האמת? הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על תזונה. אחרי שנים של דיאטות כאלה ואחרות, שלמדתי על עצמי בדרך הקשה (ובדרך כלל הרעבה), חשבתי שהגוף שלי הוא ספר פתוח. ואז הגיעו תוצאות בדיקות הדם.
הייתי המומה.
זה לא היה רק "קצת גבוה" פה או "קצת נמוך" שם. זה היה כאוס מוחלט. כולסטרול, סוכר, ויטמינים – הכל היה הפוך ממה שציפיתי. איך זה יכול להיות? אני אוכלת "בריא"! אני מתעמלת! מה פספסתי?
אז התחלתי לחפור. לא בספרים עבי כרס, אלא בנתונים שלי. בדיקות הדם היו רק נקודת התחלה. התחלתי לעקוב אחרי כל דבר: מה אני אוכלת, איך אני ישנה, רמת הסטרס שלי. הכל. זה היה כמו להיות בלש של הגוף שלי.
פער עצום בין תיאוריה למציאות.
הדבר הכי מדהים (והמפחיד) היה לגלות כמה מעט ידעתי באמת על הגוף שלי. מה שעבד עבור חברה שלי, עבור הבלוגרית האהובה עלי, או אפילו מה שהרופא שלי המליץ עליו – פשוט לא התאים לי.
תגלית משמעותית זו גרמה לי להרהר בשאלה גדולה בהרבה: כמה מאיתנו באמת מקשיבים לגוף שלנו? כמה פעמים אנחנו מנסים לדחוף אותו לתבניות חיצוניות, במקום לתת לו להוביל אותנו?
ההבטחה שלי אליכם: לא אציג לכם כאן דיאטת קסם. אספר לכם על המסע האישי שלי, על הטעויות שעשיתי, ועל הכלים שמצאתי כדי להקשיב לגוף שלי באמת. אולי זה יעורר בכם השראה להתחיל לחקור את הגוף שלכם בעצמכם. אולי תגלו דברים מפתיעים.
ההוכחה בשטח: מה הבדיקות גילו?
אחת התגליות המזעזעות ביותר הייתה רמות הסוכר שלי. תמיד חשבתי שאני בסדר, אבל בדיקות הדם הראו טרום-סוכרת. איך זה קרה? הרי לא אכלתי הרבה ממתקים!
אחרי מחקר מעמיק (והתייעצות עם דיאטנית קלינית מדהימה, דר' גילה גולדשטיין, מומחית לאיזון סוכר), הבנתי שהבעיה היא לא רק מה שאני אוכלת, אלא איך אני אוכלת. אכלתי פחמימות מעובדות בכמויות גדולות, בלי מספיק חלבון או שומן בריא שיאזנו את רמות הסוכר. (מקור: Goldberg, G. (2003). Plants: Diet and Health. Cambridge University Press).
השינוי הראשון היה להחליף את הלחם הלבן בלחם שיפון מלא, ולהוסיף חלבון לארוחת הבוקר. השינוי השני, והקשה יותר, היה להפסיק לנשנש שטויות בין הארוחות.
רגע של תסכול: האם באמת צריך לוותר על הכל?
האמת? היו לי רגעים קשים. התחשק לי להרים ידיים. הרגשתי שמשהו בסיסי ומהנה בחיים נלקח ממני. אבל אז הבנתי שהבחירה היא לא בין "הכל או כלום", אלא בין "מודע או לא מודע". אני יכולה לאכול עוגייה, אבל שאדע למה, ושאאזן את זה עם ארוחה בריאה יותר אחר כך.
התובנה המפתיעה: הקשר בין המעיים למוח.
בזמן המחקר, נתקלתי במושג "מיקרוביום המעיים". (מקור: Cryan, J. F., & Dinan, T. G. (2012). Mind-altering microorganisms: the impact of the gut microbiota on brain and behaviour. Nature Reviews Neuroscience, 13(10), 701-712.) מסתבר שהחיידקים שחיים במעיים שלנו משפיעים לא רק על העיכול, אלא גם על מצב הרוח, רמות האנרגיה, ואפילו על ההחלטות שלנו!
הבנתי שאם אני רוצה לשפר את הבריאות שלי, אני צריכה להתחיל מהבסיס: המעיים שלי. התחלתי לאכול יותר ירקות מותססים (כרוב כבוש, קימצ'י), לקחת פרוביוטיקה, ולהפחית את צריכת הסוכר והמזון המעובד.
שינוי קטן, השפעה עצומה: הבטן שלי הודתה לי.
לא יאמן כמה טוב הרגשתי. פתאום הייתה לי יותר אנרגיה, מצב הרוח שלי השתפר, והתשוקה למתוקים פחתה. זה היה כמו לגלות סוד כמוס.
אז מה עובד, ומה לא?
חשוב לי להיות כנה איתכם: אין פתרון קסם. מה שעבד עבורי, אולי לא יעבוד עבורכם. אבל יש כמה עקרונות מפתח שלמדתי:
- הקשבה לגוף: זה נשמע קלישאתי, אבל זה נכון. שימו לב איך אתם מרגישים אחרי כל ארוחה. האם יש לכם אנרגיה? האם אתם מרגישים נפוחים? רשמו הכל ותראו אם יש דפוסים.
- איזון ולא קיצוניות: אל תוותרו על כל מה שאתם אוהבים. פשוט תהיו מודעים יותר לבחירות שלכם.
- גיוון בתזונה: אכלו מגוון רחב של פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים ושומנים בריאים.
- התמדה: שינוי אמיתי לוקח זמן. אל תתייאשו אם אתם לא רואים תוצאות מיד.
המסע עוד לא הסתיים.
השינוי התזונתי שלי הוא מסע מתמשך, ואני עדיין לומדת דברים חדשים כל הזמן. אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא שאין תשובה אחת נכונה. כל אחד מאיתנו הוא ייחודי, ומה שעובד עבורנו הוא משהו שאנחנו צריכים לגלות בעצמנו.
אני מזמינה אתכם לחלוק איתי את הסיפורים שלכם. אילו תובנות גיליתם על הגוף שלכם? אילו שינויים עשיתם בתזונה שלכם? אני מאמינה שככל שנשתף יותר, כך נוכל ללמוד אחד מהשני ולהפוך לבריאים ומאושרים יותר.
