היי בנות, נעמה כאן. כמה פעמים מצאתן את עצמכן חושבות "איך הגענו למצב הזה?" בזוגיות שלכן? זה לא תמיד הריבים הגדולים או הבגידות הדרמטיות. לפעמים, דווקא ההרגלים הקטנים, היומיומיים, הם אלה שמכרסמים לאט לאט ביסודות הקשר.
אני זוכרת תקופה עם האקס שלי, דני. היינו מאוהבים בטירוף, לפחות בהתחלה. אבל עם הזמן, התחלתי לשים לב לדברים קטנים שהציקו לי: הוא תמיד משאיר את הכוס שלו על השיש, לא משתף אותי בחוויות שלו מהעבודה, ובכלל, נראה כאילו הוא עסוק רק בעצמו. ניסיתי לדבר איתו על זה, אבל זה תמיד נגמר בויכוחים. "את מגזימה," הוא היה אומר, "זה שטויות." אבל ה"שטויות" האלה הצטברו, עד שיום אחד הבנתי שאני כבר לא מאושרת.
נשמע מוכר?
במאמר הזה, אני רוצה לדבר על ההרגלים הקטנים האלה, שמסתתרים לנו מתחת לאף, ולמה הם כל כך מסוכנים. לא תמיד קל לזהות אותם, וגם כשמזהים, קשה לשנות. אבל תאמינו לי, זה שווה את המאמץ. כי זוגיות טובה היא לא רק עניין של מזל, אלא גם של עבודה קשה – ושינוי הרגלים קטנים יכול לעשות הבדל עצום.
ההתעלמות הקטלנית: איך חוסר תקשורת הורג אהבה
אחד ההרגלים הכי נפוצים שהורסים זוגיות הוא חוסר תקשורת. לא מדובר רק על ויכוחים או חוסר הסכמה, אלא על חוסר היכולת לדבר אחד עם השנייה על מה שבאמת חשוב.
קרה לכן פעם שבעלך חזר מהעבודה ולא שיתף אתכן בכלום? כאילו הוא חזר גוף בלי נשמה...מכירות את התחושה?
אני מדברת על אותם רגעים שאתן מרגישות שאתן לבד גם כשאתן יושבות אחד ליד השנייה בספה. אותו ריחוק שנוצר כשלא מדברים על הפחדים, החלומות, או סתם על מה שעבר עליכן היום.
מחקרים מראים שתקשורת פתוחה וכנה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר בזוגיות מאושרת (Gottman & Silver, 1999). אבל מה קורה כשמפסיקים לתקשר? כשמתחילים להניח הנחות, לצפות שאחרים יקראו את המחשבות שלנו, או פשוט מפסיקים להקשיב?
כאן המקום לעצור ולשאול את עצמכן: האם אתן באמת מקשיבות לבן הזוג שלכן, או שאתן רק מחכות לתורכן לדבר? האם אתן משתפות אותו ברגשות שלכן, או שאתן שומרות הכל בפנים?
התשובות לשאלות האלה יכולות להפתיע אתכן.
"הכל בסדר": השקר הלבן שהופך לחומה
אחד הדברים שאני הכי שומעת מנשים שמגיעות אלי לייעוץ הוא "הכל בסדר". אבל כשחופרים קצת יותר לעומק, מגלים שהכל רחוק מלהיות בסדר.
אנחנו מפחדות להביע את הרגשות האמיתיים שלנו, כי אנחנו לא רוצות לפגוע, לריב או להיראות חלשות. אבל האמת היא, שהשקרים הקטנים האלה רק מרחיקים אותנו מבני הזוג שלנו.
אני זוכרת תקופה שהייתי ממש לא מרוצה מהעבודה שלי. הייתי חוזרת הביתה עייפה וממורמרת, אבל כשדני היה שואל אותי מה קרה, הייתי עונה "הכל בסדר". לא רציתי להעמיס עליו את הבעיות שלי. אבל מה שקרה בפועל זה שפשוט התרחקנו. הוא הרגיש שאני לא סומכת עליו, ואני הרגשתי שאני לבד עם הבעיות שלי.
