אוקיי, בואו נדבר על משהו קצת... מגעיל. אבל גם סופר חשוב. השלט רחוק. כן, זה שאתם מחזיקים ביד עכשיו, או לפחות נגעתם בו היום.
אני יודעת, אני יודעת, אתם חושבים: "נעמה, מה נסגר? שלט רחוק? באמת?" ואני מבינה את הסקפטיות. גם אני פעם חשבתי ככה. אבל תאמינו לי, כשצוללים לעומק הנושא הזה, מגלים עולם ומלואו.
הארה קטנה: השלט רחוק הוא חלון הצצה אמיתי להרגלים שלנו.
לפני כמה שנים, עשיתי ניסוי קטן. התחלתי לנקות את השלטים בבית שלי באופן קבוע. לא משהו גרנדיוזי, פשוט ניגוב מהיר עם מגבון לח. והתוצאות? הפתיעו אותי. קודם כל, פתאום שמתי לב כמה אני באמת נוגעת בשלט. אני מדברת על משהו כמו פעם בכמה דקות, לפעמים אפילו יותר. מעבר לעובדה הברורה שהוא מלא בחיידקים, הדהים אותי להבין מה תדירות השימוש האובססיבית הזאת אומרת עליי.
למה בעצם השלט כל כך מלוכלך?
תחשבו על זה: השלט עובר בין הידיים של כולם בבית. הוא נוגע בשולחן הקפה, בספה, לפעמים אפילו נופל על הרצפה (וידוי אישי: אצלי הוא אפילו מצא את עצמו בתוך קערת הפופקורן פעם אחת. אל תשפטו!). כל זה אומר שהוא צובר כמות עצומה של חיידקים, לכלוך, שומן, ושאריות מזון. כן, שאריות מזון. מצטערת שזרקתי את זה עליכם ככה.
דבר שני, בואו נדבר על מה שאני מכנה "הטקס". אנחנו אוהבים לראות טלוויזיה עם אוכל. זה יכול להיות ארוחת ערב, נשנוש קל, או אפילו סתם כוס קפה. ובזמן הזה, אנחנו נוגעים בשלט עם ידיים לא תמיד נקיות. ופה טמונה הבעיה.
מחקרים מראים (אוקיי, הנה מקור מקצועי ראשון: מחקר של אוניברסיטת אריזונה מצא ששלטים רחוקים הם אחד הפריטים המזוהמים ביותר בחדרי מלון - נכון, מלון זה לא בית, אבל זה מצביע על מגמה) שהשלטים רחוקים הם כר פורה לחיידקים מזיקים, כולל אי קולי וסטפילוקוקוס. בחייאת, לא כיף.
הקטע המפתיע: זה לא רק עניין של היגיינה
אבל רגע, זה לא רק עניין של ניקיון. זה עניין של מיינדפולנס. אחרי שהתחלתי לנקות את השלט, שמתי לב שאני יותר מודעת לאופן שבו אני משתמשת בו. אני חושבת פעמיים לפני שאני מעבירה ערוצים בצורה אימפולסיבית. אני בוחרת את התוכן שאני צופה בו בצורה יותר מודעת. וזה, חברים, זה משנה את הכל.
אני זוכרת שפעם, כשהייתי צעירה יותר, הייתי פשוט "זורמת" עם הטלוויזיה. הייתי מעבירה ערוצים בלי סוף, מחפשת משהו שיעסיק אותי. אבל אחרי שהתחלתי לנקות את השלט, פתאום הבנתי כמה זמן אני מבזבזת על תוכן לא איכותי. כמה זמן אני מבזבזת בכלל על טלוויזיה.
רגע של כנות: גם אני נופלת לפעמים
אל תטעו, אני לא מלאך. גם אני עדיין נופלת לפעמים. יש ימים שאני פשוט עייפה ורוצה להתנתק, ואז אני מוצאת את עצמי שעות מול הטלוויזיה, מעבירה ערוצים בלי מחשבה. אבל עכשיו, לפחות, אני מודעת לזה. ואני יכולה לעצור את עצמי.
ויש עוד משהו. ניקוי השלט הפך לסוג של טקס אישי. זה זמן קצר שאני מקדישה לעצמי, זמן לחשוב, זמן להירגע. אני יודעת שזה נשמע קצת מטורף, אבל זה עובד בשבילי.
אז למה גם אתם צריכים לנקות את השלט שלכם?
- בשביל הבריאות שלכם: זה הכי בסיסי. פחות חיידקים, פחות סיכון למחלות. נקודה.
- בשביל המודעות שלכם: זה יכול לעזור לכם להיות יותר מודעים לאופן שבו אתם משתמשים בטלוויזיה, ולבחור תוכן בצורה יותר מושכלת.
- בשביל השקט הנפשי שלכם: טקס ניקוי קטן יכול להיות דרך מצוינת להירגע ולהתנתק מהלחצים של היום יום.
אבל יותר מכל, אני חושבת שניקוי השלט הוא תזכורת קטנה לכך שאנחנו צריכים להיות מודעים לפרטים הקטנים של החיים. לפרטים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. כי דווקא בפרטים הקטנים האלה, טמונים הרבה מאוד סודות.
אז בפעם הבאה שאתם מחזיקים את השלט ביד, תחשבו על זה. תחשבו על החיידקים, תחשבו על ההרגלים שלכם, תחשבו על מה שאתם באמת רוצים לצפות בו. ואולי, רק אולי, תחליטו לתת לו ניגוב קטן.
מחשבה לסיום: האם ניקוי השלט יכול להיות צעד ראשון לשינוי גדול יותר בהרגלי הצריכה שלנו? אני משאירה אתכם עם השאלה הזאת.
