אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. שוכבת על הרצפה, דומעת מכאבים, מרגישה כאילו מישהו תקע לי סכין בגב התחתון. זה היה אחרי ניסיון כושל להרים שקית כבדה מהסופר. בתור בחורה בשנות ה-20 המאוחרות שלה, הרגשתי זקנה בת 80. כאבי גב היו חלק מהחיים שלי כבר שנים, אבל הפעם זה היה שונה – משתק.
אחרי אין ספור טיפולים, פיזיותרפיה, משככי כאבים שלא עזרו יותר מדי, התחלתי להאמין שאני פשוט צריכה ללמוד לחיות עם זה. עם הכאב הכרוני הזה שהשתלט לי על החיים.
ואז, במקרה לגמרי, נתקלתי במושג "שיטת הברכיים המכופפות". נשמע פשוט מדי, לא? שטות מוחלטת. כאילו לכופף ברכיים זה מה שיפתור לי שנים של סבל.
אבל הייתי נואשת.
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים, צפיתי בסרטונים, ניסיתי להבין מה כל כך מיוחד בטכניקה הזו. גיליתי שהרבה פעמים אנחנו מרימים דברים בצורה לא נכונה, שמעמיסה על הגב התחתון. שאנחנו נועלים את הברכיים, מתכופפים מהמותניים, ושוכחים שהרגליים אמורות להיות אלה שעושות את רוב העבודה.
(איך לא חשבתי על זה קודם?)
אחד המקורות המעניינים שמצאתי היה מחקר של אוניברסיטת הרווארד, שבדק את ההשפעה של תנועות יומיומיות על כאבי גב. המחקר הראה ששינוי קטן בטכניקת ההרמה יכול להפחית משמעותית את העומס על עמוד השדרה. (Harvard Medical School, "Low Back Pain," Harvard Health Publishing, updated July 20, 2020). בנוסף, מצאתי ראיון עם ספורטאי אולימפי לשעבר, שסיפר איך שינה את טכניקת ההרמה שלו אחרי פציעה בגב, ומאז הוא מרגיש מצוין. מדהים, לא?
התחלתי לתרגל. לאט לאט. בהתחלה זה הרגיש מוזר, מגושם. שכחתי לכופף את הברכיים, עדיין התכופפתי מהמותניים. אבל התמדתי.
אגב, גיליתי גם שהרבה פעמים הכאב בגב מגיע בכלל ממתח באגן. מי היה מאמין?
יום אחד, תוך כדי שאני מרימה שקית קניות, קרה משהו. לא כאב לי. לא הרגשתי את הצריבה המוכרת בגב התחתון. הרגשתי חזקה, יציבה, בשליטה.
האמת? בכיתי. בכיתי מהתרגשות. אחרי כל כך הרבה זמן, מצאתי משהו שעובד.
אבל זה לא היה רק לכופף את הברכיים. זה היה גם ללמוד להקשיב לגוף שלי. להבין מתי אני צריכה לעצור, מתי אני צריכה לנוח, ומתי אני יכולה לדחוף את עצמי קצת יותר. זה היה תהליך שלם של שינוי הרגלים, של מודעות, של אהבה עצמית.
כמובן, היו גם ימים רעים. ימים שהכאב חזר, שהרגשתי מיואשת. אבל למדתי לא להרים ידיים. למדתי שזה חלק מהתהליך, ושגם בימים האלה אני יכולה למצוא דרכים להקל על הכאב.
עוד משהו חשוב שלמדתי הוא לא לזלזל בחשיבות של תנועה. אני יודעת, זה נשמע מובן מאליו, אבל הרבה פעמים אנחנו פשוט מפחדים לזוז כואב לנו. אבל דווקא תנועה עדינה, כמו הליכה או שחייה, יכולה לעזור להפחית את הכאב ולחזק את השרירים. ( Mayo Clinic Staff, "Back Pain," Mayo Clinic, August 4, 2023). גיליתי שגם יוגה ופילאטיס יכולים להיות מדהימים לחיזוק שרירי הליבה ולשיפור הגמישות.
אבל הנה השאלה הגדולה: האם "שיטת הברכיים המכופפות" מתאימה לכולם? האם היא תרפא את כל כאבי הגב בעולם?
כנראה שלא. כל גוף הוא שונה, ולכל אחד יש את הצרכים שלו. מה שעבד בשבילי, לא בהכרח יעבוד בשביל מישהו אחר.
אבל אני מאמינה שהיא יכולה להיות נקודת התחלה טובה. נקודת מפנה. דרך ללמוד להקשיב לגוף שלנו, להבין מה הוא צריך, ולמצוא את הדרך הטובה ביותר לטפל בו.
אני עדיין לא יודעת הכל. עדיין יש לי מה ללמוד. אבל אני כבר לא אותה בחורה ששוכבת על הרצפה ודומעת מכאבים. אני חזקה יותר, מודעת יותר, ואופטימית יותר.
אז אם גם את סובלת מכאבי גב כרוניים, אני מזמינה אותך לנסות את "שיטת הברכיים המכופפות". אולי זה לא הפתרון הקסום, אבל אולי זה הצעד הראשון שלך בדרך להקלה. מה יש לך להפסיד?
ואולי, רק אולי, זה ישנה לך את החיים.
מה הכי היית רוצה לנסות עכשיו, אחרי שקראת את זה? שתפי אותי!
