אוקיי, תקשיבו לי טוב. אני יודעת מה אתן חושבות: "עוד טיפ לקיפול בגדים? נו באמת, נעמה, יש לי דברים יותר חשובים בחיים!" ואתן צודקות. לגמרי. אבל רגע לפני שאתן עוברות הלאה, תנו לי שנייה להסביר למה הפעם זה אשכרה שונה.
כי תכל'ס, אני הייתי בדיוק כמוכן. שנים התייחסתי לארון שלי כמו ל"חדר בריחה" שאני צריכה לפתור כל בוקר. תמיד בלגן, תמיד כאוס, תמיד מוצאת את עצמי לובשת את אותו הטי-שירט כי הוא פשוט היה הכי נגיש (וגם הכי נוח, בואו נודה).
עד ש... נתקלתי בשיטה הזו. השיטה הצבאית לקיפול בגדים. כן כן, אני יודעת מה אתן חושבות – צבא? נעמה? מה הקשר? ובכן, מסתבר שיש קשר, ועוד איזה קשר!
אבל לפני שאנחנו צוללות לעומק הטכניקה, אני רוצה להודות: ניסיתי הכל. קראתי את מארי קונדו (ואפילו התווכחתי עם החולצות שלי), ניסיתי את שיטת "הגלילה" (שהפכה את הארון שלי למגירה של סושי), אפילו צפיתי במדריכי קיפול יפניים (ותכלס, לא הבנתי כלום). שום דבר לא עבד באמת לאורך זמן.
אז מה בעצם שונה בשיטה הזו? ובכן, זה לא רק עניין של לחסוך מקום. זה עניין של שינוי תפיסה. זה עניין של לראות את הבגדים שלנו אחרת. זה עניין של כבוד.
אוקיי, אולי קצת נסחפתי עם ה"כבוד". אבל תחשבו על זה רגע – הצבא משקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ בשיטה הזו, זה חייב להיות משהו מעבר ל"לחסוך מקום", נכון?
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים על יעילות, על ארגון, על פסיכולוגיה של סדר. גיליתי שהצבא משתמש בשיטה הזו לא רק כדי לחסוך מקום במזוודות, אלא גם כדי לשמור על משמעת, סדר וארגון תחת לחץ. זה לא רק איך מקפלים, זה איך חושבים. (מקור: מאמר על פסיכולוגיה של ארגון בצבא, מגזין "Psychology Today").
ואז זה היכה בי. הסדר החיצוני משפיע על הסדר הפנימי. ואם הצבא משתמש בזה כדי להכין את החיילים שלו למשימות קשות, אולי זה יכול לעזור לי לארגן את החיים שלי?
אז צללתי פנימה. צפיתי בסרטוני הדרכה (יש המון ביוטיוב, אבל מצאתי שאלה של הצבא הכי ברור - חפשו "military roll folding technique"), ניסיתי, נכשלתי, קיללתי, ניסיתי שוב.
היו רגעים שרציתי להרים ידיים. "מי בכלל צריך את זה?" שאלתי את עצמי. אבל אז נזכרתי בצבאים. כן, צבאים.
שמעתי פעם הרצאה של ביולוגית (ד"ר אריאלה גולדמן, מרצה לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת תל אביב) על איך צבאים מקפלים את הרגליים שלהם בצורה כל כך יעילה כדי לנוע במהירות ובקלות. זה לא רק עניין של אנטומיה, זה עניין של אופטימיזציה. הם פשוט צריכים להיות הכי יעילים שאפשר. והם יודעים בדיוק איך לעשות את זה.
ואז הבנתי – גם אני רוצה להיות צבי. לא צבי אמיתי, כמובן. אבל צבי מטאפורי. אני רוצה להיות מסוגלת לנוע בחיים שלי בקלות ובמהירות, בלי להיות מוטרדת מבלאגן בארון.
אז המשכתי לתרגל. והפלא ופלא, זה התחיל לעבוד. הארון שלי התחיל להיראות... מסודר! לא רק מסודר, אלא יפה. כאילו מישהו עבר שם עם מטאטא קסמים.
עכשיו, אני לא אומרת שהחיים שלי השתנו מקצה לקצה. אני עדיין מאחרת לפגישות, אני עדיין שוכחת איפה שמתי את המפתחות, ואני עדיין אוכלת פיצה ישר מהקופסה לפעמים. אבל הארון שלי? הארון שלי הוא עכשיו מקום של שלווה.
וזה מביא אותי לשאלה – מה אתן רוצות שהארון שלכן יהיה? עוד מקור ללחץ וכאוס? או מקום של שלווה ויעילות?
אני לא יודעת מה התשובה שלכן. אבל אני יודעת שהשיטה הצבאית לקיפול בגדים עזרה לי להפוך את הארון שלי למקום שאני שמחה לפתוח כל בוקר.
אז הנה, קחו את הטיפ הזה. תנסו אותו. תצליחו, תיכשלו, תקוו, תקמטו, תקפלו שוב. אולי זה לא ישנה את החיים שלכן. אבל אולי זה ייתן לכן קצת יותר מקום בארון. וזה, חברות, שווה משהו. במיוחד כשמנסים לדחוף הכל למזוודה לפני טיסה ספונטנית לחו"ל. מה, רק אני עושה את זה?
ואם כבר הגענו עד כאן, אני חייבת לשאול – איזה טריק ארגון אתן הכי אוהבות? אני תמיד מחפשת רעיונות חדשים! שתפו אותי בתגובות. מבטיחה לקרוא הכל (ולנסות, כמובן!).
