היי, זו נעמה. בואי נדבר על משהו שכולנו מכירות מקרוב – דחיינות. כן, גם אני שם, מדי פעם. תודי, כמה פעמים מצאת את עצמך גוללת באינסטגרם במקום לסיים את המצגת החשובה הזו? או מנקה את הבית במקום לענות למיילים? אל תדאגי, את לא לבד.
פעם חשבתי שדחיינות היא פשוט עניין של עצלנות או חוסר משמעת. טעות! גיליתי שהסיפור הרבה יותר מורכב, ובעיקר – אנושי.
אז למה אנחנו בעצם דוחות משימות?
המוח שלנו בנוי להימנע מכאב ולחפש הנאה. משימות קשות, משעממות או מלחיצות נתפסות כ"כאב". גלילה באינסטגרם? אוטומטית נתפסת כ"הנאה". זה כל הסיפור? לא בדיוק.
אחת התובנות המפתיעות ביותר שנתקלתי בהן הגיעה בכלל ממחקר על... ניהול זמן אצל סטודנטים לרפואה! כן, דווקא שם. הם גילו שהרבה פעמים דחיינות נובעת דווקא מפרפקציוניזם מוסווה. אנחנו מפחדות להיכשל, אז אנחנו דוחות. הרי אם לא ניסינו, איך נוכל להיכשל?
זה נשמע מוכר? גם לי. כמה פעמים דחיתי התחלות של פרויקטים כי פחדתי שהתוצאה לא תהיה "מספיק טובה"? יותר מדי פעמים.
זאת נקודה קריטית.
מקור נוסף לדחיינות הוא פשוט חוסר בהירות. אם אנחנו לא יודעות בדיוק מה אנחנו צריכות לעשות, או איך להתחיל, המשימה נראית מאיימת. זה כמו להסתכל על הר גבוה בלי לראות את השביל.
איך יוצאים מזה? (טיפים מניסיון אישי, לא רק תיאוריה)
אוקיי, עכשיו לחלק הפרקטי. הנה כמה דברים שעבדו בשבילי, ואני מקווה שיעזרו גם לך:
- לפרק את המשימה הענקית למשימות קטנות. נשמע קלישאתי, אבל זה עובד. במקום לחשוב "אני צריכה לכתוב מצגת שלמה", תתחילי עם "אני אכתוב את הכותרת". צעד קטן אחד.
- חוק ה-5 דקות. זה גאוני. תגידי לעצמך: "אני אעבוד על זה רק 5 דקות". ברוב המקרים, אחרי 5 דקות, כבר תהיי בפנים. (שיטה מעולה גם להתחיל כביסה, אגב).
- תתגמלי את עצמך. סיימת משימה קטנה? קחי הפסקה של 5 דקות עם כוס קפה טובה או סרטון חתולים מצחיק. המוח שלך צריך לקבל תגמול על המאמץ.
- תהיי סלחנית כלפי עצמך. דחית? קורה. אל תייסרי את עצמך. פשוט תחזרי למסלול. מחר יום חדש.
- תיצרי לעצמך סביבה תומכת. תודי, כמה יותר קל לך לעשות ספורט כשיש לך חברה או מאמנת אישית? או לעבוד כשיש לך שותפה או סביבת עבודה פרודקטיבית? זה בדיוק אותו הדבר גם בדחיינות. תסביבי את עצמך באנשים שמרימים אותך, לא מורידים.
- זה בסדר לבקש עזרה. כולנו צריכות תזכורת לעיתים.
הכי חשוב – תזכרי שדחיינות היא לא כישלון אישי. היא פשוט סימן שהמוח שלך צריך קצת עזרה.
משהו שאולי לא חשבת עליו:
הרבה פעמים אנחנו דוחות משימות כי אנחנו לא באמת מחוברות אליהן. אולי הן לא תואמות את הערכים שלנו, או שאנחנו לא רואות את המשמעות שלהן. עצרי רגע ותשאלי את עצמך: למה אני עושה את זה בכלל? אם התשובה לא מספיק טובה, אולי הגיע הזמן לשנות כיוון.
אני מודה, גם אחרי כל הטיפים האלה, אני עדיין נלחמת בדחיינות מדי פעם. אבל עכשיו יש לי כלים להתמודד איתה, ואני מקווה שגם לך.
אז מה עובד בשבילך? שתפי אותי בתגובות! סקרנית לשמוע על הניסיונות שלך ומה עזר לך להתגבר על הדחיינות.
