אוקיי, בואו נדבר על זה. אתם יודעים, הרגע הזה שמישהו מצליח ללחוץ בדיוק על הכפתורים הלא נכונים, ואתם מרגישים כמו בלון הליום שעומד להתפוצץ? קרה לי יותר מפעם אחת. פעם אחת אפילו צעקתי על פקיד דואר תמים בגלל מדבקה שלא ירדה! (אל תשאלו).
אבל האמת היא, שלהתעצבן זה קל. להתמודד – זה כבר סיפור אחר. ולפעמים, זה אפילו מצריך קצת עבודה עצמית. אני נעמה, ובואו נצא למסע הזה ביחד – מסע של סבלנות, קצת הומור עצמי, ובעיקר הרבה חמלה.
למה זה בכלל קורה לנו? (ולמה זה לא תמיד באשמתם)
אז למה אנחנו בכלל מגיבים ככה לאנשים מסוימים? ד"ר ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, מדברת הרבה על הטריגרים הרגשיים שלנו. היא טוענת שהרבה פעמים, התגובות שלנו לא קשורות בכלל לאדם שעומד מולנו, אלא לפצעים ישנים שלנו. וואו, זה תפס אותי לא מוכנה בפעם הראשונה ששמעתי את זה.
אז, האם זה אומר שאנשים מעצבנים הם פשוט מראה של החרא שלנו? לא בדיוק. אבל זה בהחלט אומר שכדאי לנו לבדוק מה קורה אצלנו בפנים לפני שאנחנו מאשימים את העולם.
טכניקות הישרדות בשטח (כשאי אפשר לברוח)
אוקיי, אז הבנו שיש לנו חלק בסיפור. אבל מה עושים ברגע האמת? הנה כמה טריקים שלמדתי בדרך הקשה:
- נשימה עמוקה – זה לא קלישאה: נכון, זה נשמע כמו משהו שמלמדים בקורס יוגה, אבל זה עובד. ממש. כשאתם מרגישים את הלחץ עולה, עצרו רגע, קחו נשימה עמוקה, ונסו להאריך את הנשיפה. זה עוזר להרגיע את מערכת העצבים.
- "אני צריכה רגע" – המשפט הכי שימושי בארסנל: לפעמים, כל מה שאנחנו צריכים זה פשוט להתרחק מהסיטואציה לכמה דקות. לכו לשירותים, צאו להליכה קצרה, או פשוט תבהו בחלון. זה נותן לנו זמן להירגע ולאסוף את עצמנו.
- הומור עצמי – הנשק הסודי שלנו: תאמינו או לא, לצחוק על עצמנו יכול לעזור לנו להוריד את המתח. פעם, כשהייתי ממש עצבנית על מישהו, פשוט דמיינתי אותו רוקד ריקוד מגוחך. זה עבד! (אל תגלו לו).
האומנות העדינה של הצבת גבולות (בלי מלחמות עולם)
אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא להציב גבולות. זה לא אומר להיות גסה או תוקפנית. זה אומר להיות ברורה לגבי מה אנחנו מוכנות לסבול, ומה לא.
- "אני מבינה, אבל..." – הנוסחה המנצחת: התחילו באמפתיה, ואז הציבו את הגבול. לדוגמה: "אני מבינה שאת לחוצה, אבל אני לא מרגישה בנוח שאת מדברת אליי ככה."
- להגיד "לא" – בלי להרגיש אשמה: לא תמיד אנחנו חייבות להסכים לכל דבר. ללמוד להגיד "לא" בצורה אסרטיבית זה מפתח לשמירה על השפיות שלנו. וזה בסדר גמור!
- להתרחק – כשאין ברירה אחרת: לפעמים, האדם הכי מעצבן הוא פשוט לא מישהו שצריך להיות בחיים שלנו. אם ניסיתם הכל, וזה עדיין לא עובד, אל תפחדו להתרחק.
מילה על סליחה (גם לעצמנו)
אחד הדברים הכי קשים הוא לסלוח. גם לאחרים, וגם לעצמנו. כולנו עושים טעויות, כולנו אומרים דברים שאנחנו מצטערים עליהם, וכולנו מתעצבנים לפעמים. המפתח הוא ללמוד מהטעויות שלנו, ולנסות להיות יותר טובים בפעם הבאה. לסלוח לעצמנו? זה כבר אתגר אחר לגמרי, האמת.
אני לא אומרת שזה קל. זה תהליך שלוקח זמן, אבל הוא שווה את זה. כי בסופו של דבר, הסליחה היא לא רק בשביל האחר, אלא בעיקר בשבילנו. היא משחררת אותנו מהכעס, ומאפשרת לנו להמשיך הלאה.
מה הלאה?
אז, איפה אתם מרגישים שהכי קשה לכם? איזה טיפ הכי הדהד אצלכם? האמת, אין לי את כל התשובות, אבל אני כאן כדי להקשיב, לשתף, וללמוד ביחד. כי החיים קצרים מכדי לבזבז אותם על כעס ועצבים. בואו ננסה לחיות אותם קצת יותר בשלווה ובשמחה. מה אתם אומרים?
