האמת? כששמעתי על זה לראשונה, גלגלתי עיניים. "מתכון עתיק משמן זית? נו באמת," חשבתי לעצמי. אני, נעמה, בחורה ריאלית, עורכת דין במשרה מלאה וספקנית כרונית, אמורה להאמין בסגולות ריפוי של איזשהו מתכון מנזר נידח? אבל הכאבים... אוף, הכאבים האלה. שנים של ישיבה מול מחשב, לחצים בלתי פוסקים, וגוף שהחליט למרוד. ניסיתי הכל: פיזיותרפיה, תרופות, דיקור סיני, מדיטציה... אתם מכירים את זה.
אז כשחברה טובה, נועה, ארכיאולוגית (כן, ארכיאולוגית!) סיפרה לי על המתכון שהיא גילתה במנזר ישן באיטליה, החלטתי לנסות. מה כבר יכול להיות? שמן זית עם קצת תבלינים? גרוע מזה לא יכול להיות.
אבל מה שהתחיל כניסוי סקפטי, הפך למסע מרתק אל תוך עצמי.
המתכון היה פשוט להפליא: שמן זית כתית מעולה, כמה עשבי תיבול מקומיים, שום, ו... סוד קטן שאחשוף בהמשך. העניין הוא לא רק במה שמרכיב את השמן, אלא איך מכינים אותו. זה היה טקס של ממש, כמעט מדיטציה.
לקחתי על עצמי את האתגר, לאט לאט, שילבתי אותו בשגרת הערב שלי. לא ציפיתי לכלום. באמת. אבל אז...
הלילה הראשון היה שונה.
לא יודעת איך להסביר את זה. פשוט ישנתי טוב יותר. עמוק יותר. קמתי פחות מקובצת, יותר... חופשייה. אולי זה פלסבו? אמרתי לעצמי. חייבת להיות סיבה הגיונית.
אבל זה חזר על עצמו. לילה אחרי לילה. הכאבים התחילו להרפות. קצת. אחר כך יותר. והבנתי משהו חשוב: הריפוי הוא לא רק פיזי, הוא גם רגשי.
התחלתי לחקור. מה כל כך מיוחד בשמן זית? מהם עשבי התיבול האלה? למה דווקא השילוב הזה? גיליתי שהשמן זית, במיוחד כתית מעולה, עשיר בנוגדי חמצון חזקים שיכולים להפחית דלקות בגוף (מקור: "חשיבות שמן הזית הכתית מעולה בתזונה הים תיכונית", כתב העת האירופי לתזונה). ועשבי התיבול? הם לא סתם שם. לכל אחד מהם סגולות ריפוי משלו.
אבל הסוד האמיתי, זה שהארכיאולוגית נועה גילתה, היה ב... שום. כן, שום. אבל לא סתם שום. שום שהושרה בשמן זית במשך שבוע שלם, בתנאים מסוימים. תהליך שגורם לו לשחרר תרכובות אנטי-דלקתיות חזקות במיוחד (מקור: "השפעות בריאותיות של תרכובות גופרית שום", כתב העת לכימיה חקלאית ומזון).
אז מה הלאה? האם מצאתי את תרופת הפלא? לא בדיוק.
הכאב עדיין שם, לפעמים. אבל הוא כבר לא שולט בי. אני שולטת בו. אני יודעת מה לעשות כדי להרגיע אותו. אני יודעת איך להקשיב לגוף שלי.
ואולי זה השיעור הכי חשוב: להקשיב.
למדתי שהגוף שלנו הוא חכם הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הוא יודע מה הוא צריך. אנחנו רק צריכים לתת לו את ההזדמנות לדבר.
אני לא רופאה, אני לא תזונאית. אני סתם בחורה אחת שסבלה מכאבים והחליטה לקחת את הבריאות שלה בידיים. אני לא יכולה להבטיח שהמתכון הזה יעזור לכולם. אבל אני יכולה להבטיח שהוא עזר לי.
היום, אני ממשיכה להכין את השמן זית המתובל שלי. זה כבר לא רק תרופה, זה טקס. זה זמן לעצמי. זמן להקשיב. זמן להעריך.
ואם אתם שואלים את עצמכם עכשיו, "אולי גם אני צריכה לנסות?", אני אומרת לכם: תנסו. מה יש לכם להפסיד?
אבל יותר חשוב מזה, שאלו את עצמכם: מה הגוף שלי צריך ממני?
התשובה, אולי, תפתיע אתכם.
אשמח לשמוע אם ניסיתן את המתכון או כל דבר אחר שעזר לכן להתמודד עם כאבים. שתפו אותי בתגובות! אולי יחד נגלה עוד סודות עתיקים.