אז מה עושים? איך מתחילים לדבר על הדברים הקשים, מבלי לפגוע או ליצור ריב?
הנה טיפ קטן: תתחילו בקטן. תשתפו את בן הזוג שלכן ברגשות שלכן, גם אם זה מפחיד. תגידו לו "אני מרגישה קצת עצובה היום", או "הייתי רוצה לדבר איתך על משהו שמציק לי". אתן תופתעו לגלות כמה הקלה זה יכול להביא.
השחיקה השקטה: איך הביקורת הורגת את החשק
עוד הרגל נפוץ שהורס זוגיות הוא ביקורת מתמדת. לא מדובר רק על ביקורת בונה, אלא על ביקורת קטנונית, מעליבה או פשוט לא נחוצה.
למה אני מתכוונת?
אני מתכוונת להערות כמו "למה אתה תמיד משאיר את הגרביים שלך על הרצפה?", או "את אף פעם לא מקשיבה לי!". ההערות האלה אולי נראות קטנות ולא משמעותיות, אבל הן יכולות ליצור אווירה של מתח וטינה.
"אבל נעמה, אני רק מנסה לעזור!", אני שומעת אתכן אומרות. ואולי אתן צודקות. אבל האמת היא, שאף אחד לא אוהב שמבקרים אותו כל הזמן. במקום לבקר, נסו להתמקד במה שאתן אוהבות בבני הזוג שלכן. תגידו להם "אני אוהבת איך שאתה..." או "אני מעריכה את זה שאת..."
לפי מחקרים בפסיכולוגיה חיובית, התמקדות בדברים הטובים בזוגיות יכולה לשפר משמעותית את איכות הקשר (Fredrickson, 2001). זה אולי נשמע פשוט, אבל זה עובד. תאמינו לי.
איפה הניצוץ? איך השגרה משתלטת על הרומנטיקה
אחרי כמה שנים ביחד, קל ליפול לשגרה. העבודה, הילדים, הבית... כל אלה גוזלים מאיתנו זמן ואנרגיה, ולפעמים נדמה כאילו אין לנו כוח לכלום. אבל האמת היא, שאם לא נשקיע ברומנטיקה, הזוגיות שלנו תתחיל לדעוך.
אני זוכרת תקופה שאני ודני היינו כל כך עסוקים בעבודה, שכמעט ולא היה לנו זמן אחד לשני. היינו אוכלים ארוחת ערב מול הטלוויזיה, הולכים לישון עייפים, וקמים בבוקר כדי לעשות את הכל מחדש. לא היה לנו זמן לדייטים, לשיחות נפש, או סתם לחיבוק ספונטני.
מה עושים? איך מחזירים את הניצוץ?
זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי. זה יכול להיות ארוחת ערב לאור נרות, טיול קצר ביחד, או סתם הודעה מתוקה באמצע היום. העיקר שתזכרו להשקיע אחד בשנייה, ולהזכיר לעצמכן למה התאהבתן מלכתחילה.
הפסיכולוגיה של היומיום: בין הרגלים קטנים לאושר גדול
הדברים הקטנים באמת חשובים. הם מצטברים, יוצרים את האווירה, את התחושה, את החוויה של הזוגיות. הם אלה שיכולים להרים אותנו ברגעים קשים, או להפיל אותנו לתהום.
אז מה למדנו היום? שהרגלים קטנים יכולים להרוס זוגיות, אבל שהם גם יכולים לבנות אותה. שהתקשורת, ההקשבה, המחמאות והרומנטיקה הם המפתח לזוגיות מאושרת.
אבל הכי חשוב, למדנו שזה תלוי בנו. אנחנו יכולות לבחור לשנות את ההרגלים שלנו, ולהשקיע בזוגיות שלנו. זה לא תמיד קל, אבל זה שווה את זה.
עכשיו אני רוצה לשאול אתכן: איזה הרגל קטן אתן הולכות לשנות היום? שתפו אותי בתגובות!
(Gottman, J. M., & Silver, N. (1999). The seven principles for making marriage work. Crown Publishers.)
(Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist, 56(3), 218–226.)
