אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. ניהול זמן. המפלצת הזאת שמסתתרת מתחת למיטה, גורמת לנו להרגיש שאנחנו תמיד מפגרים מאחור, תמיד לא מספיקים, תמיד...פחות טובים. אני זוכרת תקופה שבה הרגשתי שאני טובעת. רשימות ה-To Do שלי היו ארוכות כמו הגלות, והתחושה הזאת, שאין לי שליטה על החיים שלי, פשוט שיתקה אותי.
אבל רגע, מה אם אני אגיד לכם שרובנו בכלל לא עושים טעויות בניהול זמן? מה אם אנחנו בסך הכל מנסים ליישם שיטות שלא מתאימות למוח שלנו, לקצב שלנו, לחיים האמיתיים שלנו? זו לא אשמתנו.
אני יודעת, נשמע קצת בומבסטי. גם אני הייתי סקפטית. קראתי את כל הספרים, ניסיתי את כל האפליקציות, שמעתי כל גורו שמבטיח הבטחות שווא. אבל האמת? רובם מתעלמים מנקודה קריטית אחת: אנחנו בני אדם, לא רובוטים.
אז בואו נצלול פנימה ונראה אילו טעויות "ניהול זמן" אנחנו עושים, ולמה הן בכלל לא טעויות. אני מבטיחה לכם, בסוף המאמר הזה תסתכלו על היום שלכם אחרת לגמרי.
1. המיתוס של ה-Multitasking: "אני יכולה לעשות הכל בו זמנית!" (אבל האם כדאי?)
כולנו שמענו את זה. "מולטיטאסקינג זה שם המשחק! תעשי כמה דברים במקביל כדי לחסוך זמן!" אבל האמת המרה? מולטיטאסקינג הוא שקר. המוח שלנו לא באמת מסוגל לעשות שני דברים באמת בו זמנית. מה שקורה בפועל זה שאנחנו קופצים ממשימה למשימה, מאבדים ריכוז בכל פעם, ובסוף לוקח לנו יותר זמן לסיים הכל.
יש מחקרים שמראים שמולטיטאסקינג מוריד את ה-IQ שלנו זמנית ב-15 נקודות! (מקור: Stanford study on multitasking) זה כמו להיות שיכור! אז למה אנחנו עדיין עושים את זה לעצמנו?
אני זוכרת תקופה שניסיתי לעבוד על מצגת, לענות למיילים ולדבר בטלפון בו זמנית. בסוף יצאתי מזה עם כאב ראש נוראי, מצגת חצי אפויה ומייל ששלחתי ללקוח עם שגיאות כתיב מביכות. בקיצור – אסון.
אז מה עושים? פשוט עושים דבר אחד בכל פעם. נשמע פשוט, נכון? אבל זה מהפכני. נסו את זה. תתמקדו במשימה אחת, תסגרו את כל ההפרעות, ותראו כמה מהר אתם מסיימים אותה. תופתעו.
2. רשימות ה-To Do האינסופיות: "אם ארשום את הכל, הכל יקרה!" (אבל מה עם האנרגיה?)
רשימות ה-To Do יכולות להיות מצילות חיים...או מלכודת מוות. תלוי איך משתמשים בהן. הרבה פעמים אנחנו כותבים רשימות אינסופיות, עמוסות במשימות קטנות וגדולות, בלי להתחשב בכלל בכמה אנרגיה יש לנו.
התוצאה? רשימה שמסתכלת עלינו מלמעלה, גורמת לנו להרגיש מוצפים וחסרי אונים. במקום להניע אותנו, היא משתקת אותנו.
אני למדתי את זה בדרך הקשה. הייתי כותבת רשימות ענקיות בסוף כל יום, מלאות בכוונות טובות. אבל בבוקר, כשהייתי מסתכלת עליהן, הייתי מרגישה רק עייפות. בסוף הייתי מוותרת על הכל ובוהה בנטפליקס.
מה עושים? צרו רשימות ריאליות. תשאלו את עצמכם: "מה באמת חשוב לי לעשות היום? מה יקדם אותי הכי הרבה?" ותוסיפו לרשימה רק את הדברים האלה. והכי חשוב – תכניסו לרשימה גם דברים שנותנים לכם אנרגיה! טיול בטבע, קפה עם חברה, מקלחת חמה. כי אם לא תמלאו את המצברים, לא תוכלו להספיק כלום.
