אוקיי, בואו נדבר על ניקוי רעלים. אני יודעת, אני יודעת, הנושא הזה קצת... מעורר מחלוקת, נכון? תמיד הייתי סקפטית. גדלתי על מדע, על הוכחות. "רעלים"? איפה ההוכחות? מה זה בכלל "רעלים"?
אבל אז, כמו שקורה בחיים, משהו השתנה. הייתי תקועה בלופ של עייפות כרונית, כאבי ראש בלתי פוסקים ותחושה כללית של "כבדות". הרופאים אמרו לי "הכל בסדר", הבדיקות יצאו תקינות. אבל אני הרגשתי הכל חוץ מבסדר.
זה היה בערך באותה תקופה שנתקלתי בגישה המזרחית לניקוי רעלים – לא הדיאטות הקיצוניות עם המיצים הירוקים והמשונים (אני ממש לא טיפוס של מיצים ירוקים!), אלא גישה הוליסטית שמתייחסת לגוף כמערכת אחת שלמה. זה דיבר אליי. לא יודעת למה, אולי כי הייתי נואשת.
התובנה הראשונה? ניקוי רעלים הוא לא רק על מה שאתה מוציא מהגוף, אלא גם על מה שאתה מכניס אליו – פיזית, מנטלית ורגשית.
חשבתי לעצמי: "טוב, נעמה, אין לך מה להפסיד. תנסי." התחלתי לחקור. קראתי המון על איורוודה, על רפואה סינית מסורתית, על הקשר בין מערכת העיכול לבריאות הכללית (מקור: "Ayurveda: A Comprehensive Guide to Traditional Indian Medicine for Health and Healing" by Maya Tiwari). זה היה כמו לפתוח תיבת פנדורה של ידע עתיק, אבל גם קצת מפחיד. כי זה אומר לקחת אחריות.
הדבר הראשון שעשיתי היה לפשט את התזונה שלי. הורדתי סוכר, מעובדים, קפאין. נורא. אני מכורה לקפה! אבל החלטתי לתת צ'אנס. התחלתי לאכול יותר ירקות אורגניים, דגנים מלאים, וחלבונים רזים. הקשבתי לגוף שלי – מה גורם לי להרגיש טוב, ומה לא.
ואז, נתקלתי במחקר הזה. מחקר קטן, אבל משמעותי, שפורסם ב- Journal of Alternative and Complementary Medicine (מקור: J Altern Complement Med. 2015 Jun;21(6):364-71). הוא בחן את ההשפעה של תוכנית ניקוי רעלים איורוודית על אנשים עם עייפות כרונית. התוצאות היו מדהימות. לא רק שהעייפות פחתה, אלא גם מדדי הדלקת בגוף ירדו, והשינה השתפרה.
עכשיו, אני יודעת, מחקר אחד לא מוכיח כלום. אבל בשבילי, זה היה הניצוץ. זה נתן לי את הדחיפה להמשיך.
הוספתי לתזונה שלי צמחי מרפא איורוודיים כמו טריפלה וג'ינג'ר, התחלתי לעשות יוגה ומדיטציה באופן קבוע (אפילו 10 דקות ביום עושות פלאים), והכי חשוב – הקפדתי לישון 8 שעות בלילה.
פה מגיעה התובנה המפתיעה: ניקוי רעלים הוא לא פתרון קסם. זה שינוי אורח חיים.
לקח לי זמן, והיו לי נפילות. היו ימים שפשוט התחשק לי לאכול פיצה שלמה לבד (וזה קרה, כן, אני מודה!). אבל לא ויתרתי. למדתי לקבל את הטעויות שלי, ולחזור למסלול.
אז, מה קרה בסוף?
העייפות הכרונית שלי השתפרה פלאים. הכאבי ראש כמעט נעלמו. והכי חשוב – התחלתי להרגיש יותר אנרגטית, יותר שמחה, יותר מחוברת לעצמי.
האם זה היה "ניקוי הרעלים"? אולי. אולי זה היה שילוב של כל השינויים שעשיתי. אני לא יכולה להגיד בוודאות. אבל מה שאני כן יודעת זה שמשהו השתנה.
ואולי, זה מה שחשוב באמת.
עכשיו, מה אני רוצה שתחשבו עליו? האם אתן מקשיבות לגוף שלכן? האם אתן נותנות לו את מה שהוא צריך? האם אתן מוכנות לנסות משהו חדש, גם אם זה קצת מפחיד?
אני לא אומרת לכן לרוץ ולעשות ניקוי רעלים קיצוני. אני רק אומרת – תחשבו על זה. תקראו. תחקרו. ותקשיבו לגוף שלכן.
כי בסופו של דבר, הגוף שלנו הוא החכם ביותר.
מחכה לשמוע מה דעתכן.
