אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. באמת. כמה פעמים מצאתן את עצמכן מול ארגזים מלאים במסמכים ישנים של המשפחה, תמונות דהויות, מכתבים שהצהיבו, ושאלתן את עצמכן: "מה לעזאזל עושים עם כל זה?". אני מודה, קרה לי יותר מפעם אחת. ואז מתחילה תחרות סמויה בין בני המשפחה – מי מקבל מה, מי זוכר יותר טוב את הסיפורים מאחורי התמונות, ואיך בכלל משמרים את כל זה לדורות הבאים?
האמת? זה מלחיץ. אני זוכרת איך אחרי שאמא שלי נפטרה, מצאנו קופסת נעליים מלאה במכתבים שהיא כתבה לסבא וסבתא שלה בתקופת הצבא. מכתבים מרגשים, מצחיקים, כאלה שמגלים צדדים שלא הכרתי בה. אבל מה עושים עם זה? איך משתפים את המשפחה בלי ליצור בלאגן?
למה בכלל לטרוח?
לפני שנצלול לאפליקציות, עצרו לרגע. למה בעצם חשוב לנו לשתף ולשמר את המסמכים האלה? מעבר לערך הסנטימנטלי (שהוא עצום!), יש כאן גם עניין של זהות. המסמכים האלה מספרים את הסיפור שלנו, את השורשים שלנו, את הדרך שעשינו. הם מאפשרים לנו להבין את עצמנו יותר טוב, וגם את הדורות שבאו לפנינו.
ד"ר מאריון אינגרושיה, פסיכולוגית משפחתית, טוענת ששיתוף סיפורים משפחתיים מחזק את הקשרים בין בני המשפחה ומעניק תחושת שייכות (Ingersoll-Dayton, B., et al., 2003). זה לא רק אני והמכתבים של אמא שלי – זה משהו אוניברסלי.
אז איך עושים את זה בלי לצאת מדעתנו?
אוקיי, כאן נכנסות לתמונה האפליקציות. אבל רגע לפני שנתחיל למנות שמות, חשוב להבין: אין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם. מה שעובד למשפחה אחת, יכול להיות סיוט למשפחה אחרת. המפתח הוא למצוא את האפליקציה שמתאימה לאופי שלכם, ליכולות הטכנולוגיות של בני המשפחה, ולמטרות שלכם.
- אופציה 1: הענן המשפחתי הפרטי שלנו?
* Google Drive/Dropbox/iCloud: אלה אפשרויות פשוטות ומוכרות. אפשר ליצור תיקיות משותפות, להעלות תמונות, מסמכים, סרטונים, ולשתף עם בני המשפחה. היתרון הגדול הוא הנוחות והנגישות – כמעט לכולם יש חשבון גוגל או iCloud.
החיסרון:* זה קצת… טכני. צריך ליצור מבנה תיקיות הגיוני, לתייג את הקבצים, ולוודא שכולם מבינים איך להשתמש בזה. וגם, זה לא ממש מעודד אינטראקציה. זה יותר כמו ארכיון מאשר אלבום משפחתי חי ונושם.
- אופציה 2: רשת חברתית משפחתית סגורה?
* FamilyAlbum: אפליקציה ייעודית לשיתוף תמונות וסרטונים של ילדים. היא מאפשרת ליצור אלבומים משותפים, להזמין בני משפחה, ולקבל עדכונים אוטומטיים.
* Cluster: דומה ל-FamilyAlbum, אבל עם יותר אפשרויות להתאמה אישית. אפשר ליצור קבוצות נפרדות לכל ענף משפחתי, לשתף אירועים, מתכונים, ועוד.
היתרון:* האפליקציות האלה מעוצבות בצורה ידידותית ואינטואיטיבית. הן מעודדות שיתוף פעולה ותגובות, ויוצרות תחושה של קהילה.
