האמת? אף פעם לא הייתי טיפוס של בוקר. תמיד הייתי צריכה דחיפה רצינית כדי לצאת מהמיטה, וזה לרוב התבטא בכוס קפה עצומה, כזו שמכילה בערך חצי קילו קפאין. אבל לפני כמה חודשים, משהו קרה. משהו לגמרי לא צפוי.
זה התחיל עם ניסיון כושל להכין חליטת צמחים מרגיעה ללילה. אני, אסרטיבית בקריירה שלי ויצירתית בתחביבים, מצאתי את עצמי אבודה בין עלי נענע, לבנדר וקמומיל. בקיצור, עשיתי טעות קריטית במינונים ויצא לי משהו שרחוק מלהיות מרגיע.
למחרת בבוקר, מתוך הרגל מגונה של "לא לזרוק אוכל", החלטתי לשתות את החליטה המפלצתית הזו. חשבתי לעצמי, "מה כבר יכול לקרות?". או הו, כמה טעיתי.
תוך כמה דקות הרגשתי גל של אנרגיה שלא הכרתי. לא החרדה המוכרת של הקפה, אלא משהו אחר לגמרי - צלילות, מיקוד, פשוט... וואו.
אז מה היה שם בעצם? מה הפך את הטעות הזו לשינוי משמעותי בחיים שלי?
הטעות שלי הפכה לתגלית?
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים מדעיים על צמחי מרפא (אפילו התעמקתי במאמר של ד"ר אבי מזרחי על השפעת צמחי מרפא על מערכת העצבים - ממש פתח לי את הראש). גיליתי שהשילוב הכושל שלי כנראה יצר תערובת שעשירה במרכיבים ממריצים ומשפרי מצב רוח.
הבנתי ששילוב לא נכון של צמחים יכול להביא לתוצאה הפוכה ממה שציפיתי. וזה נכון גם בחיים, לא? לפעמים דווקא הטעויות מובילות אותנו למקומות חדשים ומעניינים.
אבל רגע, האם זה בריא בכלל?
כאן התחלתי להיות סקפטית. הרי אנחנו חיים בעידן שבו כל דבר ש"עובד" חייב להיות "לא בריא". התייעצתי עם נטלי גולדברג, נטורופתית מוסמכת שאני מעריכה, והיא הדגישה את החשיבות של מינון נכון והתאמה אישית. לדבריה, "צמחי מרפא הם כלי עוצמתי, אבל הם דורשים זהירות וידע".
זה גרם לי לחשוב - האם אני באמת מקשיבה לגוף שלי? האם אני מטפלת בו כמו שהוא צריך?
הבוקר שלי השתנה - ומה איתכם?
היום, אני מכינה את החליטה ה"טעותית" שלי בצורה מודעת. אני משחקת עם המינונים, מקשיבה לתגובות של הגוף שלי, ובעיקר - אני לא מפחדת לטעות.
אבל הכי חשוב, למדתי משהו על עצמי. למדתי שאני מסוגלת לשנות הרגלים, שאני מסוגלת להתמודד עם אתגרים, ושמטעויות אפשר לצמוח.
אני יודעת שזה לא פתרון קסם. זה לא מתאים לכולם. אבל אולי, רק אולי, הסיפור שלי יעורר בכם מחשבה.
אולי הגיע הזמן לשנות משהו בבוקר שלכם?
נקודות למחשבה:
- האם אתם מקשיבים לגוף שלכם?
- האם אתם מפחדים לנסות דברים חדשים?
- האם אתם מאמינים שאפשר ללמוד מטעויות?
אני מזמינה אתכם לשתף אותי בחוויות שלכם, בתובנות שלכם. אולי יחד נוכל לגלות עוד טעויות מופלאות שישנו לנו את החיים.
