האמת? הייתי בהלם. ממש בהלם.
אני, נעמה, חובבת שמנים אתריים מושבעת, מאמינה גדולה בכוחות הריפוי של הטבע, גיליתי משהו מטריד בשמן האתרי הכי יקר שלי. זה ששמרתי לאירועים מיוחדים, זה שהייתי בטוחה שהוא טהור ואיכותי כמו שהוא יקר.
איך גיליתי את זה? לא בבדיקת מעבדה מתוחכמת, אלא בצורה הכי ביתית שיש: ניסיתי להכין ממנו נר. כן, אני יודעת, קצת קיצוני, אבל רציתי אווירה מיוחדת ליום ההולדת שלי. מה שיצא היה רחוק מ"מיוחד". הנר פשוט סירב להידלק כמו שצריך, והריח... אוי, הריח. רחוק מלהזכיר את הלבנדר הצרפתי העדין שהובטח לי.
משהו פה לא הסתדר.
וזה גרם לי לתהות – אם זה קורה בשמן כל כך יקר, מה קורה בשאר השמנים שלי? האם אנחנו באמת מקבלים את מה שאנחנו משלמים עליו? האם אפשר בכלל לסמוך על מה שכתוב על הבקבוק?
זו לא הייתה שאלה קלה. אני משתמשת בשמנים אתריים כבר שנים, גם לעצמי וגם לטיפולים קטנים לחברים ומשפחה. האם אני טועה כל הזמן? האם אני מטעה אחרים?
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים, בלוגים, פורומים, כל מה שיכולתי למצוא על שמנים אתריים, זיופים, בדיקות איכות. גיליתי עולם שלם של הונאה ותעשייה פרועה, שבה הרבה פעמים הכסף מדבר יותר מהאיכות.
אחד המאמרים שגרמו לי לחשוב אחרת היה מחקר של אוניברסיטת אוקספורד (שמצאתי דרך גוגל סקולר, כן, הלכתי עד הסוף!). הוא הסביר איך אפילו שמנים אתריים "טהורים" יכולים להיות מדוללים או מזויפים, ואיך התקנים בתעשייה הזו עדיין לא מספיק חזקים.
אבל זה לא הכל. המשכתי לחפש, ונתקלתי בבלוג של אישה בשם שרה, שהיא בכלל כימאית במפעל טקסטיל. היא כתבה על כך שחברות רבות משתמשות בחומרי גלם סינתטיים זולים כדי לחקות ריחות טבעיים. היא הציעה טריק פשוט: לשים טיפה של שמן על נייר ולראות אם נשאר כתם שומני. אם כן, כנראה שיש בשמן תוספים.
ניסיתי את זה על השמן היקר שלי. ניחשתם נכון – כתם שומני עקשן.
פה כבר הייתי חייבת להודות: אני לא יודעת כלום. אני בסך הכל צרכנית תמימה.
אבל מה עושים עכשיו? להפסיק להשתמש בשמנים אתריים בכלל? זה נשמע כמו פתרון קצת קיצוני.
אז המשכתי לחפש, והפעם חיפשתי פתרון אחר. חיפשתי דרך יותר טבעית, יותר בטוחה. ופה הגיעה ההפתעה הגדולה.
התחלתי לקרוא על צמחי מרפא שאפשר לגדל בבית. כן, לגדל בעצמי! זה נשמע בהתחלה כמו משהו מסובך, אבל גיליתי שזה ממש לא.
למדתי שאפשר לגדל לבנדר בעציץ, מנטה בחלון, רוזמרין במרפסת. ואז אפשר פשוט להשתמש בצמחים האלה כדי להכין תה, חליטות, או אפילו... שמן!
כן, שמן! אפשר להשרות צמחי מרפא בשמן צמחי איכותי (כמו שמן שקדים או שמן זית) ולתת להם להעביר את הריח והסגולות שלהם לשמן. זה תהליך איטי יותר, עדין יותר, אבל גם הרבה יותר בטוח.
ואני יודעת מה אתן חושבות – זה בטח לא יהיה אותו דבר כמו השמן האתרי היקר מצרפת. אבל האמת? זה אפילו יותר טוב.
למה? כי אני יודעת בדיוק מה יש בשמן שלי. אני יודעת איפה גדל הצמח, איך הוא טופל, ומה נכנס לבקבוק. אני יכולה לשלוט באיכות, בריח, ובעוצמה.
וגם – וזה חשוב – זה הרבה יותר זול.
אז נכון, הדרך שלי לא הייתה קלה. היו הרבה ניסיונות כושלים, צמחים שלא שרדו, שמנים שהתקלקלו. אבל בסופו של דבר, למדתי המון.
למדתי שלא תמיד מה שיקר הוא בהכרח איכותי. למדתי שצריך להיות סקפטיים ולחקור בעצמנו. ולמדתי שהטבע יכול לתת לנו פתרונות מדהימים, אם רק נהיה מוכנים להקשיב לו.
אבל יותר מזה – למדתי שאפשר לסמוך על עצמנו. על האינטואיציה שלנו, על הידיים שלנו, על היכולת שלנו ליצור משהו אמיתי וטבעי.
היום, יש לי גינה קטנה במרפסת מלאה בצמחי מרפא. אני מכינה לעצמי שמנים, תה, ואפילו קוסמטיקה טבעית. ואני יודעת שזה הרבה יותר טוב מכל שמן אתרי יקר שקניתי פעם.
אז מה אתכן? האם גם אתן מוכנות לצאת למסע הזה? האם אתן מוכנות לגדל את הריפוי שלכן בעצמכן? אני מבטיחה לכן – זה שווה את זה.
אולי תתחילו בלבנדר בעציץ?