3. הפחד מ"לא": "אני חייבת לעשות הכל בשביל כולם!" (אבל מה איתי?)
הפחד מ"לא" הוא שורש רע לכל כך הרבה בעיות בניהול זמן. אנחנו אומרים "כן" לכל בקשה, לכל משימה, לכל פרויקט, כי אנחנו מפחדים לאכזב, מפחדים שיחשבו שאנחנו לא מספיק טובים, מפחדים לפספס הזדמנות.
אבל האמת? כל פעם שאנחנו אומרים "כן" למישהו אחר, אנחנו אומרים "לא" לעצמנו. "לא" לזמן שלנו, "לא" לאנרגיה שלנו, "לא" לדברים שחשובים לנו באמת.
ברנה בראון, חוקרת הבושה והפגיעות, אומרת: "כשאתה אומר כן לכל אחד, אתה אומר לא לעצמך." (מקור: Brené Brown, Daring Greatly) תחשבו על זה.
אני זוכרת תקופה שאמרתי "כן" לכל פרויקט שהציעו לי, כי פחדתי שאם אסרב, לא יציעו לי יותר. בסוף הגעתי למצב שהייתי עובדת מסביב לשעון, בלי זמן לעצמי, בלי זמן למשפחה, בלי זמן לישון. הייתי גמורה.
אז מה עושים? לומדים להגיד "לא". זה לא קל, אני יודעת. אבל זה חיוני. תתרגלו. תתחילו בדברים הקטנים, ואז תעברו לדברים הגדולים. תזכרו – כל פעם שאתם אומרים "לא" למשהו שלא מתאים לכם, אתם אומרים "כן" לעצמכם.
4. השאיפה לשלמות: "אם זה לא מושלם, זה לא שווה כלום!" (אבל מה עם ההתקדמות?)
פרפקציוניזם הוא אויב הניהול זמן. אנחנו מבזבזים כל כך הרבה זמן בניסיון להפוך כל דבר למושלם, שאנחנו בסוף לא מסיימים כלום. אנחנו תקועים בלופ אינסופי של תיקונים ושיפורים, במקום פשוט להוציא את הדבר הזה לאוויר העולם ולהתקדם הלאה.
האמת? "מושלם" הוא מושג מומצא. אין דבר כזה "מושלם". תמיד יהיה משהו שאפשר לשפר, תמיד יהיה מישהו שיחשוב אחרת.
אני תמיד צוחקת על עצמי, כי הייתי מבזבזת שעות על עיצוב מצגת, משנה פונטים וצבעים עד אינסוף. בסוף, הקהל היה זוכר רק את התוכן, לא את הפונט המדויק שהשתמשתי בו.
אז מה עושים? תשאפו למצויינות, לא לשלמות. תעשו את הכי טוב שאתם יכולים, ואז תשחררו. תזכרו – עדיף משהו גמור מאשר משהו מושלם.
האמת המפתיעה: ניהול זמן זה בעצם ניהול אנרגיה (ואהבה עצמית!)
אחרי שנים של ניסוי וטעייה, הבנתי שניהול זמן הוא לא רק טכניקות וכלים. הוא קודם כל עניין של ניהול אנרגיה. להבין מה נותן לנו אנרגיה, מה גוזל מאיתנו אנרגיה, ולתכנן את היום שלנו בהתאם.
וזה גם עניין של אהבה עצמית. להקשיב לגוף שלנו, לצרכים שלנו, ולתת לעצמנו את מה שאנחנו צריכים כדי להיות במיטבנו.
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שאתם לא מצליחים לעמוד בקצב, אל תאשימו את עצמכם. תשאלו את עצמכם: "מה אני באמת צריך עכשיו? איך אני יכול למלא את המצברים שלי? איך אני יכול להיות יותר טוב לעצמי?"
זה לא קל, אני יודעת. זה תהליך. אבל זה שווה את זה. כי בסופו של דבר, ניהול זמן אמיתי הוא לא רק להספיק יותר, אלא לחיות חיים מלאים יותר, שמחים יותר, אותנטיים יותר.
אז מה אתכם? איזה טעות "ניהול זמן" אתם הכי מזדהים איתה? שתפו אותי בתגובות! אני אשמח לשמוע מהניסיון שלכם, וללמוד ביחד איך לנהל את הזמן שלנו בצורה יותר אנושית, יותר מועילה, ויותר שמחה. אולי ביחד נמצא את התובנה המפתיעה הבאה.