החיסרון:* לפעמים הן מרגישות קצת… מוגבלות. הן מתמקדות בעיקר בתמונות וסרטונים, ופחות במסמכים טקסטואליים.
- אופציה 3: פלטפורמה גנאלוגית עם טוויסט?
* MyHeritage: אתם בטח מכירים אותם בתור אלה שעושים בדיקות DNA. אבל הם מציעים גם פלטפורמה לבניית עץ משפחתי דיגיטלי, כולל אפשרות להעלות מסמכים, תמונות, ועוד.
היתרון:* זה פתרון מצוין למי שמתעניין בשורשים המשפחתיים שלו. אפשר ליצור עץ משפחתי מפורט, לחקור את ההיסטוריה של המשפחה, ולשתף את המידע עם בני המשפחה.
החיסרון:* זה יכול להיות קצת מורכב ומסורבל בהתחלה. וגם, זה דורש מחויבות – צריך להשקיע זמן ומאמץ כדי לבנות את העץ המשפחתי ולתחזק אותו.
הטריק הקטן שאף אחד לא מספר עליו
אבל רגע, מה אם אני אגיד לכם שיש עוד אפליקציה אחת, קצת פחות מוכרת, שיכולה להיות הפתרון המושלם? קוראים לה Evernote.
כן, אני יודעת, אברנוט היא לכאורה אפליקציה לרישום הערות. אבל תסמכו עליי, היא הרבה יותר מזה. אפשר ליצור מחברות משותפות, לסרוק מסמכים, להקליט ראיונות עם בני משפחה, ולתייג הכל בצורה מסודרת. ומה שהכי מגניב? אפשר לחפש טקסט בתוך התמונות!
אני גיליתי את זה לגמרי במקרה, כשניסיתי למצוא את המתכון של סבתא שלי לעוגת שמרים. סרקתי את המתכון המקורי שלה, כתוב בכתב יד על דף מצהיב, והעלתי אותו לאברנוט. ואז, בום! יכולתי לחפש את המילה "שמרים" ולמצוא את המתכון תוך שניות.
זה לא רק טכנולוגיה, זה גם (ואולי בעיקר) אנשים
אוקיי, אז בחרנו אפליקציה, העלנו את המסמכים, ו… זהו? לא בדיוק. הטכנולוגיה היא רק הכלי. מה שבאמת חשוב זה ליצור תרבות של שיתוף ושימור בתוך המשפחה.
- תתחילו בקטן: אל תנסו להעלות את כל הארכיון המשפחתי בבת אחת. התחילו עם כמה תמונות או מסמכים שחשובים לכם במיוחד, ותראו איך בני המשפחה מגיבים.
- תעודדו אינטראקציה: תשאלו שאלות, תבקשו מבני המשפחה לשתף סיפורים מאחורי התמונות, תצרו דיונים.
- תכבדו את הפרטיות: לא כל אחד רוצה לשתף הכל. תכבדו את הגבולות של בני המשפחה, ותוודאו שכולם מרגישים בנוח עם מה שמשותף.
לפני כמה שנים, נתקלתי במחקר מעניין שבדק את הקשר בין שיתוף סיפורים משפחתיים לבין חוסן נפשי בקרב ילדים (Fivush, R., et al., 2011). המחקר מצא שילדים שידעו יותר על ההיסטוריה המשפחתית שלהם היו בעלי חוסן נפשי גבוה יותר ויכולת טובה יותר להתמודד עם אתגרים.
אז נכון, זה לא תמיד קל לארגן את המסמכים המשפחתיים ולשתף אותם. אבל זה שווה את המאמץ. כי בסופו של דבר, אנחנו לא רק משמרים את הזיכרון – אנחנו בונים קשרים, מחזקים את הזהות שלנו, ומעניקים מתנה יקרת ערך לדורות הבאים.
אז, איזו אפליקציה הכי מתאימה למשפחה שלך? ומה הסיפור הכי מרגש שאתם רוצים לשמר?
