אז תקשיבו, אני חייבת לשתף אתכן במשהו שממש שינה לי את החיים. נשמע דרמטי? אולי קצת, אבל תנו לי רגע להסביר. פעם, הייתי מלכת המולטי-טאסקינג. עבדתי על מצגת, תוך כדי שיחה עם חברה בוואטסאפ, וגם הזמנתי משלוח אוכל. הרגשתי כמו סופר-וומן, אבל האמת? הייתי סופר-עייפה ומתוסכלת.
נשמע מוכר?
האמת היא, שכולנו חוטאים בזה. בעידן הזה, עם כל הגירויים וההתראות שמנסים לתפוס לנו את תשומת הלב, קשה שלא לנסות לעשות כמה דברים בו זמנית. אבל מה אם אני אגיד לכם שמולטי-טאסקינג זה בעצם מיתוס? כן, כן, מה ששמעתן!
בואו נדבר רגע תכל'ס. מחקרים מראים שמולטי-טאסקינג לא רק שלא חוסך זמן, הוא אפילו גורם לנו להיות פחות יעילים. פרופסור ארל מילר, נוירו-מדען מ-MIT, הסביר את זה בצורה יפה: "אנחנו לא יכולים להתרכז ביותר ממשימה אחת בכל רגע נתון. מה שאנחנו עושים זה מעבר מהיר בין משימות, מה שפוגע בריכוז וביכולת שלנו לעבד מידע". (מקור: "The Myth of Multitasking", MIT News Office).
אני זוכרת שקראתי את זה בפעם הראשונה והייתי סקפטית. "נו באמת," חשבתי לעצמי, "אני מצליחה לעשות הכל בו זמנית!". אבל אז התחלתי לשים לב. כשניסיתי לעשות כמה דברים במקביל, לקח לי יותר זמן לסיים כל משימה, ועשיתי יותר טעויות. התסכול היה בשמיים!
אז מה עושים? איך יוצאים מהלופ האינסופי הזה של מולטי-טאסקינג?
הפוקוס הוא המפתח
התשובה, כמו שאולי ניחשתן, היא פשוטה (אבל לא קלה): מיקוד. כן, ממש ככה. להתרכז במשימה אחת בכל פעם, לתת לה את כל תשומת הלב שלנו, ולסיים אותה לפני שמתחילים משהו אחר.
אבל איך עושים את זה בפועל? הנה כמה טיפים קטנים שעזרו לי (ואני מבטיחה שיעזרו גם לכן):
- תתחילו בקטן: אל תנסו לשנות את כל ההרגלים שלכן בבת אחת. התחילו במשהו קטן, כמו להתרכז בשיחה אחת בכל פעם, בלי לבדוק את הטלפון תוך כדי.
- תסגרו התראות: אני יודעת, זה מפחיד! אבל תאמינו לי, זה משחרר. תסגרו את ההתראות של המייל, של הוואטסאפ, של האינסטגרם... כל מה שמסיח את הדעת.
- תקבעו זמנים מוגדרים: תקבעו לעצמכן חלונות זמן מוגדרים לכל משימה. לדוגמה, "בין 10:00 ל-11:00 אני עובדת רק על המצגת, בלי הפרעות".
- תעשו הפסקות: חשוב לתת למוח לנוח. קומו מהכיסא, תעשו קצת מתיחות, תנשמו אוויר צח. זה יעזור לכן לחזור למשימה רעננות וממוקדות יותר.
אני יודעת, זה נשמע אולי קצת כמו "ספר הדרכה להצלחה", אבל תאמינו לי, זה עובד. לפחות, בשבילי זה עבד.
אני חייבת להגיד, שאחד הדברים שהכי עזרו לי היה פשוט להיות יותר מודעת לעצמי. לשים לב מתי אני מתחילה לקפוץ בין משימות, ולעצור את עצמי בזמן.
אבל רגע, הנה משהו שאולי לא חשבתן עליו: מולטי-טאסקינג הוא לא תמיד רע. יש מקרים שבהם הוא יכול להיות אפילו מועיל. למשל, כשאתן עושות משהו אוטומטי, כמו קיפול כביסה או הקשבה לפודקאסט בזמן הליכה. במקרים האלה, מולטי-טאסקינג יכול לעזור לכן לנצל את הזמן בצורה יעילה יותר.
האמת היא, שאין פתרון קסם. מה שעובד בשבילי, אולי לא יעבוד בשבילכן. אבל אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא להיות קשובות לעצמכן, ולמצוא את האיזון הנכון.
אז, מה השורה התחתונה? מולטי-טאסקינג זה לא בהכרח רע, אבל ברוב המקרים הוא פוגע ביעילות ובריכוז שלנו. מיקוד, לעומת זאת, יכול לעזור לנו להיות פרודוקטיביות יותר, רגועות יותר, ומאושרות יותר.
אני לא אשקר, עדיין יש לי ימים שבהם אני נופלת למלכודת המולטי-טאסקינג. אבל היום, אני יודעת לזהות את זה, ולחזור למסלול. וזה, חברות, כבר ניצחון גדול.
עכשיו תגידו לי אתן, מה דעתכן? האם אתן חושבות שאתן טובות במולטי-טאסקינג? ומה הטיפים שלכן למיקוד? אני ממש אשמח לשמוע!
אגב, קראתן פעם את "Deep Work" של קאל ניופורט? ספר מעולה שמדבר בדיוק על זה!
