קסמים קטנים לשגרה אפורה: למצוא את האור כשקשה לראות אותו

Young woman with curly blonde hair, smiling warmly.
מחפשת קסמים קטנים לשגרה אפורה? נעמה משתפת תובנות וטיפים איך למצוא רגעי אושר יומיומיים ולהפוך את החיים לקצת יותר קסומים.

אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את המושג "מיקרו-פרקטיקות". הייתי סקפטית, בלשון המעטה. מי אני בכלל, דוקטורט בפסיכולוגיה חיובית? איזה קסם כבר יכול לעשות שינוי של דקה אחת ביום, כשהחיים עצמם מרגישים כמו מרתון אינסופי?

היום, אני מודה, אכלתי את הכובע. לא פעם אחת, אלא כנראה כל שבוע.

אז מה הן בעצם "מיקרו-פרקטיקות", או בעברית פשוטה – קסמים קטנים לשגרה אפורה? הן פעולות קטנות, יומיומיות, שלוקחות שניות עד דקות ספורות, אבל מצטברות לאורך זמן להשפעה עצומה על מצב הרוח, התחושה הכללית, ובעצם, על איכות החיים.

הסוד הוא לא בעוצמה של כל פעולה בנפרד, אלא בעקביות ובנכונות להכניס אותן לשגרה, ממש כמו צחצוח שיניים.

אבל רגע, לפני שאת קופצת לעשות מדיטציה בת שעתיים או לאפות לחם מחמצת (משימות מדהימות בפני עצמן, אבל לא תמיד ריאליות), בואי נדבר על משהו אחר. נדבר על איך למצוא את אותם רגעים קטנים של אושר גם כשמרגיש שהשגרה בולעת אותנו. איך להפוך את האפרורי למעט יותר צבעוני.

מהיכן הגיע הרעיון לקסמים קטנים? (רמז: לא מפיות'ר תומפסון)

אמנם לא קראתי את "הארי פוטר" מאז גיל 16, אבל הרעיון של קסמים קטנים לשגרה הגיע דווקא ממקור קצת יותר מפתיע: מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית וה-Behavioral Economics. פרופסור סוניה ליובומירסקי, למשל, בספרה "The How of Happiness", מדגישה את החשיבות של פעולות יומיומיות קטנות להגברת תחושת האושר (Lyubomirsky, 2007). והמחקר של דן אריאלי, "Predictably Irrational", הראה לנו עד כמה ההתנהגות שלנו מושפעת מגירויים קטנים ומהסביבה המיידית שלנו (Ariely, 2008).

אז הבנתי – אם המוח שלנו מגיב בעוצמה לגירויים קטנים, למה שלא נשתמש בזה לטובתנו?

"ניסיתי הכל וכלום לא עובד!" – על ציפיות, מציאות, וההבדל ביניהן

אני שומעת את זה הרבה: "ניסיתי מדיטציה, ניסיתי יומן הכרת תודה, ניסיתי… וזה לא עובד!".

פה חשוב לעצור רגע ולשאול: מה ציפית שיקרה?

הרבה פעמים אנחנו ניגשות לשינויים קטנים עם ציפיות גרנדיוזיות. אנחנו רוצות להרגיש מיד מאושרות, שלמות, מלאות אנרגיה. ואז, כשזה לא קורה, אנחנו מתייאשות.

זאת הייתה הטעות שלי. ציפיתי שדקה של נשימות מודעות תעלים את החרדה שלי כאילו מעולם לא הייתה. ברור שזה לא עבד.

אבל אז הבנתי משהו: המטרה היא לא להעלים את הרגשות השליליים, אלא ליצור מרווח בינם לבין התגובה שלנו. המטרה היא לא להפוך לרובוט מאושר, אלא ללמוד לזהות את הרגעים הקטנים של שמחה וחוסן גם בתוך הכאוס.

הקסם האמיתי: למצוא את מה שעובד בשבילך

אז אחרי שהבנו שאין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם, איך מוצאים את הקסמים הקטנים שעובדים בשבילך?

התשובה היא ניסוי וטעייה.

אבל לא סתם ניסוי וטעייה, אלא ניסוי וטעייה מודעים. זה אומר לשים לב מה עושה לך טוב, מה גורם לך להרגיש קצת יותר אנרגטית, קצת יותר רגועה, קצת יותר מחוברת לעצמך.

אני, למשל, גיליתי ש:

  • שיר אחד אופטימי שאני אוהבת בדרך לעבודה יכול לשנות לי את כל הלך הרוח של הבוקר.
  • חיבוק של 10 שניות עם הילדים בסוף יום עבודה מתיש מחזיר אותי לכאן ועכשיו.
  • לכתוב שלושה דברים קטנים שהצלחתי לעשות במהלך היום, גם אם הם ממש קטנים (כמו להרים את הכביסה או לענות למייל טורדני) גורם לי להרגיש פרודוקטיבית יותר.

אבל הכי חשוב?

לזכור שזה בסדר גמור להיכשל.

זה בסדר גמור אם תפספסי יום אחד, או שבוע שלם. זה בסדר גמור אם תגלי שמה שעבד לך פעם כבר לא עובד לך היום. החיים משתנים, אנחנו משתנים, והקסמים הקטנים שלנו צריכים להשתנות איתנו.

אז מה עכשיו? אני מזמינה אותך לחשוב על דבר אחד קטן שאת יכולה לעשות היום כדי להפוך את השגרה שלך לקצת יותר קסומה. משהו קטן, משהו פשוט, משהו שלך. ואחר כך, בואי נדבר על זה. אני באמת רוצה לשמוע מה עבד, מה לא, ומה גילית על עצמך בתהליך. כי בסופו של דבר, כולנו במסע הזה ביחד.