היי, אני נעמה. אם אתן קוראות את זה, כנראה שגם אתן מכירות את התחושה הזו: אתן קמות בבוקר עם רשימת מטלות ארוכה יותר מהחיים עצמם, מרגישות שאתן חייבות להספיק הכל, אבל בסוף היום אתן מותשות, מתוסכלות, ותוהות לאן נעלם הזמן.
אני יודעת, כי הייתי שם. שנים רדפתי אחרי פרודוקטיביות אובססיבית. קראתי כל ספר אפשרי, ניסיתי כל טכניקה, התקנתי כל אפליקציה. האמנתי שאם רק אהיה יותר יעילה, אצליח להספיק הכל ולהיות מאושרת. אבל האמת? זה רק החמיר את החרדה והשחיקה שלי.
ואז, יום אחד, אחרי עוד קריסת מערכות רגשית, נפל לי האסימון. פרודוקטיביות אמיתית היא לא לעשות יותר, אלא לעשות פחות. כן, שמעתן נכון.
רגע, לעשות פחות? זה נשמע כמו מתכון לאסון!
בדיוק מה שחשבתי בהתחלה. אבל אז נזכרתי בציטוט מדהים של פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית: "אין דבר חסר תועלת יותר מאשר לעשות ביעילות רבה משהו שלא צריך לעשות בכלל". זה היכה בי כמו פטיש.
התחלתי לחקור. גיליתי מחקרים בפסיכולוגיה חיובית שמראים שאנשים שממקדים את האנרגיה שלהם במספר קטן של דברים משמעותיים, חווים רמות גבוהות יותר של אושר והגשמה עצמית. למשל, מחקר של אוניברסיטת סטנפורד מצא שריבוי משימות (multitasking) לא רק פוגע ביעילות, אלא גם מגביר את רמות הסטרס.
אבל זה לא היה רק מדע. זה גם היה ניסיון אישי. החלטתי להתחיל לסנן את רשימת המטלות שלי. זה היה מפחיד. ויתרתי על פרויקטים שחשבתי שאני חייבת לעשות, על פגישות חסרות תועלת, על משימות שרק גרמו לי להרגיש אשמה.
והתוצאה? מדהימה. פתאום היה לי יותר זמן, יותר אנרגיה, יותר ריכוז. הצלחתי לעשות את הדברים שבאמת חשובים לי, בצורה טובה יותר ועם פחות לחץ.
אבל איך עושים את זה בפועל? איך בוחרים במה לוותר?
שאלה מצוינת. אני ממליצה להתחיל בשאלה פשוטה: מה הדבר האחד שאם תעשי אותו היום, הוא יעשה את ההבדל הכי גדול? זה יכול להיות משהו בעבודה, במשפחה, או אפילו משהו בשביל עצמך.
אני יודעת, קשה לבחור דבר אחד. אנחנו רגילות לחשוב שאנחנו צריכות לעשות הכל. אבל האמת היא שאי אפשר. אנחנו צריכות להיות אכזריות עם עצמנו, ולסנן את כל מה שלא הכרחי.
עוד טיפ קטן: תתחילו מלחסל "משימות זומבי" - אותן משימות שתקועות ברשימה שלכם כבר חודשים, ואתן פשוט לא מצליחות לגשת אליהן. הן רק גורמות לכן להרגיש אשמה ותסכול. פשוט מחקו אותן. ברצינות.
זה מרגיש כמו להוריד משקל עצום מהכתפיים, נכון?
אני יודעת שזה לא קל. אני עדיין נאבקת עם הצורך להספיק הכל. אבל אני מזכירה לעצמי כל הזמן: פרודוקטיביות אמיתית היא לא כמות, אלא איכות. זה לא כמה דברים אתן עושות, אלא מה אתן עושות, ולמה.
לפני כמה שבועות, בזמן שקראתי את הספר "Essentialism: The Disciplined Pursuit of Less" של גרג מקאון, נתקלתי במשפט שהדהד בי במיוחד: "אם את לא נותנת עדיפות לחייך, מישהו אחר יעשה את זה בשבילך". זה גרם לי להבין שוב עד כמה חשוב להיות אקטיבית בבחירות שלי, ולא לתת לאחרים להכתיב לי איך לנצל את הזמן שלי.
אז, מה הדבר האחד שתעשי היום?
זו שאלה שאני רוצה שתשאלו את עצמכן כל יום. זה יכול להיות משהו קטן, כמו לקרוא פרק בספר, או משהו גדול, כמו להתחיל פרויקט חדש. אבל תמיד תשאלו את עצמכן: האם זה הדבר הכי חשוב שאני יכולה לעשות כרגע?
אני לא יודעת מה התשובה שלכן. אבל אני מקווה שהמאמר הזה נתן לכן קצת חומר למחשבה. אני מזמינה אתכן לשתף אותי בתגובות, מה הדבר האחד שלכן? ואם יש לכן טיפים נוספים לפרודוקטיביות אמיתית, אני אשמח לשמוע!
