אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. שגרת בוקר. רק המילה הזאת גורמת לי לרצות לחזור למיטה. אני לא יודעת מה איתכן, אבל שנים ניסיתי לכפות על עצמי "שגרת בוקר מנצחת" - מדיטציה, יומן הודיה, ספורט, שייק ירוק... ובסוף? תמיד הרגשתי מותשת וממורמרת עוד לפני שהיום בכלל התחיל.
אבל אז הבנתי משהו: אולי הבעיה היא לא בי, אלא בשגרה עצמה? אולי אני מנסה בכוח להפוך למשהו שאני לא?
אני חייבת להתוודות, שנים האמנתי ש"אדם מצליח" קם בחמש בבוקר ו"כובש את היום". איזו שטות! למדתי את זה על בשרי, אחרי חודשים של תסכול מתמשך.
אז איך בכל זאת בונים שגרת בוקר אמיתית, כזאת שמשמחת אותך ולא גורמת לך לרצות להשליך את השעון המעורר מהחלון?
הסוד הראשון: שכחו מהטרנדים, תתחילו מבפנים
לפני שאתן בכלל מתחילות לתכנן מה תעשו כל בוקר, שאלו את עצמכן שאלה אחת פשוטה: מה הדבר הראשון שהייתן רוצות לעשות בבוקר, אם לא הייתן צריכות לעשות שום דבר אחר?
תחשבו על זה ברצינות. האם זה לקרוא פרק בספר טוב? להתכרבל עם החתול? להכין קפה טוב ולבהות בנוף? לא משנה מה זה, זה צריך להיות משהו שממלא אתכן באנרגיה, לא מרוקן אותה.
אני, למשל, גיליתי שאני פשוט אוהבת לשבת בשקט עם הקפה שלי ולהסתכל על הגינה. זה נשמע קצת קיטשי, אני יודעת, אבל זה הדבר האמיתי שלי. זה נותן לי רגע של שלווה לפני שהכאוס של היום מתחיל.
הסוד השני: קטנה זה גדול
אחד הדברים שהכי הרתיעו אותי משגרות בוקר "מסודרות" זה הצורך להקדיש להן שעה שלמה. מי בכלל מוצא את הזמן הזה?!
אז הנה עוד תובנה: לא חייבים שעה. אפשר להתחיל מחמש דקות. כן, חמש דקות!
תחשבו על זה: חמש דקות של נשימות עמוקות, חמש דקות של מתיחות, חמש דקות של קריאה... זה יכול לעשות הבדל עצום. זה עדיף על כלום, וזה יכול להפוך להרגל בקלות.
אני התחלתי בחמש דקות של יוגה עדינה במיטה. בהתחלה צחקתי על עצמי, אבל אחרי שבוע כבר הרגשתי יותר גמישה ורגועה. זה היה מדהים.
הסוד השלישי: גמישות זה שם המשחק
תשכחו מ"שגרת בוקר מושלמת". החיים קורים, ולפעמים פשוט אין זמן או כוח לעשות הכל. וזה בסדר!
המפתח הוא לא להיות קשים עם עצמכן. אם יום אחד אתן קמות מאוחר מדי, פשוט תדלגו על משהו. אם אתן מרגישות עייפות, תנוחו. העיקר זה לא להפוך את השגרה למקור של לחץ.
אני, למשל, למדתי לא לכעוס על עצמי כשאני מוותרת על היוגה שלי. במקום זה, אני פשוט מנסה למצוא דרכים אחרות לדאוג לעצמי במהלך היום. לפעמים זה אומר לצאת להליכה קצרה, לפעמים זה אומר להתקשר לחברה טובה. העיקר זה להקשיב לגוף שלי ולתת לו את מה שהוא צריך.
קצת השראה ממקורות לא צפויים
האמת היא שאחד המקורות הכי מעניינים שלי לשגרת בוקר הגיע דווקא מעולם הספורט. קראתי פעם על ספורטאים אולימפיים שמקדישים זמן רב לוויזואליזציה – הם מדמיינים את עצמם מצליחים לפני התחרות. חשבתי לעצמי, למה שלא אנסה את זה בבוקר? במקום לדמיין את עצמי מנצחת במרתון, אני מדמיינת את עצמי עוברת את היום בצורה נינוחה ומוצלחת. זה נשמע קצת מוזר, אבל זה עובד!
אבל רגע, מה עם המדע?
אוקיי, אחרי כל הדיבורים האלה על "מה שעושה לך טוב", בואו נדבר קצת על מדע. מחקרים רבים מראים ששגרת בוקר יכולה לשפר את מצב הרוח, להגביר את הפרודוקטיביות ולהפחית את הלחץ. לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת "Emotion" מצא שאנשים שמקדישים זמן להבעת הכרת תודה בבוקר מדווחים על רמות גבוהות יותר של אושר וסיפוק. (Mccullough, M. E., Emmons, R. A., & Tsang, J. A. (2002). The grateful disposition: A conceptual and empirical topography. Journal of Personality and Social Psychology, 82(1), 112–127.)
אבל גם המדע מודה: אין נוסחה אחת שמתאימה לכולם. מה שעובד עבור אדם אחד, לא בהכרח יעבוד עבור אדם אחר.
נקודת מבט אישית לסיום
אני חייבת להודות, גם אחרי כל הניסיונות והתובנות האלה, עדיין יש בקרים שאני קמה בהם ופשוט רוצה להתחבא מתחת לשמיכה. וזה בסדר. העיקר זה לא לוותר, ולא להפסיק לחפש את השגרה שמתאימה לי.
ואתן? מה השגרה שלכן? מה הדבר הזה שגורם לכן לקום בבוקר עם חיוך? שתפו אותי, אני ממש רוצה לדעת! אולי גם אני אגלה משהו חדש...
