אוי, השגרה. רק המילה הזו גורמת לי לפעמים לרצות לפתוח במרד. אתן מכירות את זה, נכון? אותו קפה, אותה דרך לעבודה, אותן משימות, אותן פגישות… ואז, כמו איזה ניצוץ קטן שאמור להצית מדורה, אני אמורה להישאר יצירתית? נו באמת!
אני זוכרת תקופה שהייתי בטוחה שיצירתיות זה רק ל"אנשים יצירתיים". כאילו זה איזה גן סגור שיש לו שומר בכניסה. טעות! גיליתי שיצירתיות זה כמו שריר – אם לא מאמנים אותו, הוא מתנוון. ומה קורה לשריר מנוון כשהוא צריך להרים משקל כבד? בדיוק.
האמת היא שדווקא השגרה, על הניגוד החד שלה, יכולה להיות הקטליזטור הכי טוב ליצירתיות. כן, שמעתן נכון. אבל רגע, אל תגלגלו עיניים עדיין. אני אסביר.
השגרה כקנבס ריק: הזדמנות לצייר מחדש
דמיינו את השגרה שלכן כקנבס לבן וענק. עכשיו, מה תציירו עליו? אפשר להשאיר אותו ריק, משעמם ואפור. אבל אפשר גם… להוסיף צבע! לא חייבים לצייר יצירת מופת, מספיק קו צבעוני, טקסטורה חדשה, משהו שישבור את החדגוניות.
פסיכולוגים כמו אדם גרנט, בספרו "Think Again", מדברים על החשיבות של לחשוב מחדש על דברים, גם (ואולי בעיקר) על דברים שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים. ואיפה אנחנו הכי מקובעים? נכון, בשגרה. אז הנה לכם, הזדמנות מצוינת.
אחת הדרכים שלי לשבור את השגרה היצירתית היא דווקא דרך… שינוי פיזי. כן, ממש ככה. אני משנה את הסביבה שלי.
אני זוכרת תקופה שהייתי תקועה בפרויקט עיצוב אתרים. הייתי יושבת באותו כיסא, מול אותו מסך, עם אותה כוס קפה, והמוזה פשוט סירבה להגיע. ואז, יום אחד, החלטתי לעבוד מהסלון, על השטיח, עם כוס תה ירוק. ובום! פתאום הרעיונות התחילו לזרום.
למה זה עובד? אני לא יודעת בדיוק. אולי זה קשור לשינוי בתנוחה, אולי לשינוי בתאורה, אולי סתם כי המוח שלי התרגל למשהו חדש. מה שחשוב זה שזה עבד.
האתגר האמיתי: לא לברוח, אלא לשנות מבפנים
אבל בואו נהיה כנות, לשנות את הסביבה זה נחמד, אבל זה לא תמיד אפשרי. ולפעמים, אנחנו צריכות למצוא את היצירתיות בתוכנו, גם כשהכל סביבנו מרגיש אפור ומשעמם.
הנה משהו שאולי יפתיע אתכן: אחד הדברים הכי יצירתיים שאפשר לעשות זה… פשוט להקשיב. כן, להקשיב לעצמנו, לגוף שלנו, לרגשות שלנו. לפעמים, התשובה לשאלה שאנחנו מחפשות נמצאת ממש מתחת לאף שלנו, רק שאנחנו עסוקות מדי ברעש החיצוני כדי לשמוע אותה.
פעם, הייתי בטוחה שלהיות יצירתית זה להיות עסוקה כל הזמן, להמציא דברים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסה. אבל גיליתי שהרבה פעמים, דווקא ברגעים של שקט, של רוגע, של נשימה עמוקה, היצירתיות פורצת החוצה.
אז מה עושים? איך מתחילים?
- הקשיבו לעצמכן: שאלו את עצמכן מה באמת מעניין אתכן, מה גורם לכן להתרגש, מה מעורר בכן סקרנות.
- נסו דברים חדשים: אל תפחדו לצאת מאזור הנוחות שלכן. נסו תחביב חדש, למדו משהו חדש, צאו למקום חדש.
- חפשו השראה במקומות לא צפויים: קראו ספרים, צפו בסרטים, הקשיבו למוזיקה, הסתכלו על אמנות. אבל אל תגבילו את עצמכן רק לדברים "יצירתיים". לפעמים, ההשראה הכי גדולה מגיעה ממקומות לא צפויים, כמו שיחה עם חברה, טיול בטבע, או אפילו צפייה בסרט תיעודי על חרקים.
- תנו לעצמכן זמן: יצירתיות לא קורית בלחץ. תנו לעצמכן זמן לחשוב, לחלום, להתבונן. אל תנסו בכוח להמציא משהו חדש. פשוט תנו לרעיונות לזרום.
לא מושלם זה גם יצירתי
ואחרי כל זה, הנה סוד קטן: לא חייבים להיות מושלמים. אתן יודעות, אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מפחדות להיות יצירתיות כי אנחנו מפחדות להיכשל. אנחנו מפחדות שהרעיונות שלנו לא יהיו מספיק טובים, מספיק מקוריים, מספיק מושלמים.
אבל האמת היא, שאין דבר כזה יצירתיות מושלמת. יצירתיות היא תהליך, היא מסע, היא ניסוי וטעייה. ואם אנחנו לא מוכנות להיכשל, אנחנו לא נוכל באמת להיות יצירתיות.
אני זוכרת פעם שניסיתי לכתוב שיר. ישבתי שעות, ניסיתי למצוא את המילים הנכונות, את הלחן הנכון. אבל כלום לא יצא. בסוף, התייאשתי וזרקתי את הכל לפח. אבל אחרי כמה ימים, כשחזרתי לקרוא את מה שכתבתי, גיליתי שהיו שם כמה שורות שהיו באמת טובות. לא מושלמות, אבל טובות. ואז הבנתי, שגם בתוך הכישלון, יכולה להיות יצירתיות.
אז בפעם הבאה שאתן מרגישות שהשגרה משעממת אתכן, אל תפחדו לנסות דברים חדשים, אל תפחדו להיכשל, ואל תשכחו להקשיב לעצמכן. כי היצירתיות נמצאת שם, מחכה שתגלו אותה.
אז מה עוזר לכן להישאר יצירתיות? אני ממש סקרנית לשמוע! שתפו אותי בתגובות. אולי אפילו תתנו לי רעיונות חדשים… 😉
