אוקיי, בואו נדבר על זה רגע ברצינות. תכנון שבועי. אני יודעת, זה נשמע כמו עוד מטלה ברשימה האינסופית שלנו, נכון? אבל מה אם אגיד לכן שאפשר לתכנן שבוע שמשאיר מקום לנשימה, בלי להפוך אותו לעוד משימה מעיקה?
אני זוכרת תקופה שבה הייתי מתכננת את השבוע שלי עד לרמת הדקה. הכל היה מסודר, מאורגן, לכאורה מושלם. אבל בפועל? הייתי מותשת, חסרת סבלנות, ובעיקר – רחוקה מעצמי. זה היה כמו לנהל פרויקט, ולא לחיות חיים. ואז הבנתי משהו: התכנון הזה, במקום לשרת אותי, שיעבד אותי.
אז איך עושים את זה אחרת? איך יוצרים תכנון שבועי שהוא לא רק רשימה של מטלות, אלא גם מרחב לנשימה, לצמיחה, ופשוט…לעצמנו?
הצעד הראשון: להבין מה זה בכלל "זמן לעצמי" בשבילך
זו שאלה טריקית, אני יודעת. הרבה פעמים אנחנו חושבות ש"זמן לעצמי" זה משהו גרנדיוזי, כמו סופ"ש בספא או טיול לחו"ל. אבל האמת היא, שזה יכול להיות גם משהו קטן, יומיומי. קריאה של עמוד בספר, אמבטיה חמה, שיחת טלפון לחברה טובה, או סתם ישיבה בשקט עם כוס קפה.
השאלה היא – מה ממלא אותך? מה גורם לך להרגיש חיה, נוכחת, מחוברת לעצמך?
עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות: "נעמה, אין לי זמן לזה!" ואני מבינה את זה לגמרי. אבל תחשבו על זה ככה: אם לא נמצא זמן לעצמנו, בסופו של דבר נהיה כל כך שחוקות וחסרות אנרגיה, שלא נוכל לעשות כלום כמו שצריך. זה כמו לנסוע ברכב בלי דלק – בסוף הוא יעצור.
האתגר: להפוך את זה לחלק מהתכנון השבועי
אוקיי, אז הבנו מה זה "זמן לעצמי". עכשיו איך מכניסים את זה לתוך התכנון השבועי? כאן נכנס לתמונה אחד הטיפים הכי חשובים שלמדתי: לתכנן את הזמן הזה כאילו מדובר בפגישה הכי חשובה שיש לנו.
תסתכלו על היומן שלכן, ותשאלו את עצמכן: איפה יש לי אפילו חצי שעה פנויה השבוע? זה יכול להיות בבוקר לפני שהילדים מתעוררים, בערב אחרי שהם הלכו לישון, או אפילו בזמן ההפסקה בעבודה. תחסמו את הזמן הזה ביומן, ותכתבו: "פגישה עם עצמי".
אני יודעת שזה נשמע קצת טיפשי, אבל זה עובד! כשזה כתוב ביומן, זה הופך להיות משהו מחייב, משהו שאנחנו לא יכולות סתם לוותר עליו.
הטוויסט המפתיע: גמישות זה שם המשחק
עכשיו, כאן מגיע הטוויסט המפתיע. אחרי שאמרתי לכן לתכנן הכל בקפידה, אני הולכת להגיד לכן משהו הפוך לגמרי: היו גמישות!
החיים קורים, אנחנו יודעות את זה. דברים משתנים, צצות פתאום משימות בלתי צפויות, והתוכניות שלנו משתבשות. זה בסדר גמור.
הסוד הוא לא להיכנס לפאניקה כשהתוכנית משתנה, אלא להתאים אותה למציאות. אם לא הספקתן לעשות את מה שתכננתן לעשות ביום שני, אל תוותרו על זה לגמרי. תנסו לדחוף את זה ליום אחר, או לפצל את זה למשימות קטנות יותר.
זוכרות את הפגישה עם עצמכן שחסמתן ביומן? אם משהו קורה ואי אפשר לקיים אותה בזמן שתכננתן, אל תבטלו אותה! תזיזו אותה לשעה אחרת, ליום אחר. העיקר לא לוותר על הזמן הזה לעצמכן.
הקאץ': לשחרר את רגשות האשמה
אוקיי, אז תכננו, סידרנו, התאמנו את התוכניות שלנו למציאות… ואז מגיע רגש האשמה. "אני אמורה לעבוד, אני אמורה לטפל בילדים, אני אמורה לעשות כביסה… למה אני מבזבזת את הזמן שלי על עצמי?"
האמת היא, שגם אני נאבקתי ברגשות האלה במשך שנים. לקח לי זמן להבין שטיפול עצמי הוא לא מותרות, הוא הכרח.
אם אנחנו לא מטפלות בעצמנו, אנחנו לא יכולות לטפל באחרים כמו שצריך. זה כמו לשים מסכת חמצן במטוס – קודם כל אנחנו שמות אותה על עצמנו, ואז עוזרות לאחרים.
אני יודעת, זה קל להגיד וקשה ליישם. אבל תזכרו את זה בפעם הבאה שתרגישו אשמות על כך שאתן מקדישות זמן לעצמכן: אתן לא "מבזבזות" את הזמן, אתן משקיעות בעצמכן. ואם אתן משקיעות בעצמכן, אתן יכולות לתת יותר לאחרים.
איך ליישם את זה הלכה למעשה?
אז בואו נעשה את זה פרקטי. הנה כמה טיפים שיעזרו לכן ליישם את כל זה הלכה למעשה:
- רשימת תעדוף: בתחילת כל שבוע, כתבו רשימה של כל הדברים שאתן רוצות או צריכות לעשות. תעברו על הרשימה, ותסמנו את המשימות שהן הכי חשובות והכי דחופות. הן אלו שתקבלו את קדימות.
- חלוקת משימות: האם יש משימות שאתן יכולות להעביר לאחרים? זה יכול להיות בן הזוג, הילדים הגדולים, או אפילו עזרה בתשלום.
- מרווח ביטחון: אל תמלאו את היומן שלכן עד אפס מקום. תמיד תשאירו קצת מרווח ביטחון, למקרה שמשהו יקרה.
- ניסוי וטעייה: לא כל מה שעובד בשבילי, יעבוד גם בשבילכן. תנסו דברים שונים, ותראו מה הכי מתאים לכן.
- רחמנות עצמית: תזכרו להיות רחמניות כלפי עצמכן. אם לא הספקתן לעשות הכל, זה בסדר. מחר יום חדש.
אני יודעת, זה לא קל. זה דורש מאמץ, תרגול, ובעיקר – שינוי תפיסה. אבל אני מבטיחה לכן, שזה שווה את זה.
כי בסופו של דבר, המטרה היא לא רק לתכנן שבוע מוצלח, אלא גם לחיות חיים מלאים, מאושרים ומספקים. חיים שבהם יש לנו מקום לנשימה, לצמיחה, ופשוט…לעצמנו.
אז מה הדבר הראשון שאתן הולכות לעשות השבוע בשביל עצמכן? אני באמת רוצה לדעת! שתפו אותי בתגובות.
