אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. חיסכון. המילה הזאת לבדה מצליחה לגרום לי לפעמים לרצות לבכות. לא סתם לבכות, לבכות עם קולות של כאב. אתן מכירות את זה, נכון? חלומות מול חשבון בנק, והפער הזה… אוי, הפער.
פעם חשבתי שחיסכון זה משהו שעושים רק אנשים מסודרים כאלה, אלה עם הטבלאות האקסל המפחידות והתקציב המוקפד. אני? הייתי יותר טיפוס של "זורמת". זורמת עם ההוצאות, זורמת עם החיים, זורמת ישר לתוך חובות קטנים שהלכו ותפחו.
ואז הגיע הרגע הזה. הרגע שבו הבנתי שאני לא רוצה לחיות מפחד. לא רוצה לפחד מחשבונות, לא רוצה לפחד מהעתיד, לא רוצה לפחד להגשים את החלומות שלי. רציתי חופש. וחופש, מתברר, עולה כסף.
אז התחלתי לחקור. לא קראתי רק בלוגים של פיננסים, הלכתי לחפש את האנשים שעשו את זה אחרת. הקשבתי לפודקאסטים על פסיכולוגיה של כסף (תופתעו כמה זה קשור), קראתי מחקרים על הרגלי צריכה (מקור: "הפסיכולוגיה של הכסף" של מורגן האוסל), ודיברתי עם אנשים שהצליחו לחסוך בלי להפוך לנזירים.
ומה גיליתי? שחיסכון לא חייב להיות סבל.
התובנה הראשונה שלי: חיסכון אמיתי מתחיל קודם כל בראש.
זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. אם אנחנו חושבים שחיסכון זה סוג של עונש, אוטומטית נתנגד לזה. במקום זה, צריך להתחיל לחשוב על חיסכון כעל השקעה בעתיד שלנו. השקעה בחופש, בשקט נפשי, בחלומות.
אני יודעת, קל להגיד. אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה דברים שעזרו לי לשנות את הגישה:
- הגדרת מטרה ברורה: מה אנחנו רוצות לחסוך בשבילו? חופשה? דירה? קורס צלילה? ברגע שיש מטרה ברורה, יותר קל לנו להתמיד. כשחסכתי לטיול בתאילנד, הדבקתי תמונה של חוף תאילנדי על המקרר. נשבעת לכן, זה עבד כמו קסם.
למצוא את ה"למה" העמוק שלנו: למה המטרה הזאת חשובה לנו? מה היא תאפשר לנו? מעבר ל"חופשה בתאילנד תהיה כיף", ניסיתי להבין מה באמת* אני רוצה להשיג. בשבילי, זה היה רגע של ניתוק מהשגרה המלחיצה, זמן להתחבר לעצמי מחדש.
- לסלוח לעצמנו על טעויות: אף אחד לא מושלם. יהיו נפילות, יהיו פיתויים. זה בסדר. העיקר זה לא לוותר, אלא ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה. פעם בזבזתי חצי משכורת על בגדים שלא לבשתי אחר כך. למדתי לקח, מבטיחה.
התובנה השנייה שלי: חיסכון יכול להיות כיף (כן, כן, שמעתן נכון).
איך עושים את זה? על ידי משחוק!
- אתגר ה-52 שבועות: מתחילים עם סכום קטן בשבוע הראשון, ומגדילים אותו בהדרגה. בשבוע הראשון חוסכים שקל, בשבוע השני שני שקלים, וכן הלאה. בשבוע ה-52 חוסכים 52 שקלים. בסוף השנה יוצא סכום נאה. זה כיף לראות את הסכום גדל, וזה גם מלמד אותנו לחסוך באופן הדרגתי.
- אפליקציות חיסכון: יש היום אפליקציות חיסכון שעושות את כל העבודה בשבילנו. הן עוקבות אחרי ההוצאות שלנו, מציעות לנו הצעות לחיסכון, ואפילו מעבירות סכומים קטנים לחשבון החיסכון שלנו באופן אוטומטי. (אני אישית אוהבת את אפליקציית "Piggy").
- לחגוג ניצחונות קטנים: כל פעם שאנחנו מצליחות לחסוך סכום מסוים, מגיע לנו פרס! לא משהו גרנדיוזי, כן? משהו קטן שעושה לנו טוב. סרט טוב, מסאז', קפה טעים.
התובנה השלישית שלי (והכי מפתיעה): חיסכון לא חייב לבוא על חשבון החיים.
זו הטעות הכי גדולה שעשיתי בהתחלה. חשבתי שאני צריכה לוותר על כל ההנאות שלי כדי לחסוך. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא עובד. אם אנחנו מרגישות שאנחנו מפספסות את החיים, בסוף נפרוץ את הסכר ונבזבז הכל בבת אחת. (מקור: מחקרים מראים קשר ישיר בין תחושת חסך כרוני לבזבוזים אימפולסיביים).
אז מה עושים? מוצאים את האיזון הנכון.
- קובעים לעצמנו "תקציב הנאה": סכום קבוע שאנחנו יכולות לבזבז כל חודש על מה שאנחנו אוהבות. זה יכול להיות קניות, מסעדות, סרטים, מה שבא לנו. העיקר זה להגדיר את הסכום מראש, ולא לחרוג ממנו.
- מנסות למצוא דרכים ליהנות בלי לבזבז הרבה כסף: טיולים בטבע, ערבי סרט בבית עם חברות, קריאת ספרים בספריה. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בחינם או בזול.
- מזכירות לעצמנו למה אנחנו חוסכות: ברגע שאנחנו זוכרות מה המטרה שלנו, יותר קל לנו לעמוד בפיתויים.
אני יודעת, זה נשמע קל על הנייר. אבל במציאות זה קצת יותר מורכב. יהיו ימים שבהם נרצה לוותר על הכל. יהיו ימים שבהם נרגיש שאנחנו לא מצליחות. אבל זה בסדר.
מה שלמדתי זה שחיסכון זה לא מרוץ, זה מסע. מסע אישי. מסע שבו אנחנו לומדות על עצמנו, על הצרכים שלנו, על הרצונות שלנו. וזה מסע ששווה לעשות.
אז איך חוסכים בלי כאב? לאט. בחוכמה. ובאהבה עצמית.
ועכשיו תגידו לי אתן, מה הטיפ הכי טוב שלכן לחיסכון? ספרו לי בתגובות! אולי נלמד משהו חדש אחת מהשנייה.
