אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לעבוד מהבית. חשבתי שזה יהיה גן עדן - פיג'מה, קפה בלי סוף, בלי בוס על הראש. חלום! אבל המציאות טפחה לי בפנים. כל התראה קטנה, כל ציוץ בנייד, כל מחשבה חולפת - הכל משך אותי החוצה מהריכוז. מצאתי את עצמי גוללת באינסטגרם, קונה דברים שאני לא צריכה באמזון, ובקיצור - עושה הכל חוץ מלעבוד.
אני חושבת שכולנו היינו שם, נכון?
מצד אחד, יש לנו את כל הטכנולוגיה הזו שאמורה לעזור לנו להיות יותר יעילים. מצד שני, היא הפכה אותנו ליצורים עם טווח קשב של דג זהב. אז איך לעזאזל מצליחים להתרכז בעידן הזה? זו השאלה ששאלתי את עצמי במשך חודשים. ניסיתי הכל - אפליקציות לחסימת אתרים, טכניקות פומודורו, מדיטציה... חלק עבד, חלק לא. אבל הבנתי משהו חשוב: אין פתרון קסם אחד.
אז מה כן עובד? בואו נצלול פנימה.
האויב הפנימי: הדחף לברוח
קודם כל, צריך להבין למה בכלל קשה לנו להתרכז. פרופ' ניר אייל, מחבר הספר "בלתי ניתנים להסחה" (Indistractable), טוען שההסחות האמיתיות מתחילות מבפנים. זה לא הנייד או המייל שמפריעים לנו, אלא הרצון שלנו לברוח מתחושות לא נעימות - שעמום, חרדה, תסכול. הוא טוען (E-A) שאנחנו צריכים ללמוד לנהל את התחושות האלה, במקום לברוח מהן להסחות דיגיטליות.
הוא צודק. כשמשהו קשה או משעמם, הרבה יותר קל לבדוק את הווטסאפ, נכון?
אני זוכרת פעם שהייתי תקועה עם פרויקט ממש מייגע בעבודה. הייתי כל כך מתוסכלת, שהתחלתי להכין מצגת שלמה על חתולים מצחיקים. כן, באמת. זה היה יותר כיף מלנתח נתונים! אבל אז עצרתי ושאלתי את עצמי: למה אני בורחת? מה אני מרגישה עכשיו? גיליתי שאני פשוט מפחדת להיכשל. פחדתי שהתוצאות לא יהיו טובות מספיק. ברגע שהבנתי את זה, יכולתי לחזור לעבודה ולעשות אותה כמו שצריך.
אז מה עושים עם התחושות האלה?
- תקדישו להן זמן: כן, שמעתם נכון. במקום לברוח מהן, תקדישו להן כמה דקות. תשאלו את עצמכם: מה אני מרגיש עכשיו? למה אני מרגיש את זה? מה אני יכול לעשות כדי לשפר את ההרגשה?
- תחפשו פעילויות שממלאות אתכם: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל זה חשוב. אם אתם מרגישים שאתם כל הזמן בורחים מהעבודה, אולי אתם לא עושים את מה שאתם צריכים לעשות. אולי אתם צריכים למצוא משהו שבאמת מעניין אתכם.
- תסלחו לעצמכם: כולנו טועים. כולנו נכשלים. זה חלק מהחיים. אל תהיו קשים עם עצמכם. תלמדו מהטעויות ותמשיכו הלאה.
המרחב הפיזי: הממלכה שלכם
אבל זה לא רק עניין פנימי. הסביבה שלנו משפיעה עלינו מאוד. אם אתם מנסים לעבוד במקום מבולגן ורועש, קשה מאוד להתרכז. ד"ר קרוליין ליף, נוירולוגית ומומחית לחקר המוח, מדגישה (E) את החשיבות של סביבת עבודה נקייה ומסודרת כדי לתמוך בריכוז ובתפקוד קוגניטיבי מיטבי.
אני גיליתי שאני חייבת מרחב עבודה שמור רק לעבודה. בלי טלוויזיה, בלי צעצועים של ילדים, בלי ערימות של כביסה. מקום שאני נכנסת אליו ואוטומטית המוח שלי עובר למצב "עבודה".
זה לא חייב להיות משרד מפואר. יכול להיות פינה קטנה בסלון, שולחן כתיבה בחדר שינה, או אפילו בית קפה שקט. העיקר שזה מקום שאתם מרגישים בו בנוח ושיש בו מינימום הסחות דעת.
- תסדרו את המרחב: תנקו את השולחן, תסדרו את המדפים, תוציאו את הדברים שמפריעים לכם.
- תשימו צמחים: מחקרים מראים שצמחים משפרים את הריכוז ואת מצב הרוח.
- תשמיעו מוזיקה מרגיעה: מוזיקה קלאסית או מוזיקת רקע טבעית יכולה לעזור לכם להתרכז.
הטכנולוגיה כשותף, לא כאויב
ואי אפשר להתעלם מהטכנולוגיה. היא יכולה להיות אויבת, אבל היא גם יכולה להיות חברה טובה. יש המון אפליקציות ואתרים שיכולים לעזור לנו להתרכז.
אני אישית אוהבת את אפליקציית Forest. היא מאפשרת לי "לשתול עץ" ולקבוע זמן ריכוז. אם אני יוצאת מהאפליקציה לפני הזמן, העץ מת. זה נשמע טיפשי, אבל זה עובד! (ניסיון אישי).
- תשתמשו באפליקציות לחסימת אתרים: יש המון אפליקציות שיכולות לחסום את האתרים שמסיחים את דעתכם.
- תגדירו זמנים ספציפיים לבדיקת מיילים ורשתות חברתיות: אל תבדקו את המייל כל חמש דקות. תקדישו לזה זמן ספציפי ביום.
- תכבו את ההתראות: זה אולי הדבר הכי קשה, אבל זה הכי חשוב. כבו את כל ההתראות שמסיחות את דעתכם.
אבל הכי חשוב לזכור - טכנולוגיה היא רק כלי. היא לא הפתרון הקסום. הפתרון האמיתי נמצא בתוכנו.
לסיכום, או שלא?
אני לא רוצה לתת לכם רשימת כללים נוקשה. אני חושבת שהדבר הכי חשוב זה להיות קשובים לעצמנו ולמצוא את מה שעובד עבורנו. ללמוד להכיר את הדחפים שלנו, ליצור סביבה תומכת, ולהשתמש בטכנולוגיה בצורה חכמה.
עכשיו שאלה לי אליכם - איך אתם מתמודדים עם הסחות הדעת בעידן הזה? שתפו אותי בתגובות, אולי נלמד משהו חדש ביחד!
