אני חייבת להודות, כששמעתי לראשונה על "הפרוטוקול היפני לחיזוק מערכת החיסון", גלגלתי עיניים. עוד טרנד ניו-אייג'י מפוצץ? קצת כמו "דיאטת האוויר" רק עם יותר זן? אבל משהו, אולי התשישות הכרונית שגררה אותי למטה כבר חודשים, גרם לי לתת לזה צ'אנס. עכשיו, אחרי כמה חודשים של ניסוי וטעייה (הרבה טעייה), אני יכולה להגיד בפה מלא: וואו.
הפוסט הזה לא יספר לכם על "תרופת פלא" או "סודות עתיקים". הוא יספר על מסע. מסע שהתחיל בספקנות, המשיך בתסכול, ונגמר בתובנות מפתיעות על הגוף שלי, על התרבות היפנית ועל החשיבות של הקשבה. אני מבטיחה לשתף אתכם בכנות בכל מה שעבד, במה שנכשל, ובמה שהכי הפתיע אותי. מוכנים לצאת איתי למסע?
התחלה צולעת: איפה טעיתי בהתחלה?
אוקיי, אז מה זה בכלל "הפרוטוקול היפני"? בגדול, מדובר בשילוב של הרגלי חיים שמטרתם לחזק את מערכת החיסון. זה כולל תזונה, פעילות גופנית, שינה, ובעיקר - איזון נפשי. נשמע בנאלי? אז זהו, שלא ממש.
הטעות הראשונה שלי הייתה לחפש "קיצורי דרך". ניסיתי ליישם רק חלק מהעקרונות, להתמקד בתוספי תזונה "סופר" ולצפות לתוצאות מיידיות. טעות קלאסית של נעמה. קראתי על חשיבות הפרוביוטיקה (מקור: מחקרים של אוניברסיטת הרווארד בתחום המיקרוביום), רצתי לקנות את הכמוסות הכי יקרות, אבל שכחתי לגמרי לאכול ירקות מותססים כמו קימצ'י או כרוב כבוש – המקור הטבעי והאמיתי לפרוביוטיקה!
אחרי שבועיים של כאבי בטן (תודה, פרוביוטיקה יקרה), הבנתי שאני צריכה לשנות גישה. הפסקתי לחפש פתרונות קסם והתחלתי לחקור לעומק את הפילוסופיה שעומדת מאחורי הפרוטוקול. ופה, חברים, התחילו הניצוצות.
שינה, תזונה ותנועה – אבל אחרת לגמרי.
הבנתי שהיפנים לא סתם אוכלים דגים ואצות. התזונה שלהם מבוססת על איזון, על עונתיות, ועל הקשבה לגוף. הם לא סופרים קלוריות, הם סופרים רכיבים תזונתיים. הם לא מרעיבים את עצמם בדיאטות טרנדיות, הם מזינים את עצמם באהבה. וזה, חברים, משנה הכל.
התחלתי לשים לב יותר לאוכל שאני אוכלת. התחלתי לקנות ירקות ופירות עונתיים, בישלתי יותר בבית, והפסקתי לאכול אוכל מעובד. פתאום, בלי דיאטה ובלי מאמץ, התחלתי לרדת במשקל. הגוף שלי פשוט התחיל לתפקד יותר טוב.
אבל השינוי הכי גדול היה בתחום השינה. תמיד הייתי "ינשופית", ישנה מעט וחיה על קפה. הפרוטוקול היפני שם דגש עצום על שינה איכותית. התחלתי ללכת לישון מוקדם יותר, כיביתי את הטלפון שעה לפני השינה, והתחלתי לעשות מדיטציה קצרה לפני השינה.
התוצאה? פתאום התחלתי להתעורר רעננה. לא הייתי צריכה יותר קפה כדי לתפקד. היה לי יותר אנרגיה במהלך היום. והכי חשוב – מערכת החיסון שלי התחילה להתחזק. פתאום לא חטפתי כל שפעת עונתית שעברה ברחוב.
הקשר הנסתר בין גוף לנפש (ולמה אף אחד לא מדבר על זה).
אבל החלק הכי מפתיע בפרוטוקול היפני היה הדגש על איזון נפשי. היפנים מאמינים שהגוף והנפש קשורים זה בזה באופן הדוק. חוסר איזון נפשי יכול להחליש את מערכת החיסון, ואילו איזון נפשי יכול לחזק אותה.
תחשבו על זה רגע – כמה פעמים חליתם אחרי תקופה לחוצה במיוחד? או אחרי ריב עם בן/בת הזוג?
אז התחלתי לעשות דברים שעושים לי טוב. התחלתי לעשות יוגה, לכתוב יומן, לבלות יותר זמן בטבע. פתאום גיליתי דברים חדשים על עצמי. הבנתי מה באמת חשוב לי בחיים. למדתי להקשיב לגוף שלי, להבין את הצרכים שלו, ולתת לו את מה שהוא צריך. זה לא רק "סגנון חיים", זו פילוסופיה שלמה.
אגב, אם כבר מדברים על יוגה, גיליתי מחקר מעניין שמדד את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) אצל נשים שעשו יוגה באופן קבוע. התוצאות היו מדהימות – רמות הקורטיזול ירדו באופן משמעותי, מה שמעיד על רגיעה עמוקה וירידה ברמות הסטרס (מקור: כתב העת Journal of Alternative and Complementary Medicine).
השיעור הכי חשוב: סבלנות והקשבה.
הדבר הכי חשוב שלמדתי מהפרוטוקול היפני הוא שאין פתרונות קסם. חיזוק מערכת החיסון זה תהליך. זה דורש סבלנות, התמדה והקשבה לגוף. זה לא משהו שאפשר לעשות בשבוע או בחודש. זה משהו שצריך להפוך להרגל.
אז מה עכשיו? אני ממשיכה ללמוד, להתנסות ולשתף. אני לא יודעת אם הפרוטוקול היפני הוא הפתרון המושלם לכולם. אבל אני כן יודעת שהוא עזר לי לשפר את הבריאות שלי, את האנרגיה שלי, ואת איכות החיים שלי.
אולי השאלה היא לא "איך לחזק את מערכת החיסון?", אלא "איך להקשיב יותר לגוף שלנו?". מה אתם חושבים? אילו הרגלי חיים עוזרים לכם להרגיש בריאים וחזקים יותר? שתפו אותי בתגובות!
