האמת? תמיד שנאתי לנקות. גדלתי בבית מתוקתק, כזה שאתה יכול לאכול מהרצפה (ואל תנסה!). אבל איכשהו, כשהקמתי את הבית שלי, הפכתי ליצור כאוטי. לא בלגן של זוהמה, יותר בלגן של "אני אתחיל לסדר את זה מחר". וזה לא רק עצלות, זה הרבה יותר מזה.
פעם חשבתי שבלגן זה פשוט עניין של חוסר משמעת. ככה חינכו אותי. אבל כשצוללים לפסיכולוגיה של ניקיון הבית, מגלים שזה הרבה יותר מורכב. זה משקף את היחסים שלנו עם עצמנו, עם הזמן שלנו, ועם העולם סביבנו.
האמת המלוכלכת מספר 1: ניקיון זה לא רק על הבית, זה על המוח
כולנו שמענו על "ניקוי רעלים" לגוף, אבל מה עם ניקוי רעלים למוח? ד"ר שריל קין, פסיכולוגית סביבתית, טוענת שבלאגן פיזי משפיע ישירות על המצב המנטלי שלנו (Keen, 2010). זה כמו מעגל קסמים שלילי: הבלגן מגביר את הסטרס, והסטרס מקשה עלינו לנקות.
אני זוכרת תקופה שהייתי ממש לחוצה בעבודה. הבית שלי היה נראה כמו אחרי פלישת חייזרים. ואז, יום אחד, החלטתי שאני פשוט חייבת לעשות משהו. התחלתי עם מגירה אחת. מגירה קטנה, אבל נקייה. והאמת? הרגשתי הקלה מיידית. כאילו פתאום היה לי יותר מקום לנשום.
לפעמים, ניקיון מתחיל מבפנים החוצה, לא להפך.
אבל רגע, לפני שאתן לך טיפים גנריים על איך לסדר את הבית, בואי נדבר על מה באמת מונע מאיתנו לנקות.
האמת המלוכלכת מספר 2: אנחנו מפחדים ממה שנמצא שם
זה נשמע מוזר, נכון? אבל תחשבי על זה. מתחת לערימות הכביסה, הכלים המלוכלכים והניירות המפוזרים, מסתתרים דברים. תחושות אשם על דברים שלא הספקנו, חרטות על בחירות שעשינו, פחדים מהעתיד.
הפסיכולוגית קארין איסרהאלסון טוענת שבלאגן יכול להיות דרך להימנע מלהתמודד עם רגשות קשים (Izrailevitch, 2016). כאילו אנחנו אומרים לעצמנו: "אני עסוק מדי בלסדר את הבית כדי לחשוב על הבעיות האמיתיות שלי."
וואו, זה פגע לי בול בפוני.
אני זוכרת פעם שמצאתי קופסת נעליים ישנה מתחת למיטה. בתוכה היו מכתבים מהאקס שלי. מכתבים שהייתי צריכה לזרוק מזמן. אבל במקום להתמודד עם הכאב, פשוט דחיתי את זה. והקופסה הזאת, עם כל הכאב שהיא ייצגה, פשוט שכבה שם, מתחת למיטה, כמו שומר ראש של הבלגן.
האמת המלוכלכת מספר 3: אנחנו מחפשים שלמות במקום התחלה
כולנו מכירות את זה. אנחנו מסתכלות על הבית שלנו, מרגישות מוצפות, ואומרות לעצמנו: "אני צריכה לעשות סדר פסח עכשיו." וזה, כמובן, גורם לנו לדחות את זה עוד יותר.
הפרפקציוניזם הזה הורס אותנו. אנחנו רוצות בית שיראה כמו בקטלוג, אבל האמת היא שאף אחד לא גר בקטלוג. וגם אם כן, זה בטח סיוט.
אני לא רוצה בית מושלם. אני רוצה בית אמיתי.
אז מה עושים? איך יוצאים ממעגל הקסמים הזה?
- תתחילי בקטן: אל תנסי לסדר את כל הבית ביום אחד. זה לא יעבוד. תבחרי משימה קטנה אחת, כמו לסדר את מגירת הגרביים או לפנות את הכיור.
- תשאלי את עצמך למה: למה את שונאת לנקות? מה עומד מאחורי הדחייה הזאת? זה קשה, אבל זה שווה את זה.
- תסלחי לעצמך: לכולנו יש תקופות יותר מבולגנות. זה בסדר. העיקר זה לא לוותר.
- תמצאי את הכיף: ניקיון יכול להיות גם כיף! תשימי מוזיקה שאת אוהבת, תזמיני חברה לעזור לך, או תפנקי את עצמך במשהו טעים אחרי שתסיימי.
אגב, גיליתי טריק מדהים לקיפול גרביים. מי היה מאמין שזה יכול להיות כל כך מספק? (אבל זה כבר לפוסט אחר 😉)
אני יודעת, זה לא פשוט. אבל זכרי, את לא לבד. כולנו מתמודדות עם הבלגן הזה, גם הפיזי וגם המנטלי. ואם אני, מלכת הכאוס לשעבר, יכולתי לעשות את זה, אז גם את יכולה.
אני באמת תוהה, מה הדבר האחד שגורם לך לדחות ניקיון? שתפי אותי בתגובות! אני מחכה לשמוע את הסודות המלוכלכים שלכן 😉.
מקורות:
Keen, P. (2010). The Clutter Clinic: Organise Your Home in 7 Days*. Orion.
Izrailevitch, K. (2016). Messy Minimalism: Realistic Strategies for the Rest of Us*. Sterling.
