אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי לחסוך באמת. ישבתי עם טבלה ענקית, מחשבון, וים של רצון טוב. חתכתי בהנאות קטנות, וויתרתי על קפה בחוץ, ארוחות עם חברים, אפילו על סדרת הטלוויזיה האהובה עליי (כי "אין לי זמן לבזבז על זה"). אחרי שבועיים? התפוצצתי. הזמנתי את כל החברים שלי למסעדה הכי יקרה בעיר, וביטלתי את כל החיסכון הקטן שהצלחתי לצבור. נשמע מוכר?
אז, חשבתי שחיסכון זה עונש. היום אני יודעת שזה משחק מחשבתי – איך למצוא את האיזון הנכון בין ההנאות של היום לביטחון של מחר. ובואו נהיה כנים, אף אחת לא רוצה להרגיש שהיא חיה כדי לחסוך, אלא חוסכת כדי לחיות.
המאמר הזה הוא לא על כמה כסף את צריכה לחסוך (למרות שנגיע לזה), אלא איך לחסוך בלי להפוך את זה למשימה בלתי אפשרית. הוא בשבילכן, אלה שמחפשות דרך לחסוך שתשתלב בחיים שלכן, ולא תשתלט עליהם. אחרי שתקראו אותו, אני מבטיחה שתסתכלו על חיסכון בצורה אחרת לגמרי.
למה אנחנו בכלל צריכות לדבר על זה? (ומה הקשר של פסיכולוגיה לחיסכון?)
רוב עצות החיסכון הן מאוד...פרקטיות. קיצצו כאן, וויתרו שם. אבל האמת היא שהרבה מההחלטות הכלכליות שלנו בכלל לא רציונליות. הן מושפעות מרגשות, פחדים, הרגלים, ומה שפסיכולוגים מכנים "הטיות קוגניטיביות". פרופ' דן אריאלי, בספרו המצוין "לא רציונלי ולא נורא", מראה איך אנחנו מקבלים החלטות כלכליות מוזרות, גם כשאנחנו יודעים שהן לא הגיוניות. אז איך מצליחים להתגבר על זה?
- תובנה קטנה: חיסכון הוא לא רק מתמטיקה, הוא פסיכולוגיה.
הסוד הראשון: תפסיקו לראות בחיסכון מגבלה, ותתחילו לראות בו אפשרות.
נשמע כמו קלישאה, נכון? אבל זה הבסיס. כשאת חושבת על חיסכון כוויתור, את אוטומטית מתנגדת לזה. אבל מה אם חיסכון היה דרך להשיג משהו גדול יותר? חופשה חלומית? דירה משלך? חופש כלכלי?
פעם שמעתי מישהי אומרת "אני לא יכולה לחסוך, אני צריכה לחיות!". ואני חשבתי לעצמי, "אבל לחסוך זה חלק מלחיות!". זו לא סתירה.
הסוד השני: תתחילו בקטן, ותחגגו ניצחונות קטנים.
ניסיתי פעם לחסוך 50% מהמשכורת שלי בבת אחת. אחרי שבוע הייתי מתוסכלת, עצבנית, ורעבה. הבנתי שזו לא הדרך. (מקור: מחקרים מראים שאנשים שמציבים לעצמם מטרות קטנות יותר, מצליחים יותר לאורך זמן).
במקום זאת, תתחילו לחסוך 5% מהמשכורת שלכן. 5%! זה כמעט לא מורגש, נכון? ואז, כל חודש, תעלו את האחוז הזה באחוז אחד. ככה, לאט לאט, תבנו הרגל של חיסכון בלי להרגיש את זה.
ואל תשכחו לחגוג את הניצחונות הקטנים. הגעתן לאחוז חיסכון מסוים? תפנקו את עצמכן במשהו קטן. זה חשוב לתחושת המסוגלות.
אגב, מה עם כל ה"טיפים" ששומעים בכל מקום? (והאם הם באמת עובדים?)
בטח שמעתן על "חוק ה-50/30/20" (50% מההכנסה לצורכי חובה, 30% לרצונות, ו-20% לחיסכון). או על "אתגר ה-52 שבועות" (לחסוך סכום גדל והולך כל שבוע במשך שנה). הם נשמעים טוב, נכון? אבל האם הם מתאימים לכולן?
האמת? לא תמיד. הכל תלוי באורח החיים שלכן, בהכנסה שלכן, ובמטרות שלכן. מה שעובד לאחת, לא בהכרח יעבוד לאחרת.
תובנה קטנה: אין פתרון אחד שמתאים לכולן. תמצאו את מה שעובד לכם*.
הסוד השלישי: תעשו חיסכון אוטומטי, ותשכחו מזה.
אחד הדברים הכי טובים שעשיתי זה להגדיר העברה אוטומטית מחשבון העו"ש שלי לחשבון החיסכון שלי בתחילת כל חודש. ככה, הכסף פשוט נעלם, ואני לא צריכה לחשוב על זה.
זה עובד כי זה מנצל את העובדה שאנחנו עצלנים. אם אתן צריכות לזכור להעביר כסף כל חודש, סביר להניח שתוותרו על זה מדי פעם. אבל אם זה קורה אוטומטית, זה הרבה יותר קל.
הנה משהו שאף אחד לא מספר לכם: כישלונות הם חלק מהדרך.
היו לי המון כישלונות בדרך. קניתי דברים שלא הייתי צריכה, בזבזתי כסף על שטויות, חרגתי מהתקציב שלי. אבל למדתי מכל כישלון. הבנתי מה עובד לי, ומה לא.
אל תפחדו מכישלונות. הם חלק מהמסע. תלמדו מהם, ותמשיכו הלאה.
ומה הקשר של חיסכון לאושר? (הפתעה: יש קשר!)
תחשבו על זה רגע: כשאתן חוסכות, אתן לא רק צוברות כסף. אתן גם צוברות ביטחון, עצמאות, ושקט נפשי. אתן יודעות שיש לכן כרית ביטחון, ואתן יכולות להתמודד עם אתגרים כלכליים.
זה משפיע על כל תחומי החיים. אתן מרגישות יותר חופשיות לקחת סיכונים, להגשים את החלומות שלכן, ולחיות את החיים שאתן רוצות.
לסיום, שאלה שמטרידה אותי: האם אפשר באמת לחסוך בלי לוותר על ההנאות הקטנות של החיים?
התשובה שלי היא כן. אפשר, ואפילו צריך. החיים קצרים מדי בשביל לוותר על כל ההנאות. אבל צריך לעשות את זה בחוכמה. למצוא את האיזון הנכון בין ההנאות של היום לביטחון של מחר.
אני מזמינה אתכן לשתף אותי – מה הטיפ הכי טוב שלכן לחיסכון שלא מרגיש כמו עונש? אולי ביחד נמצא את הדרך המושלמת לחיסכון מאושר.
