היי, אני נעמה, ובואו נדבר רגע על משהו שאני בטוחה שכולנו מתמודדים איתו – תחושת ההצפה. בין אם זה בעבודה, בבית, או סתם בחיים עצמם. את יודעת, זה מרגיש כאילו יש כל כך הרבה דברים לדאוג להם, שלפעמים פשוט קופאים במקום? אני יודעת, כי אני לגמרי הייתי שם.
פעם חשבתי שהפתרון הוא פשוט לעבוד יותר קשה, לדחוס עוד דברים ללו"ז. "אני אשלוט בזה", אמרתי לעצמי. אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא רק לא עובד, זה אפילו גורם לי להרגיש יותר לחוצה ופחות פרודוקטיבית. כאילו אני כל הזמן רצה אחרי הזנב של עצמי.
ואז, לגמרי במקרה, נתקלתי במשהו ששינה לי את כל התפיסה. לא מדובר באיזה טריק חדשני או תוכנה סודית. מדובר בעקרון פשוט, אבל עוצמתי, שמתחבא ממש מתחת לאף שלנו. משהו שכל כך ברור, שאף אחד לא טורח לדבר עליו.
האמת המפתיעה על ניהול זמן (שכנראה לא שמעתם עליה)
כולנו יודעים שאנחנו צריכים לנהל את הזמן שלנו, אבל מה זה באמת אומר? רובנו חושבים על זה במונחים של "איך אני יכולה לעשות יותר דברים בפחות זמן?" אבל מה אם הבעיה היא לא איך אנחנו מנהלים את הזמן, אלא מה אנחנו בוחרים לעשות איתו?
זה גרם לי לחשוב – האם אנחנו באמת מתמקדים בדברים הכי חשובים? או שאנחנו מבזבזים את האנרגיה שלנו על משימות שרק גורמות לנו להרגיש עסוקים, אבל לא באמת מקדמות אותנו לשום מקום?
אני זוכרת שקראתי פעם מאמר מעניין על עקרון פארטו, או "חוק ה-80/20" (Vilfredo Pareto). הוא טען שבערך 80% מההשפעות נובעות מ-20% מהגורמים. במקור הוא התייחס לחלוקת העושר, אבל אפשר ליישם את זה כמעט על כל תחום בחיים, כולל ניהול זמן. המקור המקורי הוא מתוך מחקר בתחום הכלכלה, אך התובנות שלו רלוונטיות להפליא גם כיום.
הנה משהו שאני רוצה שתחשבי עליו: אילו 20% מהפעילויות שלך מייצרות 80% מהתוצאות שאת רוצה? אילו משימות באמת מקדמות אותך לעבר המטרות שלך? ואילו משימות הן סתם רעש רקע שמבזבז לך את הזמן?
זה לא אומר שאנחנו צריכים להתעלם מכל מה שלא חשוב. אבל זה כן אומר שאנחנו צריכים להיות מודעים לאן אנחנו משקיעים את האנרגיה שלנו. כי הזמן שלנו הוא משאב מוגבל, וחשוב שנשתמש בו בתבונה.
אני יודעת, זה נשמע פשוט, נכון? אבל האמת היא שליישם את זה בחיים האמיתיים זה קצת יותר מורכב. כי לפעמים קשה לדעת מה באמת חשוב ומה לא. ולפעמים אנחנו פשוט עושים דברים מתוך הרגל, בלי לחשוב עליהם יותר מדי.
אבל הנה משהו שאני גיליתי שעזר לי:
הטריק הקטן ששינה את הכל: שאלת "האם זה באמת חשוב?"
לפני שאני מתחילה לעבוד על משהו, אני שואלת את עצמי: "האם זה באמת חשוב? האם זה מקדם אותי למטרות שלי? או שאני סתם עושה את זה כי אני מרגישה שאני צריכה?"
זה נשמע טריוויאלי, אני יודעת. אבל את תופתעי כמה פעמים התשובה היא "לא". וכמה פעמים אני מוצאת את עצמי מבזבזת זמן על דברים שלא באמת משנים.
לדוגמה, פעם הייתי מבלה שעות במענה למיילים שלא באמת דרשו את התגובה שלי. הייתי מרגישה שאני חייבת לענות לכולם מיד, אחרת אני אראה לא מקצועית או לא אדיבה. אבל אז הבנתי שרוב המיילים האלה היו יכולים לחכות, או שאפשר היה לענות עליהם בתשובה קצרה וכללית.
ברגע שהפסקתי להרגיש שאני חייבת לעשות הכל, התחלתי להרגיש הרבה יותר חופשייה. פתאום היה לי יותר זמן לעבוד על הדברים שבאמת חשובים לי, הדברים שמקדמים אותי לעבר המטרות שלי.
וכמובן, זה לא תמיד קל. יש ימים שאני עדיין נופלת למלכודת של "אני צריכה לעשות הכל". אבל לפחות עכשיו אני מודעת לזה. ואני יכולה לתפוס את עצמי לפני שאני מבזבזת יותר מדי זמן.
משהו נוסף שעזר לי מאוד הוא ללמוד להגיד "לא". אני מודה, זה היה לי מאוד קשה בהתחלה. תמיד רציתי לרצות את כולם, ותמיד פחדתי לדחות אנשים. אבל אז הבנתי שלפעמים להגיד "לא" לאחרים זה בעצם להגיד "כן" לעצמי.
דבר מעניין הוא שקראתי מחקר (ואני מצטערת שאין לי את המקור המדויק כרגע, אבל אני מבטיחה לחפש!) שהראה שאנשים שמסוגלים להגיד "לא" הם בדרך כלל יותר מצליחים ויותר מאושרים. למה? כי הם יודעים להגן על הזמן והאנרגיה שלהם.
אז מה עכשיו?
היום, אני עדיין נאבקת עם תחושת ההצפה, אבל אני מרגישה שיש לי יותר כלים להתמודד איתה. אני יודעת שאני לא צריכה לעשות הכל. אני יודעת שאני יכולה להתמקד בדברים שבאמת חשובים. ואני יודעת שאני יכולה להגיד "לא" כשצריך.
אז מה אני רוצה שתקחי מהמאמר הזה? קודם כל, אני רוצה שתזכרי שאת לא לבד. כולנו מתמודדים עם תחושת ההצפה. וזה בסדר.
אבל אני גם רוצה שתזכרי שיש לך כוח לשנות את זה. את יכולה לבחור במה להתמקד. את יכולה להגיד "לא" לדברים שלא חשובים. ואת יכולה ליצור לעצמך חיים יותר מאוזנים ומספקים.
אני יודעת, זה לא קל. זה דורש תרגול ומודעות. אבל אני מבטיחה לך שזה שווה את זה.
אז אני משאירה אותך עם השאלה הזו: אם היית יכולה לשחרר את עצמך ממשהו אחד שמכביד עליך, מה זה היה? ומה תעשי עם כל הזמן והאנרגיה שתפני לעצמך? אני סקרנית לשמוע את התשובות שלך.
