אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי את המשפט "לישון כמו תינוק". חשבתי לעצמי, "איזה כיף להם, ישנים כל היום!". אחר כך הגיע התינוק שלי, והבנתי שלישון כמו תינוק זה אומר להתעורר כל שעתיים, לבכות בלי סיבה נראית לעין, ולגרום להורים שלך להיראות כמו זומבים. אז מה הפתרון? איך בכל זאת נצליח להשיג שינה איכותית?
אבל רגע, לפני שנצלול לטכניקות וטיפים, אני רוצה לחלוק משהו. למה אנחנו בכלל כל כך אובססיביים לגבי שינה? האם זה רק בגלל שאנחנו עייפים, או שיש משהו עמוק יותר? האם יכול להיות שאנחנו מחפשים משהו שאבד לנו בדרך?
המיתוס של "8 שעות שינה" - והאמת המפתיעה
גדלנו על המנטרה שצריך לישון 8 שעות בלילה. אבל מה אם אני אספר לכם שהמספר הזה הוא די שרירותי? מחקרים מראים (ראו למשל: https://www.sleepfoundation.org/how-many-hours-of-sleep-do-you-really-need) שאנשים שונים זקוקים לכמויות שינה שונות. יש כאלה שמסתפקים ב-6 שעות ומרגישים מצוין, ויש כאלה שצריכים 9 כדי לתפקד. האם יכול להיות שאתם מנסים לדחוף את עצמכם לתבנית שלא מתאימה לכם?
אני זוכרת תקופה שבה ניסיתי נואשות להגיע ל-8 שעות. הלכתי לישון מוקדם, קמתי מוקדם, ועדיין הרגשתי מותשת. בסופו של דבר, הבנתי שהבעיה היא לא בכמות, אלא באיכות. התחלתי להתמקד בשעות שבהן אני מרגישה הכי עייפה, והלכתי לישון באותן שעות, גם אם זה אומר ללכת לישון ב-10 בלילה. וניחשתם נכון - פתאום התחלתי לישון טוב יותר!
טכנולוגיה, חרדה ומה שביניהם
המסכים שלנו הם אויב השינה מספר אחת. האור הכחול פוגע בהפרשת המלטונין, הורמון השינה שלנו. אבל האמת היא, שהבעיה היא לא רק האור הכחול. הבעיה היא מה שאנחנו עושים עם המסכים שלנו. אנחנו גוללים באינסטגרם לפני השינה ומשווים את החיים שלנו לחיים של אחרים. אנחנו קוראים חדשות ומתמלאים בחרדה. אנחנו עונים למיילים בעבודה ומרגישים אשמה אם אנחנו לא זמינים 24/7.
ואז ניסיתי טריק קטן, אבל משנה חיים: התחלתי להטעין את הטלפון שלי מחוץ לחדר השינה. בהתחלה זה היה נורא. הרגשתי שאני מנותקת מהעולם. אבל לאט לאט התחלתי להתרגל. התחלתי לקרוא ספרים לפני השינה, לכתוב יומן, או סתם לדבר עם בן הזוג שלי. ומה שגיליתי היה מדהים: בלי ההסחות דעת, פתאום היה לי זמן לחשוב, להרגיש, ולהירגע.
שינה היא לא רק עניין פיזיולוגי - היא עניין רגשי
אני מאמינה שהרבה מבעיות השינה שלנו נובעות מבעיות רגשיות לא פתורות. אם אתם הולכים לישון עם רשימת מטלות שלא הספקתם לעשות, עם כעס על הבוס שלכם, או עם דאגה לגבי העתיד, יהיה לכם קשה להירדם.
אז מה עושים? קודם כל, תהיו מודעים לרגשות שלכם. תשאלו את עצמכם: מה מטריד אותי? מה מדאיג אותי? אחר כך, תנסו למצוא דרכים להתמודד עם הרגשות האלה. אפשר לדבר עם חבר, לכתוב יומן, לעשות מדיטציה, או ללכת לטיפול. כל דבר שיעזור לכם לשחרר את המתח והחרדה.
(למידע נוסף על הקשר בין שינה וחרדה, מומלץ לקרוא את המאמר הזה: https://www.anxiety.org/sleep-and-anxiety).
תזונה ושינה: קשר מפתיע
אולי אתם חושבים שהתזונה שלכם לא קשורה לשינה שלכם, אבל תחשבו שוב. מה שאתם אוכלים לפני השינה יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות השינה שלכם. למשל, ארוחה כבדה לפני השינה יכולה לגרום לכם להרגיש לא בנוח ולהקשות עליכם להירדם. מצד שני, רעב יכול גם הוא להפריע לשינה.
פעם אכלתי פיצה ענקית לפני השינה, כי חשבתי שזה ירדים אותי. אתם יכולים לנחש מה קרה? כל הלילה התהפכתי במיטה, הרגשתי נורא, ובסוף קמתי עם צרבת. למדתי את הלקח!
אז מה כן מומלץ לאכול לפני השינה? חלב חם עם דבש, בננה, שקדים, או חליטת קמומיל. אלה דברים שיכולים לעזור לכם להירגע ולהירדם בקלות.
אז מה למדנו?
שינה היא לא רק עניין של שעות. היא עניין של איכות, רגשות, והרגלים. תנסו להיות קשובים לגוף שלכם, לרגשות שלכם, ולאורח החיים שלכם. אולי תגלו שהפתרון לבעיות השינה שלכם נמצא במקומות הכי לא צפויים.
אני עדיין לא "ישנה כמו תינוק" (וגם לא בטוחה שאני רוצה), אבל לפחות אני ישנה טוב יותר ממה שישנתי פעם. ומה איתכם? איזה תגלית הכי הפתיעה אתכם בנוגע לשינה שלכם? אני סקרנית לשמוע!
