אני זוכרת את הרגע הזה כאילו היה אתמול. הייתי שפוכה על הספה, אחרי עוד יום מטורף בעבודה, עם כאב בטן טורדני שהתחיל להשתלט על כל חלקה טובה. ניסיתי הכל – תה קמומיל, כרית חמה, אפילו קצת שוקולד מריר (למרות שידעתי שזה רק יחמיר). כלום לא עזר.
ואז, משום מקום, עלה לי בראש זיכרון מטיול להודו לפני כמה שנים. ריח התבלינים העז, הטעמים העמוקים, החום הנעים הזה שהתפשט בגוף אחרי כל ביס. זה היה רגע של יאוש מוחלט – או שאני מזמינה פיצה ענקית, או שאני מנסה משהו אחר.
ניחשתי מה בחרתי.
אבל לא ידעתי אז שהבחירה הספונטנית הזו תשנה לי את החיים. באמת.
הכנתי לעצמי קארי ירקות מהיר עם תערובת תבלינים הודית מוכנה שהייתה לי במזווה. לא משהו מיוחד, סתם תערובת גנרית שקניתי בחנות תבלינים. אבל אחרי כמה כפות, משהו קרה. הכאב בבטן התחיל להרגע. לאט לאט, אבל בבירור.
הייתי סקפטית. אולי זה פלצבו? אולי סתם צירוף מקרים? אבל ככל שהימים עברו, שמתי לב למשהו מוזר: כשהוספתי את תערובת התבלינים הזו לארוחות שלי, הרגשתי יותר טוב. כאבי הבטן נרגעו, העיכול שלי השתפר, ואפילו מצב הרוח שלי היה מרומם יותר.
חשבתי לעצמי: "מה לעזאזל קורה פה?"
התחלתי לחקור. קראתי מחקרים על תבלינים הודיים, התייעצתי עם נטורופתית (שגילתה לי דברים מדהימים על השפעת התבלינים על הגוף והנפש), אפילו דיברתי עם כמה חברים הודים שניסו להסביר לי את הפילוסופיה מאחורי האוכל שלהם.
גיליתי משהו מדהים: התבלינים ההודיים הם לא סתם טעם. הם תרופה. תרופה טבעית, עוצמתית, זמינה וטעימה.
התחלתי להתנסות. קניתי תבלינים בודדים, התחלתי לערבב אותם בעצמי, ניסיתי כמויות שונות, שילבתי אותם במאכלים שונים. היו לי הצלחות מדהימות, אבל היו גם כשלונות מפוארים (מישהו אמר קארי קינמון?!).
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניסיתי להכין גאראם מסאלה לבד. עקבתי בדבקות אחרי מתכון שמצאתי באינטרנט, אבל משהו השתבש. התערובת יצאה מרירה וחסרת טעם. הייתי מתוסכלת. כל כך הרבה זמן ומאמץ, ובסוף הכל לפח.
אבל לא ויתרתי. הבנתי שהסוד הוא לא רק במתכון, אלא גם באיכות התבלינים, בטמפרטורה של הטיגון, באיזון הנכון בין החריפות למתיקות.
אז מה בעצם הופך תערובת תבלינים הודית לתרופה?
אני חושבת שהתשובה טמונה בשילוב הסינרגטי של התבלינים השונים. כורכום, למשל, ידוע בתכונות האנטי-דלקתיות שלו. ג'ינג'ר מסייע לעיכול. קינמון מאזן את רמות הסוכר בדם. פלפל שחור משפר את ספיגת החומרים המזינים. (מקור: מחקר שפורסם ב-Journal of Agricultural and Food Chemistry).
אבל זה לא רק הכימיה. זה גם החוויה. הריח העז של התבלינים, הטעם העמוק, החום הנעים שמתפשט בגוף. כל אלה משפיעים על החושים, על המוח, על הנפש.
התחלתי להבין משהו חשוב: אוכל הוא לא רק דלק לגוף. הוא גם תרופה לנשמה.
אבל רגע, לפני שאני נסחפת יותר מדי, חשוב לי להדגיש: אני לא רופאה ולא תזונאית. אני סתם בחורה שאוהבת אוכל הודי ומצאה דרך לשפר את הבריאות שלה בעזרת תבלינים.
אני לא טוענת שתערובת תבלינים הודית יכולה לרפא מחלות כרוניות או להחליף טיפול רפואי. אבל אני כן טוענת שהיא יכולה להיות כלי עוצמתי לשיפור הבריאות הכללית, להקלה על תסמינים לא נעימים ולשיפור מצב הרוח.
אז איך בעצם משלבים תבלינים הודיים בתזונה היומיומית?
האמת? זה הרבה יותר קל ממה שזה נשמע. אפשר להוסיף אותם למרקים, לתבשילים, לסלטים, אפילו לשייקים. אפשר להשתמש בהם כתבלין יבש או להכין מהם משחה (כמו משחת קארי) שאפשר להוסיף למאכלים שונים.
הנה כמה רעיונות:
- הוסיפו כפית כורכום וקצת פלפל שחור לשייק הבוקר שלכם.
- תבלו את הירקות הצלויים שלכם בתערובת של ג'ינג'ר, שום וצ'ילי.
- הכינו מרק עדשים הודי עם כוסברה, כמון וכורכום.
אבל הנה משהו שאולי לא חשבתם עליו: אפשר להשתמש בתבלינים הודיים גם לטיפוח העור. כורכום, למשל, ידוע בתכונות האנטי-דלקתיות והאנטי-בקטריאליות שלו, ולכן הוא משמש לעתים קרובות לטיפול בפצעי אקנה ודלקות עור. (מקור: סקירה שפורסמה ב-Phytotherapy Research).
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכנתי מסכת פנים מכורכום ודבש. הפנים שלי נראו זוהרות ורעננות. הייתי מופתעת מהתוצאות.
עכשיו, אני יודעת מה אתן חושבות: "בטח, עוד טרנד בריאותי חולף". אבל אני רוצה להגיד לכן משהו: זה לא טרנד. זו מסורת. מסורת עתיקת יומין שמבוססת על ידע רב שנים.
ואולי זה בכלל לא קשור לתבלינים עצמם, אלא יותר לתשומת לב שאנחנו נותנות לאוכל שלנו, לגוף שלנו, לנפש שלנו. אולי זה קשור להקשבה הפנימית, לאינטואיציה, לתחושת הבטן.
אז מה למדתי מכל זה?
למדתי שהגוף שלנו חכם יותר ממה שאנחנו חושבים. למדתי שהאוכל יכול להיות תרופה. למדתי שהמסורות העתיקות טומנות בחובן ידע רב ערך.
אבל בעיקר, למדתי להקשיב לעצמי. להקשיב לגוף שלי, לנפש שלי, לאינטואיציה שלי.
אז מה עכשיו? אני ממשיכה להתנסות, לחקור, ללמוד. אני ממשיכה לערבב תבלינים, להכין קארי, לנסות מתכונים חדשים.
ואני ממשיכה להאמין בכוח הריפוי של הטבע.
מה איתכן? האם אתן מוכנות לצאת למסע תבלינים משלכן? איזה תבלין הודי הכי מדבר אליכן? אשמח לשמוע בתגובות!
