אוקיי, תקשיבו, אני חייבת לשתף אתכם במשהו. תמיד הייתי בטוחה שאני "בסדר" עם הסטרס. יודעת, עובדת קשה, ישנה מספיק, אוכלת סביר… אבל אז, אחרי תקופה קצת לחוצה בעבודה, התחלתי להרגיש מוזר. לא חולה, אבל גם לא אני. והכי גרוע? הייתי עצבנית על כל העולם. בלי סיבה נראית לעין.
הלכתי לנטורופת, עם רשימת תלונות ארוכה, וציפיתי שיאבחן לי איזה חוסר בוויטמין או רעלן סודי. אבל הוא שאל אותי שאלות שנראו לי בהתחלה קצת… מטופשות. שאלות על השינה שלי, על האוכל שלי, על איך אני מרגישה עם עצמי.
ואז הבנתי – הבעיה היא לא "מה" אני עושה, אלא "איך" אני עושה את זה. איך אני מתמודדת עם הלחץ, איך אני מגיבה למצבים שונים.
אז בניתי לעצמי, ולחברות שלי (שגם הן התחילו להתלונן על דברים דומים), מבחן סטרס ביתי. לא מבחן קליני, כן? יותר כמו… שיחה כנה עם עצמך. והתוצאות הדהימו אותי. והדהימו את הנטורופת.
המאמר הזה הוא בעצם גרסה משופרת של המבחן הזה, עם כמה תובנות שלמדתי בדרך, וכמה מקורות שווים שמצאתי. אבל הזהרה מראש – אין כאן פתרונות קסם. יש כאן רק כנות, ורצון לעזור.
האם את באמת בסדר? (ואיך לדעת את זה בוודאות)
אני חושבת שאחת הבעיות הכי גדולות שלנו היא שאנחנו משקרים לעצמנו. אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו "בסדר", שאנחנו "מתמודדים", שאנחנו "חזקים". אבל בפנים, אנחנו מרגישים אחרת.
מבחן הסטרס הזה לא נועד להגיד לך שאת לא בסדר. הוא נועד לעזור לך להבין איפה את נמצאת, באמת. כי ברגע שאת מבינה את זה, את יכולה להתחיל לעשות משהו בנידון.
אז קחי נשימה עמוקה, תמצאי לך מקום שקט, ותתחילי לענות על השאלות. בלי לשקר, בלי לייפות. רק את והאמת שלך.
מבחן הסטרס הביתי של נעמה (גרסת הבטא)
- השינה שלך:
* כמה שעות את ישנה בלילה, בממוצע? (פחות משש? שש-שמונה? יותר משמונה?)
* האם את מתעוררת עייפה, גם אחרי שישנת מספיק שעות?
* האם את מתקשה להירדם? האם את מתעוררת באמצע הלילה?
תובנה מפתיעה:* מחקרים מראים (כמו זה שפורסם ב- Journal of Clinical Sleep Medicine) שלא רק כמות השינה חשובה, אלא גם האיכות שלה. למשל, חשיפה לאור כחול ממסכים לפני השינה יכולה לפגוע באיכות השינה שלך, גם אם את ישנה שמונה שעות. אני גיליתי את זה מאוחר מדי, אחרי שנים של בהייה בסמארטפון במיטה.
- התזונה שלך:
* מה את אוכלת ביום ממוצע? (ארוחות מסודרות? נשנושים אקראיים? דומיננטיות של מזון מעובד?)
* האם את אוכלת מתוך רעב פיזי, או מתוך רעב רגשי (שעמום, עצב, לחץ)?
* האם את שותה מספיק מים?
נקודה למחשבה:* תזונה לקויה יכולה להחמיר תסמיני סטרס. מחקר שפורסם ב-Psychosomatic Medicine מצא קשר בין צריכה גבוהה של סוכר ותחושת חרדה מוגברת. אני יודעת, קשה לוותר על השוקולד כשאת בלחץ, אבל זה רק מלבה את האש.
- הפעילות הגופנית שלך:
* כמה פעמים בשבוע את עושה פעילות גופנית? (אירובי? כוח? גמישות?)
* האם את נהנית מהפעילות הגופנית שאת עושה?
* האם את מרגישה אשמה כשאת לא מתאמנת?
הניסיון האישי שלי:* פעם הייתי משוכנעת שרק אימוני HIIT מטורפים נחשבים. הייתי יוצאת מחדר הכושר מותשת וחסרת אנרגיה. ואז גיליתי את היוגה. לאט לאט, התחלתי להבין שפעילות גופנית יכולה להיות גם מרגיעה, גם מהנה, וגם אפקטיבית.
- הרגשות שלך:
* מה את מרגישה ברוב היום? (שמחה? עצב? כעס? חרדה? אדישות?)
* האם את מרשה לעצמך להרגיש את כל הרגשות, או שאת מנסה להדחיק או לברוח מהם?
* האם את מדברת על הרגשות שלך עם מישהו?
הנה משהו שמתעלמים ממנו:* אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי הוא שרגשות שליליים הם לא אויב. הם חלק מהחיים. המטרה היא לא להימנע מהם, אלא ללמוד איך להתמודד איתם בצורה בריאה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול להיות כלי מצוין ללמוד את הטכניקות האלה.
- היחסים שלך:
* האם את מוקפת באנשים שתומכים בך ואוהבים אותך?
* האם את מרגישה בודדה, גם כשאת נמצאת ליד אנשים?
* האם יש לך מערכות יחסים רעילות שגוזלות ממך אנרגיה?
תובנה ששינתה את הכל:* אחד הדברים הכי משמעותיים שעשיתי היה להרחיק מעצמי אנשים שהיו שליליים וביקורתיים כלפי. בהתחלה זה היה קשה, אבל בדיעבד, זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי.
מה עושים עם התוצאות? (כי להבין זה רק חצי מהעבודה)
אז ענית על השאלות. עכשיו מה? עכשיו זה הזמן להיות כנה עם עצמך. להסתכל על התשובות שלך בעיניים פקוחות, ולשאול את עצמך: "האם אני מרוצה מהמצב הזה?"
אם התשובה היא "לא", זה הזמן להתחיל לעשות שינויים קטנים. לא צריך להפוך את כל החיים ביום אחד. מספיק להתחיל ממשהו קטן אחד.
אולי זה אומר להתחיל לישון חצי שעה יותר בלילה. אולי זה אומר להוסיף עוד כוס מים ליום. אולי זה אומר להגיד "לא" לפעם אחת שמישהו מבקש ממך משהו שאת לא רוצה לעשות.
הצעד הראשון הוא הכי קשה. אבל ברגע שעשית אותו, הכל נהיה קל יותר.
אבל רגע, יש עוד משהו חשוב…
אחד הדברים הכי מפתיעים שגיליתי הוא שהסטרס הוא לא תמיד שלילי. לפעמים, הוא יכול להיות דווקא מועיל. הוא יכול לעזור לנו להיות יותר ממוקדים, יותר יצירתיים, יותר פרודוקטיביים.
השאלה היא איך אנחנו מתעלים אותו. איך אנחנו הופכים אותו ממשהו שמזיק לנו, למשהו שמקדם אותנו.
אני עדיין לומדת את זה. כל יום מחדש. אבל אני יכולה להגיד לכם דבר אחד בוודאות – המסע הזה שווה את זה.
ומה איתך? איך את מרגישה עם הסטרס שלך? אשמח לשמוע בתגובות!
