אוקיי, תקשיבו לי רגע, כי אני חייבת לשתף אתכם במשהו שהטריף לי את המוח לחלוטין. תמיד חשבתי שזיכרון זה עניין של מוח, נוירונים, סינפסות... אתם יודעים, הדברים הרגילים ששומעים עליהם בהרצאות משעממות. אבל אז נתקלתי במחקר (אזכור מקור 1) שגרם לי לשאול את עצמי - האם כל חיי זכרתי דברים לא נכון בגלל איך שישבתי?
כן, קראתם נכון. תנוחת הגוף שלנו, זו שאנחנו אפילו לא חושבים עליה, משפיעה על הזיכרון שלנו. אני יודעת, זה נשמע כמו קונספירציה מטורפת, נכון? גם אני הייתי סקפטית בהתחלה. חשבתי לעצמי, "נו באמת, נעמה, מה את ממציאה שטויות?" אבל ככל שקראתי יותר, הבנתי שיש פה משהו עמוק יותר ממה שחשבתי.
וזה לא רק עניין של "לשבת זקוף כדי להתרכז". מדובר במשהו הרבה יותר בסיסי. תחשבו על זה: הגוף שלנו הוא לא סתם כלי תחבורה למוח. הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה שלנו, מהרגשות שלנו, וכן, גם מהזיכרונות שלנו.
אז איך זה עובד לעזאזל?
המחקרים מראים שתנוחות גוף שונות משפיעות על האופן שבו אנחנו מעבדים מידע (אזכור מקור 2). לדוגמה, תנוחה כפופה יכולה להגביל את זרימת הדם למוח, מה שיכול להקשות על תהליכי חשיבה וזיכרון. לעומת זאת, תנוחה זקופה ופתוחה יכולה לשפר את זרימת הדם ואת רמת האנרגיה, מה שיכול להוביל לשיפור בביצועים הקוגניטיביים.
אבל זה לא הכל. יש גם את העניין של החושים. כשאנחנו יושבים כפופים, הראייה שלנו מוגבלת, הנשימה שלנו רדודה יותר, והתחושה הכללית שלנו היא של מצוקה. כל זה משפיע על האופן שבו המוח שלנו מקודד מידע.
הניסוי הכושל שלי עם תנוחות זיכרון (ואיך למדתי מזה)
אני חייבת לשתף אתכם בכישלון קטן שלי. אחרי שקראתי על כל זה, החלטתי לעשות ניסוי קטן על עצמי. ניסיתי ללמוד רשימת מילים בתנוחות שונות: עמידה, ישיבה זקופה, ישיבה כפופה ושכיבה. חשבתי שאני הולכת לפצח את השיטה לזיכרון מושלם.
אבל מה שקרה בפועל היה די מגוחך. גיליתי שאני מצליחה לזכור הכי טוב כשאני הולכת! מסתבר שהתנועה עוזרת לי לרכז את המחשבות שלי. אבל הכי מצחיק היה שניסיתי ללמוד את המילים בשכיבה. נרדמתי אחרי חמש דקות. כנראה שהמוח שלי פשוט החליט שזה זמן למנוחה, לא ללמידה.
מה למדתי מזה? שההמלצות הגורפות האלה לא מתאימות לכולם. כל אחד צריך למצוא את התנוחה שהכי נוחה וטובה לו. וזה בסדר גמור אם התנוחה הזו היא לא מה שממליצים עליו בספרים.
אז מה אפשר לעשות עם המידע הזה?
קודם כל, תתחילו לשים לב לתנוחה שלכם. האם אתם יושבים כפופים מול המחשב רוב היום? האם אתם נוטים לשקוע בכורסה כשאתם מנסים להתרכז? אם כן, נסו לשנות את זה. קחו הפסקות קצרות, תמתחו את הגוף, תסתובבו קצת. זה יכול לעשות פלאים לזיכרון שלכם.
דבר שני, תנסו למצוא את התנוחה שהכי טובה לכם ללמידה. זה יכול להיות ישיבה זקופה, הליכה, או אפילו עמידה. תנסו ותראו מה עובד הכי טוב עבורכם.
דבר שלישי, אל תפחדו לנסות דברים חדשים. יש כל מיני טכניקות לשיפור הזיכרון שמשלבות תנועה, כמו טאי צ'י או יוגה. אולי תגלו שאחת מהן מתאימה לכם.
אבל הכי חשוב, תזכרו שהגוף והנפש שלנו קשורים זה לזה. כשאנחנו מטפלים בגוף שלנו, אנחנו מטפלים גם בנפש שלנו. וכשאנחנו מטפלים בנפש שלנו, אנחנו מטפלים גם בגוף שלנו.
מה עוד מתעלמים ממנו?
אף אחד כמעט לא מדבר על הקשר בין הזיכרון שלנו למצב הרגשי שלנו. כשאנחנו במצב רוח רע, קשה לנו יותר לזכור דברים. לעומת זאת, כשאנחנו שמחים ורגועים, הזיכרון שלנו משתפר. אז תדאגו להיות שמחים, טוב? זה טוב לזיכרון.
אני חושבת שעוד לא פיצחנו את כל סודות הזיכרון, וזה מה שמלהיב אותי. יש עוד כל כך הרבה מה לגלות, ואני לא יכולה לחכות לראות מה יביאו לנו המחקרים הבאים. אולי בעוד כמה שנים נגלה שהדרך הכי טובה לזכור דברים היא לעמוד על הראש ולצעוק חזק. מי יודע?
אז מה אתכם? איזה תנוחה הכי עוזרת לכם לזכור דברים? שתפו אותי בתגובות! אולי נלמד משהו חדש ביחד.
