האמת היא, שפעם הייתי בטוחה שזוגות שמצליחים לשמור על הניצוץ ועל הצחוקים אחרי שנים ביחד הם פשוט... ברי מזל. חשבתי שיש איזו גנטיקה של שמחת חיים זוגית שפוסחת על חלקנו. כמה טעיתי!
מה אם הייתי אומרת לכם שהצחוק הזה, החיבור העמוק הזה, הוא לא עניין של מזל, אלא של בחירות יומיומיות קטנות? שהוא טמון דווקא במקומות הכי לא צפויים – בכישלונות, בטעויות, וכן, אפילו בויכוחים?
אז בואו נצא יחד למסע קטן, נגלה את הסודות האלה, ואולי, רק אולי, נגלה שהם כבר קיימים אצלנו, רק מחכים שנשים לב אליהם.
מאיפה בכלל מתחילים? כששוכחים את "חוקי המשחק"
תמיד אמרו לי שזוגיות טובה היא עבודה קשה, וזה נכון. אבל מה שלא סיפרו לי זה שעבודה קשה לא בהכרח אומרת רצינות תהומית. להיפך. לפעמים, דווקא כשמשחררים את הלחץ הזה של "להיות מושלמים", מתחילים לראות את היופי האמיתי.
פסיכולוגים כמו ד"ר ג'ון גוטמן, חוקר זוגיות מוביל, מדגישים את החשיבות של "רגעים של תיקון" – אותם רגעים קטנים אחרי ריב או אי הבנה שבהם אנחנו בוחרים להתקרב, לחייך, לבקש סליחה. אבל איך עושים את זה בפועל?
הנה סיפור קטן: לפני כמה שנים, אחרי ויכוח מטופש במיוחד עם בן זוגי, מצאתי את עצמי יושבת במרפסת, עצבנית וממורמרת. ואז, משום מקום, נזכרתי בסרטון מצחיק שראיתי באינטרנט על חתולים שמנסים להיכנס לקופסאות קטנות מדי. התחלתי לצחוק בקול רם, ובדיוק אז הוא יצא למרפסת. במקום לחזור לעוד סיבוב של טענות, פשוט הראיתי לו את הסרטון. שנינו צחקנו, והמתח התפוגג.
זה לא פתר את הבעיה המקורית, אבל זה הזכיר לנו שאנחנו קודם כל חברים, ושצחוק יכול להיות כלי עוצמתי לחיבור מחדש. זה היה רגע מכונן.
צחוק הוא לא רק תוצאה של זוגיות טובה, הוא כלי ליצירתה.
אבל מה קורה כשקשה לצחוק?
כולנו עוברים תקופות קשות. לפעמים החיים פשוט מכים בנו, וקשה למצוא סיבה לחייך. ואז, מה עושים? האם זה אומר שהזוגיות שלנו גמורה? ממש לא.
אני זוכרת תקופה ארוכה שבה שנינו היינו כל כך עסוקים בעבודה ובדאגות, שהצחוק כמעט נעלם מחיינו. הרגשתי שאנחנו הופכים לשותפים לדירה ולא לבני זוג. ואז, הבנתי שאנחנו צריכים בכוח ליצור את הרגעים האלה.
התחלנו לקבוע "דייטים של צחוק" – ערבים שבהם אנחנו רואים סרט קומי, משחקים משחקי קופסה מטופשים, או סתם מספרים בדיחות גרועות. בהתחלה זה הרגיש קצת מאולץ, אבל עם הזמן זה הפך להרגל, והצחוק חזר לחיינו.
מחקרים מראים שצחוק משחרר אנדורפינים, הורמונים שמפחיתים כאב ומשפרים את מצב הרוח. בנוסף, צחוק משותף מחזק את הקשר הרגשי בין בני זוג. אז אם אתם מרגישים שהצחוק נעלם מחיי הזוגיות שלכם, אל תוותרו. תעבדו על זה, כמו שעובדים על כל דבר חשוב אחר.
הסוד שלא מדברים עליו: קבלה עצמית כבסיס לצחוק בזוגיות
אבל הנה טוויסט בעלילה: כל הטיפים והטכניקות האלה לא יעבדו אם לא נתחיל מבפנים. אם אנחנו לא אוהבים ומקבלים את עצמנו, יהיה לנו קשה להעניק אהבה וקבלה לבן הזוג שלנו.
אני יודעת, זה נשמע קצת קלישאתי, אבל תחשבו על זה: כמה פעמים אנחנו מונעים מעצמנו לצחוק מתוך פחד להיראות מטופשים? כמה פעמים אנחנו מסתירים את הצדדים הפחות מושלמים שלנו מבן הזוג שלנו?
הפסיכולוגית ד"ר ברנה בראון חוקרת את הנושא של פגיעות ובושה, ומדגישה את החשיבות של אותנטיות. היא טוענת שאנחנו יכולים ליצור קשרים אמיתיים רק כאשר אנחנו מרשים לעצמנו להיות פגיעים וחשופים.
למדתי את זה בדרך הקשה. לקח לי שנים להבין שאני לא צריכה להיות מושלמת כדי להיות ראויה לאהבה. ברגע שהפסקתי לנסות להיות מישהי שאני לא, התחלתי לצחוק על עצמי יותר, וגם בן הזוג שלי התחיל לצחוק איתי.
צחוק אמיתי פורח רק בסביבה של קבלה עצמית.
אז מה עכשיו? לאן ממשיכים מכאן?
אני יודעת, זה הרבה מידע. אבל אל תילחצו. אתם לא צריכים לעשות הכל בבת אחת. תתחילו בקטן. תנסו למצוא רגע אחד ביום לצחוק עם בן הזוג שלכם. תספרו בדיחה גרועה, תראו סרטון מצחיק, או סתם תסתכלו אחד לשני בעיניים ותחייכו.
אני עדיין לומדת את כל זה בעצמי. אני לא מומחית לזוגיות, אני רק מישהי שמשתפת אתכם במסע שלה. אבל אני יודעת דבר אחד בוודאות: צחוק הוא מרכיב חיוני בזוגיות טובה, ואם תטפחו אותו, הוא יטפח אתכם בחזרה.
ואני תוהה, מהו הדבר המצחיק ביותר שקרה לכם לאחרונה עם בן/בת הזוג שלכם? שתפו אותי, אולי נצחק יחד!
