הניקוי הדרמטי של המקלדת: כמה באמת הסתתר שם בפנים?! (תזהרו, זה מגעיל)

A young woman with curly blonde hair, looking surprised and slightly disgusted, holding a dirty keyboard.
נעמה מגלה את האמת המזעזעת על הניקיון של המקלדת שלה. כמה לכלוך באמת מסתתר שם בפנים? ומה אפשר לעשות כדי לשמור על המקלדת נקייה ובריאה?

אוקיי, חברים, אני חייבת לשתף אתכם בחוויה שעברתי אתמול. זה התחיל בתסכול קטן – האות 'א' במקלדת שלי התחילה לעשות לי קצת בעיות. היא הייתה נתקעת, מגיבה לאט, בקיצור, עיצבנה אותי. אמרתי לעצמי: "נעמה, נו באמת, מקלדת חדשה? זה לא פתרון. בואי ננסה לנקות אותה קודם".

וכאן, הכל התחיל להשתבש… או בעצם, להתגלות.

הסתכלתי על המקלדת שלי. היא נראתה סבבה. קצת אבק פה ושם, פירורים בודדים. מה כבר יכול להיות שם בפנים? התשובה הדהימה אותי.

החלטתי שאני הולכת על זה בכל הכוח. לקחתי מברג קטן, התחלתי לפרק את המקשים בזהירות. בהתחלה עוד חייכתי לעצמי, חשבתי איזה כיף זה יהיה לנקות הכל, לחזור לעבוד עם מקלדת כמו חדשה.

אבל אז… זה קרה.

מתחת למקש הראשון, השני, השלישי… גיליתי עולם ומלואו. פירורים, שיערות, אבק (הרבה אבק!), ו… אני מצטערת שאני אומרת את זה, אבל גם שאריות של… משהו לא מזוהה. זה היה מגעיל. פשוט מגעיל.

"אוי ואבוי," מלמלתי לעצמי, "מה זה הדבר הזה?".

רגע, רגע, עצרי הכל. אני יודעת מה אתם חושבים – אני פשוט מלוכלכת. אבל האמת היא, שאני מנקה את הבית שלי באופן קבוע. אבל מתי בפעם האחרונה ניקיתי באמת את המקלדת? אף פעם.

ואז עלה לי רעיון – פניתי לגוגל, לחפש קצת השראה ומידע. מצאתי מאמר מעניין ב"וול סטריט ג'ורנל" (1) שמדבר על כמה חיידקים יכולים להצטבר על מקלדת ממוצעת. כן, חיידקים. לא רק פירורים.

המאמר הזה גרם לי להבין משהו חשוב – המקלדת שלנו היא כר פורה לחיידקים ולכלוך. אנחנו נוגעים בה כל יום, אוכלים לידה, משתעלים עליה… זה פשוט מתבקש.

החלטתי שאני חייבת לשתף אתכם בתהליך הניקוי המעמיק הזה, לא רק בגלל הגועל, אלא גם בגלל התובנה. אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן ומאמץ בניקוי הבית, אבל מתעלמים מחפצים קטנים כמו המקלדת.

אז מה עשיתי?

אחרי שהתגברתי על הבחילה הראשונית, הצטיידתי במספר דברים:

  • מברשת קטנה ורכה
  • מטליות מיקרופייבר
  • אלכוהול איזופרופילי (לחיטוי)
  • מקלות אוזניים

בעזרת המברשת הקטנה ניקיתי את כל הלכלוך הגס שהצטבר בין המקשים. זה היה תהליך איטי ומייגע, אבל היה שווה את זה. אחר כך, טבלתי מטלית מיקרופייבר באלכוהול איזופרופילי (שימו לב, לא יותר מדי!) וניקיתי כל מקש בנפרד. מקלות האוזניים עזרו לי להגיע לפינות הקטנות והקשות להשגה.

התוצאה הייתה מדהימה.

המקלדת שלי נראתה כמו חדשה. המקשים הגיבו טוב יותר, והתחושה הייתה פשוט… נקייה.

אבל האם זה מספיק? האם ניקוי יסודי פעם בשנה יפתור את הבעיה? אני לא בטוחה. אולי כדאי להשקיע במגני מקלדת מסיליקון? אולי כדאי פשוט להקפיד יותר על הניקיון השוטף?

זה מה שמעניין אותי עכשיו – איך אנחנו יכולים לשמור על המקלדות שלנו נקיות ובריאות יותר לאורך זמן?

לשם השוואה, קראתי מחקר של אוניברסיטת אריזונה (2) שמצא ששולחן עבודה ממוצע מכיל פי 400 יותר חיידקים מאשר מושב אסלה! זה פשוט מטורף.

אני חושבת שהשיעור הכי חשוב שלמדתי מהחוויה הזאת הוא שאנחנו צריכים להיות מודעים יותר לסביבה שלנו. לא רק לניקיון הכללי של הבית, אלא גם לדברים הקטנים, אלה שאנחנו משתמשים בהם כל יום, אבל לא חושבים עליהם יותר מדי.

המקלדת היא רק דוגמה אחת. יש עוד הרבה חפצים כאלה סביבנו – טלפונים, שלטים, ידיות של דלתות. כולם צוברים לכלוך וחיידקים, וכולם יכולים להשפיע על הבריאות שלנו.

אז מה הלאה? אני הולכת להפוך את הניקוי של המקלדת לחלק משגרת הניקיון שלי. אני הולכת להקפיד יותר על היגיינה אישית. ואני הולכת להמשיך לחקור וללמוד על דרכים לשמור על סביבה נקייה ובריאה יותר.

מה איתכם? האם אי פעם ניקיתם את המקלדת שלכם בצורה יסודית? ואם כן, מה גיליתם? שתפו אותי בתגובות!

(1) קישור למאמר בוול סטריט ג'ורנל בנושא חיידקים על מקלדות. (יש להוסיף קישור אמיתי)

(2) קישור למחקר של אוניברסיטת אריזונה על חיידקים בשולחנות עבודה. (יש להוסיף קישור אמיתי)