אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לספור קלוריות. ישבתי עם האפליקציה, סורקת ברקודים כאילו חיי תלויים בזה, והרגשתי... ריקנות. כאילו אני מנסה לפצח נוסחה מתמטית במקום להזין את הגוף שלי. נשמע מוכר?
אז מה השתנה? איך הפכתי ממישהי שמסננת כל גרם שומן למאמנת שמלמדת נשים להקשיב לגוף שלהן ולא לפחד ממספרים? זה לא קרה ביום אחד.
האמת המפתיעה היא שהקלוריות חשובות, אבל הן לא מספרות את כל הסיפור. הן רק חלק מהפאזל.
הבנת את זה?
(רגע, עצרי. קחי נשימה עמוקה. זה הולך להיות מסע קצת שונה ממה שציפית).
אז מה כן חשוב? (חוץ מקלוריות, כמובן)
דמייני את הגוף שלך כגן. כדי שהפרחים יפרחו, את צריכה לא רק כמות מסוימת של מים (קלוריות), אלא גם אדמה פורייה (חומרים מזינים), שמש (ויטמין D), ואפילו קצת דשן (פרוביוטיקה, אולי?).
ד"ר ליז ליפינסקי, מומחית לתזונה אינטואיטיבית, מסבירה בספרה "The Intuitive Eating Workbook" (מקור 1) איך הקשבה לגוף יכולה להיות מדויקת יותר מספירת קלוריות. היא טוענת שלאותות רעב ושובע יש משמעות עמוקה יותר, ושהם מושפעים לא רק מכמות הקלוריות, אלא גם מאיכותן, מרמת הסטרס, ומשינה.
אני זוכרת תקופה שבה הייתי אוכלת "נכון" לפי האפליקציה, אבל עדיין מרגישה מותשת וחסרת אנרגיה. ואז, גיליתי את הקסם של שומנים בריאים. אבוקדו, אגוזים, שמן זית - הם שינו לי את החיים. פתאום, הגוף שלי קיבל את האנרגיה שהוא כל כך השתוקק לה.
מה שאני מנסה לומר זה שהקלוריות הן רק מספר. האיכות של האוכל משפיעה על ההרגשה שלנו, על האנרגיה שלנו, ועל הבריאות שלנו.
רגע, זה אומר שאפשר לאכול שוקולד?
(כן. אבל בואי נדבר על זה רגע).
האומץ להקשיב לגוף - בלי לפחד
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי במסע האישי שלי היה להבין שהגוף שלי לא טיפש. הוא לא מנסה "להכשיל" אותי. הוא מנסה לתקשר איתי.
כשאני אוכלת מתוך שעמום או סטרס, אני משתיקה את הקול הזה. אני מתעלמת מהצרכים האמיתיים שלי.
מחקרים מראים (מקור 2 - למשל, מחקר של אוניברסיטת מינסוטה על תזונה רגשית) שיש קשר ישיר בין רגשות לאכילה. כשאנחנו לא מטפלים ברגשות שלנו, אנחנו עלולים לפנות לאוכל כפתרון זמני.
אני זוכרת תקופה שהייתי מרגישה אשמה אחרי כל ביס של משהו "אסור". אבל אז הבנתי שאשמה היא רעל. היא רק מחמירה את המצב.
אז איך משנים את זה? איך מתחילים להקשיב לגוף בלי לפחד?
- התחילי בקטן: אל תנסי לשנות הכל בבת אחת. בחרי הרגל קטן אחד שאת רוצה לשנות. אולי לשתות כוס מים לפני כל ארוחה, או לאכול ירק אחד יותר ביום.
- התמקדי באיכות: נסי להחליף מזונות מעובדים במזונות טבעיים. פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים.
- הקשיבי לגוף: שימי לב איך את מרגישה אחרי כל ארוחה. האם את מלאה באנרגיה או עייפה? האם את מרוצה או מרגישה אשמה?
- סלחי לעצמך: אנחנו בני אדם. אנחנו עושים טעויות. אל תייסרי את עצמך אם את אוכלת משהו "לא בריא". פשוט תחזרי למסלול בארוחה הבאה.
(רגע, ומה עם השוקולד?)
השוקולד, והאומנות של האיזון
אני מאמינה ששום דבר לא אסור. הכל עניין של מינון ואיזון.
אם אני רוצה שוקולד, אני אוכלת שוקולד. אבל אני אוכלת אותו ב mindfulnes. אני מתענגת על כל ביס. אני לא אוכלת אותו מתוך אשמה או בושה.
ההבדל הוא בתודעה.
אני זוכרת תקופה שהייתי מנסה להימנע משוקולד בכל מחיר, ואז, ברגע של חולשה, הייתי טורפת חפיסה שלמה. אבל אז הבנתי שזה לא עובד.
האיסור רק מגביר את התשוקה.
אז היום, אני מרשה לעצמי שוקולד מדי פעם. וזה בסדר.
(עכשיו, תחשבי על זה: מה המאכל האהוב עלייך שאת מרגישה אשמה לאכול אותו? מה יקרה אם תרשי לעצמך קצת ממנו, בלי אשמה?)
אני יודעת שזה מפחיד. זה דורש אומץ להקשיב לגוף שלך, לסמוך עליו. אבל אני מבטיחה לך שזה שווה את זה.
החופש לאכול בלי אשמה, ליהנות מהאוכל, ולהרגיש טוב עם עצמך - זה שווה הכל.
אז, מה עכשיו? אני מזמינה אותך לחשוב על שאלה אחת: מה הצעד הקטן ביותר שאת יכולה לעשות היום כדי להתחיל להקשיב לגוף שלך? שתפי אותי, אני כאן כדי להקשיב ולתמוך.
