אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. ישבתי מול ד"ר כהן, קרדיולוג בכיר, עם כוס תה צמחים מהביל ביד. אני, наивноּת שכמותי, התלהבתי מאיך שלמדתי לרקוח לעצמי תה שיעזור לי לישון טוב יותר. הוא הסתכל עליי במבט שמצד אחד היה בו סקרנות, ומצד שני... פחד?
"את יודעת מה הכי מפחיד אותנו, הרופאים?" הוא שאל, תוך שהוא מניח את העט שלו על השולחן. "זה לא חוסר הידע שלך. זה הביטחון המוחלט שלך בידע חלקי."
בום.
האוויר בחדר נעשה כבד. פתאום הרגשתי כמו תלמידה נזופה, למרות שבסך הכל ניסיתי לעזור לעצמי. אבל המילים שלו נטעו בי זרע של ספק – ספק בריא, אני חייבת להודות.
התחלתי לחקור. מעבר לספרים היפים על צמחי מרפא ולבלוגים המלאים בהמלצות, התחלתי לקרוא מחקרים, לדבר עם כימאים, ואפילו למדתי קצת בוטניקה. גיליתי עולם מורכב הרבה יותר ממה שדמיינתי.
ואז הבנתי משהו: הפחד של הרופאים לא נובע רק מחוסר ידע של המטופלים. הוא נובע מחוסר הוודאות המובנה בצמחי מרפא.
אני אסביר. תרופה קונבנציונלית מכילה לרוב מולקולה פעילה אחת, מבודדת ומדודה. יודעים בדיוק כמה חומר פעיל יש בכל כדור, ויודעים איך הוא אמור להשפיע על הגוף. עם צמחי מרפא, הסיפור אחר לגמרי.
צמח מכיל מאות, ואפילו אלפי, מולקולות שונות. לא תמיד יודעים מה כל אחת מהן עושה, ואיך הן משפיעות אחת על השנייה. בנוסף, ריכוז החומרים הפעילים יכול להשתנות בהתאם לתנאי הגידול, זמני הקטיף, שיטות הייבוש ועוד.
זה לא אומר שצמחי מרפא לא עובדים. זה אומר שהם עובדים בצורה מורכבת יותר, שאנחנו עדיין לא מבינים לגמרי.
לדוגמה, קחו את הכורכום. כולם שמעו על היתרונות הבריאותיים שלו. אבל מה שרוב האנשים לא יודעים זה שהכורכומין, החומר הפעיל העיקרי בכורכום, נספג בצורה גרועה מאוד בגוף. איך פותרים את זה? משלבים אותו עם פיפרין, חומר שנמצא בפלפל שחור. השילוב הזה מגביר את הספיגה בצורה משמעותית.
עכשיו, תחשבו על זה: כמה אנשים לוקחים כורכום בלי פלפל שחור? וכמה אנשים יודעים שצריך לקחת כורכום עם שומן כדי לשפר את הספיגה עוד יותר?
הנקודה שלי היא שצמחי מרפא יכולים להיות כלי עוצמתי, אבל הם דורשים ידע, זהירות וכבוד.
לא כל מה ש"טבעי" הוא בהכרח בטוח.
אני זוכרת מקרה של חברה שלי, נועה, שהחליטה לטפל בחרדה שלה עם תוסף טבעי המכיל קוהוש שחור. אחרי כמה שבועות, היא התחילה לסבול מכאבי בטן חזקים ובחילות. היא הלכה לרופא, ואחרי בדיקות מקיפות התברר שהיא פיתחה דלקת חריפה בכבד, כתוצאה ישירה מהתוסף.
מפחיד, נכון?
אז מה עושים? האם לוותר על צמחי מרפא לחלוטין? ממש לא. לדעתי, הפתרון הוא למצוא את האיזון הנכון בין ידע מסורתי למדע מודרני.
אני מאמינה בשילוב של שני העולמות.
אני לא טוענת שאני יודעת הכל. אני עדיין לומדת כל יום, עושה טעויות, מתקנת ולומדת מהן. אבל אני משתדלת תמיד לחפש את האמת, גם אם היא לא תמיד נוחה.
אז בפעם הבאה שאתם שוקלים לקחת תוסף צמחי מרפא, תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם: האם עשיתם את המחקר שלכם? האם התייעצתם עם איש מקצוע מוסמך? האם אתם מודעים לסיכונים האפשריים?
אני יודעת, זה לא פשוט. זה דורש זמן ומאמץ. אבל הבריאות שלכם שווה את זה.
אני לא אגיד לכם מה לעשות. אני רק מבקשת מכם לחשוב. לחקור. לשאול שאלות.
האם אנחנו, כמטופלים, לא צריכים לקחת אחריות על הבריאות שלנו?
אני תוהה לעיתים קרובות, מה היה קורה אם ד"ר כהן לא היה אומר לי את מה שאמר? האם הייתי ממשיכה להתעסק בצמחי מרפא בצורה שטחית ולא אחראית? אני לא יודעת. אבל אני אסירת תודה על הרגע הזה, כי הוא גרם לי להתחיל לחשוב אחרת.
ועכשיו, אני רוצה לשמוע אתכם. מה דעתכם? האם אתם משתמשים בצמחי מרפא? אילו ניסיונות היו לכם? שתפו אותי בתגובות! אני באמת רוצה לשמוע.
