היי, נעמה כאן. בואו נדבר על משהו שאף אחת לא אוהבת – ספירת קלוריות. רק המילה הזאת מעלה לי תמונות של מחשבונים, מספרים, ובעיקר – רגשות אשם. מי צריכה את זה?
אבל רגע, מה אם הייתי אומרת לכן שיש דרך אחרת? דרך שמתייחסת לגוף שלכן בכבוד, בלי לשפוט אותו על כל ביס? דרך שמלמדת, ולא רק מגבילה?
זוכרות את הפעם הראשונה שניסיתן דיאטה? לי זה היה בגיל 16, מגזין נוער הבטיח גוף חטוב תוך שבועיים. התוצאה? רעב כרוני, מצב רוח רע, והרבה תסכול. אז הבנתי משהו חשוב - דיאטה קיצונית זה כמו לנסות לבנות בית בלי יסודות.
האמת המפתיעה על קלוריות
מה אם אספר לכן שספירת קלוריות יכולה להיות כלי עוצמתי, אבל רק אם משתמשים בו נכון? לא ככלי ענישה, אלא ככלי למידה. ככלי להבין מה הגוף שלנו באמת צריך.
אני יודעת, זה נשמע קצת יומרני. הרי ספירת קלוריות נתפסת כמשהו קר ומנוכר. אבל תחשבו על זה ככה: אתן לומדות שפה חדשה. קלוריות הן כמו הא"ב של השפה הזו. כשאתן מבינות את הבסיס, אתן יכולות לבנות משפטים שלמים – תפריטים מאוזנים, בחירות בריאות, והכי חשוב – יחסים טובים עם האוכל.
אז איפה הכלי?
אני לא אומרת לכן להוריד אפליקציה ולספור כל גרם של חסה. ממש לא. אני מדברת על גישה שונה. גישה שמתחילה בהקשבה.
לדוגמה, ניסיתי פעם להשתמש באפליקציה סופר פופולרית, אבל הרגשתי שאני יותר עסוקה במספרים מאשר בהנאה מהאוכל. זה היה מייאש.
אז הבנתי - הכלי הכי טוב הוא לא אפליקציה, אלא המודעות.
אז מה עושים?
- מתחילים בקטן: במקום לספור הכל, התחילו עם ארוחה אחת ביום. תרשמו מה אכלתן, כמה קלוריות זה בערך, ואיך הרגשתן אחרי. (מקור: מחקרים מראים שמעקב קצר טווח יכול להגביר מודעות).
- מתמקדים באיכות: במקום להתמקד רק במספרים, שימו לב למקור הקלוריות. האם זה מגיע ממזון מעובד, או מאוכל טבעי ומזין? האם האוכל עשיר בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים? (מקור: Mayo Clinic - מזונות עשירים בחומרים מזינים).
- מקשיבים לגוף: איך הרגשתן אחרי הארוחה? האם הייתן שבעות ומרוצות, או שעדיין הרגשתן צורך לנשנש? האם הייתה לכן אנרגיה, או שהרגשתן עייפות?
הכי חשוב - בלי שיפוטיות
אם חרגתן מהתקציב הקלורי שלכן, זה לא סוף העולם. זה לא אומר שאתן נכשלות. זה רק אומר שצריך לעשות התאמות.
אני למשל, גיליתי שאני נוטה לנשנש יותר כשאני עייפה. אז למדתי לתכנן את הארוחות שלי כך שיהיו לי מספיק חלבון ושומן בריא כדי לשמור על תחושת שובע לאורך זמן.
זכרו - אתן לא רובוטים.
כולנו עושות טעויות. כולנו אוכלות דברים שאנחנו לא צריכות. זה בסדר. העיקר זה ללמוד מהטעויות האלה ולהמשיך הלאה.
החיבור האמיתי - מעבר למספרים
אז מה בעצם הכלי הזה עושה? הוא לא רק סופר קלוריות. הוא עוזר לכן להתחבר לגוף שלכן. הוא עוזר לכן להבין מה הוא צריך, ומה הוא לא. הוא עוזר לכן לבנות יחסים בריאים עם האוכל, בלי רגשות אשם.
ואולי הכי חשוב - הוא מזכיר לכן שאתן יפות וחזקות בדיוק כמו שאתן, גם אם אתן לא עומדות בסטנדרטים המגוחכים של החברה.
אז, מה אתן חושבות? מוכנות לנסות גישה קצת אחרת? מוכנות להקשיב לגוף שלכן, ולא רק למספרים?
אני כאן בשבילכן, מוזמנות לשתף, לשאול, או סתם לפרוק. כי בסוף, כולנו באותה סירה.
ואני מאמינה שאם נעבוד יחד, נוכל לבנות יחסים בריאים יותר עם האוכל, ועם עצמנו.
