אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. עמדתי מול המדף העמוס באבקות חלבון, מבולבלת וקצת מאוכזבת. הבטיחו לי שזה הפתרון הקל לחלבון אחרי אימון, בוסט של אנרגיה, דרך לשמור על השרירים שלי חזקים. אבל משהו לא הסתדר לי. משהו בריח הסינטטי, ברשימת הרכיבים הארוכה והמוזרה הזו, פשוט לא הרגיש לי נכון. אולי זה קצת מצחיק, אבל זה הרגיש לי כמו בגידה באוכל האמיתי.
הרגשתי כאילו אני נשאבת לתוך עולם שבו הכל מהיר, קל, ומעובד, ואיבדתי את הקשר שלי למקורות הטבעיים. זה נשמע דרמטי, אני יודעת, אבל באותו רגע הבנתי שאני חייבת למצוא דרך אחרת. לא יכולתי להשלים עם זה שאני מכניסה לגוף שלי משהו שאני לא מבינה, שמשהו בו מרגיש לי מלאכותי.
אז יצאתי למסע. מסע חיפוש אחר חלבון אמיתי, כזה שמזין אותי מבפנים, כזה שמחובר לאדמה, לשמש, לחיים עצמם. ואני חייבת להגיד, זה לא היה קל. היו הרבה ניסויים כושלים, טעויות מטופשות, ורגעים שבהם כמעט וויתרתי. אבל לא ויתרתי. כי ידעתי שיש פתרון, פשוט הייתי צריכה למצוא אותו.
אבל לפני שאשתף אתכם בפתרון שמצאתי, אני רוצה לדבר על ה"תגלית המטרידה" הזו. כן, זו כותרת דרמטית, אבל זה באמת מה שהרגשתי. ככל שהעמקתי לחקור את הנושא של אבקות חלבון, גיליתי דברים שהעדיפו שאני לא אדע. דברים שהטרידו אותי ברמה האישית והבריאותית.
למשל, ידעתם שמחקרים הראו שאבקות חלבון רבות מכילות מתכות כבדות כמו עופרת, ארסן וכספית? (Organic Consumers Association, "Protein Powder Investigation Reveals Heavy Metals Contamination"). זה לא משהו שכתוב על האריזה, נכון? ומה עם תוספות הסוכר, הממתיקים המלאכותיים, והחומרים המשמרים שלפעמים מתווספים כדי לשפר את הטעם או את חיי המדף?
הבנתי שאני צריכה לשאול שאלות קשות. האם הנוחות של אבקת חלבון באמת שווה את הסיכון? האם אני מוכנה להקריב את הבריאות שלי בשביל קצת יותר חלבון אחרי אימון? התשובה שלי, באופן חד משמעי, הייתה לא. אבל מה האלטרנטיבה?
אני לא אשקר, היו רגעים של תסכול. הרגשתי קצת אבודה. מצד אחד, רציתי את היתרונות של תוספת חלבון אחרי אימון. מצד שני, לא יכולתי להשלים עם הרעיון שאני מכניסה לגוף שלי משהו מלאכותי ולא בריא. אז מה עושים?
התחלתי לחקור מזונות טבעיים עשירים בחלבון. למדתי על קינואה, עדשים, חומוס, טופו, זרעי צ'יה, אגוזים ושקדים. גיליתי עולם שלם של אפשרויות, עולם שבו הטבע מספק לנו את כל מה שאנחנו צריכים. אבל איך משלבים את זה בחיים העמוסים שלנו?
פה נכנסת לתמונה החלופה הטבעית שאני מכינה. לא מדובר באיזה מתכון סודי או נוסחה קסומה. מדובר בשילוב פשוט של מזונות טבעיים, כאלה שאני אוהבת ואני יודעת שהם טובים לי. זה לקח זמן, אבל בסוף הצלחתי לייצר שייק חלבון טבעי, טעים ומזין, שאני מכינה בקלות אחרי האימון שלי.
המרכיבים משתנים בהתאם למה שיש לי בבית ולאיך שאני מרגישה, אבל בדרך כלל הוא כולל:
- כוס חלב שקדים לא ממותק (אני אוהבת להכין לבד!)
- חצי כוס עדשים מבושלות (כן, עדשים! תסמכו עלי)
- כף זרעי צ'יה
- חצי בננה (נותנת מתיקות ומרקם קרמי)
- כף חמאת שקדים טבעית
- קצת קינמון (לטעם ולתחושה חמימה)
פשוט מכניסים הכל לבלנדר, מערבבים, ושותים. זה הכל. אין סודות, אין חומרים משמרים, אין מתכות כבדות. רק אוכל אמיתי, שמזין אותי מבפנים. וכן, אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר, אבל אני מבטיחה לכם, הטעם מפתיע לטובה! וההרגשה אחרי - תחושת אנרגיה נקייה, סיפוק אמיתי - שווה את זה.
אני מודעת לכך שהחלופה הזו דורשת קצת יותר זמן ומאמץ מאשר לערבב אבקת חלבון עם מים. אבל בשבילי, זה שווה את זה. זה שווה את השקט הנפשי, את ההרגשה שאני עושה משהו טוב לגוף שלי, את החיבור הזה למקורות הטבעיים. (National Institutes of Health, "Dietary Protein Intake and Human Health").
אני לא אומרת שאבקות חלבון הן רעות או שאף אחד לא צריך להשתמש בהן. אני רק אומרת שאני מצאתי דרך אחרת, דרך שמתאימה לי, דרך שמזינה אותי לא רק פיזית, אלא גם נפשית. וזה, בשבילי, שווה הכל.
אני רוצה להזמין אתכם לשאול את עצמכם: מה אתם מכניסים לגוף שלכם? האם אתם מבינים את רשימת הרכיבים? האם אתם סומכים על החברות שמייצרות את המוצרים האלה? האם יש דרך טובה יותר, טבעית יותר, לעשות את זה?
אני עדיין במסע הזה, לומדת כל הזמן, מתנסה, טועה, מצליחה. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא שהבריאות שלנו היא בידיים שלנו. אנחנו יכולים לבחור להכניס לגוף שלנו דברים מעובדים ומלאכותיים, או שאנחנו יכולים לבחור להזין אותו במזון אמיתי, שמחובר לטבע, לחיים. הבחירה היא שלנו.
ואולי זה כל הסיפור: לא רק למצוא תחליף לאבקת חלבון, אלא לבחור בחיים יותר מודעים, יותר מחוברים, יותר אמיתיים. זה מסע, אני יודעת, אבל הוא שווה כל רגע. אני מזמינה אתכם לשתף אותי בתגובות שלכם, במחשבות שלכם, בדרכים שלכם למצוא חלבון אמיתי. אולי ביחד נגלה עוד דברים נפלאים.
