אוי, אני מכירה את ההרגשה הזאת כל כך טוב. את יודעת, הרגע הזה שאת שוקעת לתוך הספה, השלט ביד, וכל מה שאת רוצה זה שהעולם יפסיק להסתובב? האמת? גם לי זה קורה. יותר מדי פעמים, אם לדייק. ואז אני מתחילה לתהות – למה דווקא עכשיו? מה גרם לי לשקוע ככה?
אז מה עושים כשאין מוטיבציה אפילו לקום מהספה? קודם כל, נושמים. ברצינות. קחו נשימה עמוקה. עצמו עיניים. תרגישו את הספה תומכת בכם. זה בסדר גמור להיות שם לרגע. זה לא אומר שאתם עצלנים או חסרי ערך. זה אומר שאתם אנושיים.
אני זוכרת תקופה אחרי לידה, שהייתי מרגישה ככה כמעט כל יום. הייתי שומעת את כל העצות האלה – "תצאי, תתאמני, תעשי דברים בשביל עצמך!" – וזה רק גרם לי להרגיש יותר גרוע. כי הייתי מותשת! אז במקום להילחם בזה, החלטתי להקשיב.
אז מה הקטע? למה אנחנו בכלל מגיעים למצב הזה?
פסיכולוגים טוענים (ואני קצת מאמינה להם) שמחסור במוטיבציה הוא לרוב סימפטום ולא הבעיה עצמה. הוא יכול לנבוע ממגוון דברים – עייפות כרונית, סטרס מוגבר, חוסר איזון הורמונלי, תזונה לקויה, או אפילו מחסור בוויטמין D (כן, גם אני נפלתי בפח הזה פעם).
אבל רגע, לפני שאת רצה לבדוק את רמות הויטמינים שלך (למרות שזה לא רעיון רע), אני רוצה להציע משהו קצת אחר. משהו שלמדתי בדרך הקשה, אחרי שנים של ניסיונות וטעויות: הקשיבי לעצמך.
אני אסביר:
אנחנו חיים בעולם שמקדש עשייה. אנחנו מופצצים כל הזמן במסרים שאומרים לנו שאנחנו צריכים להיות פרודוקטיביים, יעילים, מוצלחים. אבל מה אם הגוף והנפש שלך פשוט צריכים הפסקה? מה אם הם צריכים זמן להתאושש, להתחבר לעצמך מחדש?
אני יודעת, זה נשמע קצת קלישאתי. אבל תחשבי על זה רגע: מתי בפעם האחרונה באמת הקדשת זמן רק לעצמך? לא כדי לעשות משהו, אלא פשוט כדי להיות?
אז איך מתחילים?
קודם כל, תורידי ציפיות. אל תנסי לשנות את כל החיים שלך בבת אחת. תתחילי בקטן.
- חמש דקות של שקט: כן, זה כל מה שצריך. תכבי את הטלפון, תמצאי מקום שקט, ותנשמי. תרגישי את הגוף שלך, את הנשימה שלך. פשוט תהיי שם.
- שאלי את עצמך: מה באמת בא לי לעשות? לא מה אני צריכה, לא מה מצופה ממני, אלא מה אני רוצה. אולי זה לקרוא ספר, לראות סרט, להאזין למוזיקה, לטייל בטבע, או סתם לשבת בשקט ולבהות.
- תעשי משהו שמשמח אותך: גם אם זה משהו קטן וטיפשי. אכלי שוקולד, תרקדי במטבח, תתקשרי לחברה טובה, תעשי אמבטיה חמה. כל דבר שיעלה לך חיוך על הפנים.
- תזונה: זה אולי נשמע בנאלי אבל מה שאנחנו אוכלות משפיע על מצב הרוח שלנו. לאכול משהו מזין יכול לעשות פלאים!
- תזוזה: פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, משפרת את מצב הרוח ומעלה אנרגיות. לא חייבים לרוץ מרתון, גם הליכה קצרה בחוץ תעשה את העבודה.
אני יודעת, חלק מהדברים האלה נשמעים אולי קצת "ניו אייג'", אבל תסמכי עלי, הם עובדים. לפחות בשבילי. כי גיליתי שהסוד לצאת מהלופ של חוסר מוטיבציה הוא לא בכוח, אלא בהקשבה.
ואם אחרי כל זה את עדיין מרגישה תקועה? אל תהססי לפנות לעזרה מקצועית. לפעמים אנחנו צריכים מישהו שיעזור לנו לראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת.
אני זוכרת פעם, הייתי תקועה בלופ כזה תקופה ארוכה. ניסיתי הכל – טיפולים, תרופות, שיטות אימון. שום דבר לא עבד. עד שפגשתי מטפלת מדהימה שאמרה לי משהו ששינה לי את החיים: "את לא צריכה להיות מושלמת. את רק צריכה להיות עצמך".
וזהו, חברים. זה כל הסיפור. תהיי עצמך. תאהבי את עצמך. תקבלי את עצמך. גם בימים שאת לא רוצה לקום מהספה.
עכשיו, תגידי לי את, מה הדבר הקטן הזה שיכול לעשות לך טוב עכשיו?
