האמת? תמיד חייתי בתחושה שאני מבינה בחשמל. כאילו, אני יודעת לחבר מכשירים, להחליף נורה… מה עוד צריך? אבל אז הגיע חשבון החשמל המנופח של החורף שעבר, ובום! – הבנתי שאני לא מבינה כלום. פשוט כלום.
הרגשתי קצת כמו ילדה קטנה שמגלה שסנטה קלאוס הוא אבא שלה. הלם.
הבטחתי לעצמי שאני מבינה את זה אחת ולתמיד. לא עוד ניחושים, לא עוד הפתעות לא נעימות בסוף החודש. יצאתי למסע, חמושה בסקרנות, מחשבון חשמל ובמטרה אחת: לפצח את צריכת החשמל הביתית שלי.
מה אני רוצה שתקחי מהמסע הזה? קודם כל, הקלה. כי להבין כמה חשמל את צורכת זה כמו להוריד משקולת כבדה מהכתפיים. שנית, כלים פרקטיים שיעזרו לך לחסוך. ושלישית, אולי הכי חשוב - שינוי תודעתי קטן שיגרום לך לחשוב אחרת על האופן שבו אנחנו צורכים אנרגיה.
אז, מאיפה מתחילים?
השלב הראשון: מנתחים את חשבון החשמל (כמו שאני ניתחתי את הפיצה של שישי בערב)
אוקיי, חשבון החשמל. בואי נודה, זה לא בדיוק חומר קריאה מרתק. אבל תאמיני לי, טמונות בו כמה פנינים.
קודם כל, חשוב להבין את המושגים הבסיסיים:
- קוט"ש (קילוואט שעה): זו יחידת המידה של צריכת החשמל. זה בעצם כמה וואט מכשיר צורך בשעה אחת. (למשל, מייבש שיער של 2000 וואט צורך 2 קוט"ש בשעה).
- תעריף החשמל: זה המחיר שאת משלמת עבור כל קוט"ש.
- צריכה חודשית: הכמות הכוללת של קוט"ש שצרכת באותו חודש.
אבל רגע, יש טוויסט!
גיליתי משהו מעניין כשקראתי מחקר של רשות החשמל (כן, הקדשתי ערב שישי לקריאת מחקרים על חשמל, אל תשפטו אותי). מסתבר שהתעריף יכול להשתנות לפי שעות היום! יש תעריפים מוזלים בשעות השפל (בדרך כלל בלילה) ותעריפים גבוהים יותר בשעות השיא (בדרך כלל בבוקר ובערב). זה יכול לשנות לגמרי את תמונת החישוב.
וואו. איך לא ידעתי את זה קודם?!
השלב השני: מצטיידים בכלי נשק – מחשבון צריכת חשמל (או במילים אחרות: הגיליון האלקטרוני הכי שווה שהכנתי)
אז, אחרי שפירקנו את חשבון החשמל לגורמים, הגיע הזמן לעבור לשלב הבא: הערכת צריכת החשמל של כל מכשיר בבית. כאן נכנס לתמונה הכלי הסודי שלי: מחשבון צריכת חשמל.
אפשר למצוא מחשבונים כאלה באינטרנט, אבל אני, כמו שאני, העדפתי לבנות אחד בעצמי. למה? כי רציתי שליטה מלאה על הפרמטרים וכי אני אוהבת אקסל.
מה צריך לכלול במחשבון כזה?
- רשימת מכשירים: תנור, מקרר, מזגן, טלוויזיה, מחשב, תאורה וכו'.
- הספק (וואט): את ההספק של כל מכשיר אפשר למצוא על המכשיר עצמו או במפרט הטכני שלו.
- זמן שימוש יומי: כמה שעות ביום את משתמשת בכל מכשיר?
- ימי שימוש בחודש: כמה ימים בחודש את משתמשת בכל מכשיר?
וואו, רגע. אני מודה, זה נשמע קצת מייגע. אבל תאמיני לי, אחרי שתמלאי את הטבלה הזאת פעם אחת, תוכלי להשתמש בה שוב ושוב.
אבל מה קורה אם את לא יודעת את ההספק של המכשיר? כאן נכנס לתמונה גוגל. כן, גוגל הוא חבר שלך. פשוט תרשמי "הספק של [שם המכשיר]" ותקבלי את התשובה.
השלב השלישי: ניסוי וטעייה (או במילים אחרות: איך הפכתי לבלש חשמל)
אחרי שיש לך את כל הנתונים, הגיע הזמן לעשות ניסויים. אני התחלתי בכיבוי כל המכשירים בבית (חוץ מהמקרר, כמובן) ובדיקת מד החשמל.
ואז, התחלתי להדליק מכשיר אחרי מכשיר ולראות איך זה משפיע על צריכת החשמל. גיליתי כמה דברים מפתיעים. למשל, המטען של הטלפון שלי צורך חשמל גם כשהוא לא מחובר לטלפון!
מי היה מאמין?
אבל הטעות הכי גדולה שלי הייתה עם המזגן. חשבתי שאני משתמשת בו בצורה חסכונית, אבל מסתבר שהוא היה זולל חשמל רציני. למדתי שאם אני מנקה את הפילטרים באופן קבוע ומכוונת את הטמפרטורה ל-25 מעלות, אני יכולה לחסוך משמעותית בצריכת החשמל.
השלב הרביעי: תובנות ושינוי תודעתי (או במילים אחרות: איך הפכתי לחברה הכי טובה של הסביבה)
אחרי שעברתי את כל השלבים האלה, הבנתי משהו חשוב: חיסכון בחשמל זה לא רק עניין של כסף. זה גם עניין של אחריות סביבתית. כל קוט"ש שאנחנו חוסכים עוזר להפחית את פליטת גזי החממה ולשמור על כדור הארץ שלנו.
ואיך לאתגר הנחות רווחות בצורה מכבדת? למשל, מקובל לחשוב שנורות לד חסכוניות בהרבה מנורות ליבון. זה נכון, אבל חשוב לזכור שגם נורות לד צורכות חשמל, ואם משאירים אותן דולקות סתם, זה עדיין משפיע על חשבון החשמל.
אני יודעת, זה נשמע קצת "מטיפני", אבל אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות שינוי קטן בהרגלים שלנו ולהשפיע בצורה משמעותית על הסביבה.
אז, מה הלאה?
אני יודעת שזה יכול להיראות כמו הרבה עבודה, אבל תאמיני לי, זה שווה את זה. אחרי שתביני איך הבית שלך צורך חשמל, תוכלי לקבל החלטות מושכלות יותר ולחסוך כסף וגם לשמור על הסביבה.
ואם יש משהו שלמדתי במסע הזה הוא שאין פתרונות קסם. כל בית הוא שונה וכל משפחה צורכת חשמל בצורה אחרת. אבל אם תהיי סקרנית, תחקרי ותנסי דברים חדשים, אני בטוחה שתצליחי לפצח את צריכת החשמל הביתית שלך.
מה דעתך, איזה מכשיר בבית שלך הכי מפתיע אותך בצריכת החשמל שלו? שתפי אותי בתגובות!
