האמת? הייתי סקפטית. אני, נעמה, שחיה ונושמת רפואה מערבית, פתאום מקבלת טיפ לדלקת גרון מרופאה סינית? זה הרגיש קצת כמו לנסות לתקן אייפון עם פטיש. אבל הייתי מיואשת. הגרון כאב לי כמו אלף שדים קטנים שדוקרים אותו מבפנים. אנטיביוטיקה כבר לא עזרה, התרסיסים רק הרגיעו זמנית, וגלולות המציצה גרמו לי להרגיש כמו סוכריה מהלכת.
אז הקשבתי.
ד"ר לי, אישה קטנה וחייכנית עם חוכמה עתיקה בעיניים, הסבירה לי בפשטות: "הגרון שלך בוער, נעמה. צריך לכבות את האש, אבל לא רק מלמעלה."
היא דיברה על איזון, על צ'י, על מרידיאנים... דברים שגרמו לי לגלגל עיניים בתוך תוכי. אבל אז היא הציעה משהו כל כך פשוט, כל כך יומיומי, שהייתי חייבת לנסות.
מה הפתרון הקסום? חליטת מלח.
כן, כן, אני יודעת מה אתן חושבות. שטיפת גרון עם מלח זה סבתא. אבל ד"ר לי הסבירה את העניין אחרת לגמרי. היא הדגישה את סוג המלח (מלח ים אטלנטי גס), את הטמפרטורה (פושרת, לא רותחת) ואת הטכניקה (גרגור איטי ועדין, ממש להרגיש את המלח מגיע לכל פינה בגרון).
אבל יותר מהכל, היא הסבירה את למה. למה זה עובד.
המלח, לדבריה, לא רק מחטא. הוא מאזן את האנרגיה בגרון. הוא סופח את הלחות העודפת, הוא מרגיע את הדלקת, הוא פותח את הצינורות. היא השתמשה במילים סיניות מסובכות, אבל בסופו של דבר הבנתי - היא התייחסה לגוף שלי כאל מערכת שלמה, לא רק לגרון הכואב.
הכנתי את החליטה. הייתי סקפטית, כאמור, אבל עשיתי בדיוק מה שהיא אמרה. גרגרתי. וגרגרתי. והרגשתי... הקלה. קטנה, אבל אמיתית.
המשכתי עם החליטה שלוש פעמים ביום. בהתחלה לא קרה הרבה, ואז, אחרי יומיים, שמתי לב שאני מדברת יותר בקלות. שהבליעה כבר לא כואבת כל כך. שהקול שלי לא צרוד כמו של קרפדה.
אולי זה פלסבו, חשבתי לעצמי. אולי אני סתם מדמיינת. אבל לא יכולתי להתעלם מהשיפור.
אבל רגע, למה דווקא מלח ים אטלנטי גס? הרי מלח זה מלח, לא?
אז זהו, שלא. ד"ר לי הסבירה שמלח ים אטלנטי גס מכיל יותר מינרלים מלח שולחן רגיל. המינרלים האלה עוזרים לגוף לרפא את עצמו. (מקור: מחקרים שונים הראו שמלח ים אטלנטי מכיל מינרלים רבים יותר ממלח שולחן רגיל, למרות שההבדל הכמותי קטן. עדיין, הגישה ההוליסטית רואה חשיבות גם לפרטים הקטנים).
ואז זה היכה בי. היא לא סתם נתנה לי טיפ. היא לימדה אותי להקשיב לגוף שלי. להבין את הצרכים שלו. לתת לו את מה שהוא צריך כדי לרפא את עצמו.
פתאום הבנתי משהו עמוק יותר על רפואה. זה לא רק לטפל בסימפטומים. זה לטפל בשורש הבעיה. זה לאזן. זה להבין.
מאז, אני משתמשת בחליטת המלח הזו כמעט לכל כאב גרון קל. (חשוב לציין - אם יש חום גבוה, קושי בנשימה או כאבים חזקים, חובה לפנות לרופא!). לפעמים זה עובד כמו קסם, לפעמים זה רק מקל קצת. אבל תמיד זה מזכיר לי את השיעור החשוב שקיבלתי מד"ר לי.
הרפואה המערבית נהדרת, אין ספק. אבל לפעמים, הפתרונות הפשוטים ביותר הם אלה שמחוללים את השינוי הגדול ביותר.
אני חושבת על זה הרבה. האם אנחנו באמת מקשיבים לגוף שלנו? האם אנחנו נותנים לו את מה שהוא צריך? או שאנחנו רק מחפשים פתרונות מהירים וקלים?
ומה לגבינו? האם אנחנו מאפשרות לעצמנו רגע לעצור ולהקשיב לגוף שלנו? האם אנחנו מבינות את השפה שהוא מדבר בה? אולי, ממש כמו עם כאב הגרון, הפתרון נמצא ממש כאן, בהקשבה פנימית.
מה את חושבת? ניסית פעם טיפול "סבתא" שהפתיע אותך לטובה? אשמח לשמוע!
