האמת? תמיד צחקתי על אנשים שמאמינים בהשפעת הירח. "נו באמת," הייתי אומרת לעצמי, "איך גוף שמימי רחוק כל כך יכול להשפיע עליי?" הייתי בטוחה שזה סתם פולקלור נחמד, משהו לספר ליד המדורה.
ואז הגיעו הנדודי שינה.
בכל פעם שהירח היה מלא, הייתי מתעוררת בשלוש לפנות בוקר, בוהה בתקרה, מחשבות רצות לי בראש כמו סרט מטורף. ניסיתי הכל: תה קמומיל, מדיטציה, אפילו כדורי שינה קלים. כלום לא עזר. התחלתי לחשוד. אולי בכל זאת יש משהו בקטע הזה של הירח?
(אגב, קרה לכן פעם שהאמונה הכי גדולה שלכן התנפצה לרסיסים מול איזה מחזור שינה משובש במיוחד?)
החלטתי לחקור. לא מתוך אמונה, אלא מתוך ייאוש. קראתי מחקרים (הנה אחד מעניין מ- Current Biology על ההשפעה של מחזורי ירח על שינה), דיברתי עם חברות, אפילו התייעצתי עם אסטרולוגית (אל תספרו לאף אחד!).
אחת התגליות המפתיעות ביותר שלי הייתה שזה לא רק השינה. שמתי לב שבימי ירח מלא אני יותר רגישה, יותר אימפולסיבית, יותר… דרמטית. לא במובן הרע, אבל כמו איזה ווליום מוגבר לכל הרגשות. כאילו הירח לוחץ לי על כפתור ה"אמוציות".
התחלתי לתעד. ממש יומן מסודר, עם תאריכים, מצבי רוח, תחושות גופניות, ואיכות שינה. התוצאות היו חד משמעיות. יש קשר.
אבל רגע, זה לא אומר שהפכתי למאמינה אדוקה. אני עדיין סקפטית. אני לא חושבת שהירח שולט בגורלי. אבל אני כן חושבת שהוא משפיע עליי. כמו קפה, כמו מזג האוויר, כמו מצב הרוח של בן הזוג שלי.
אז מה עושים עם התגלית הזו?
התשובה, כמו תמיד, מורכבת.
אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להפסיק להילחם בזה. במקום לנסות לכפות על עצמי שינה בכוח בימי ירח מלא, התחלתי לקבל את זה שאני פשוט יותר עירנית. קמתי מהמיטה, עשיתי יוגה עדינה, כתבתי, קראתי. מצאתי שהיצירתיות שלי בשיאה בלילות האלה.
(זה מזכיר לי ציטוט של ניטשה שאני מאוד אוהבת: "צריך שיהיה בך כאוס כדי ללדת כוכב רוקד.")
ואז הבנתי משהו חשוב: זה לא רק הירח. זה גם העובדה שאני שמה לב אליו. עצם המודעות למחזוריות הטבעית הזו גרמה לי להיות יותר קשובה לגוף שלי, לצרכים שלי, לרגשות שלי.
התחלתי להתייחס לירח המלא כאל תזכורת. תזכורת להאט, להקשיב, להיות נוכחת.
אבל היו גם כישלונות. היו לילות שבהם התסכול ניצח, והייתי מתהפכת מצד לצד בכעס. היו ימים שבהם האימפולסיביות שלי גרמה לי לעשות דברים שפחות התגאיתי בהם.
מה למדתי? שזה לא פתרון קסם.
אבל זה כלי. כלי לעזור לי להבין את עצמי טוב יותר.
השיטה שלי: יומן ירחי לא חובה.
אני לא כותבת ביומן כל יום. רק בימי ירח מלא. אני מתעדת:
- איך אני מרגישה פיזית? כאבי ראש? עייפות? אנרגיה גבוהה?
- מה מצב הרוח שלי? שמחה? עצב? חרדה?
- מה אני חולמת? האם החלומות שלי יותר חיים ואינטנסיביים?
- מה אני אוכלת? האם יש לי חשק למאכלים מסוימים?
- איך אני מתנהגת? האם אני יותר סבלנית? יותר תוקפנית?
אני גם מנסה להתאים את הפעילויות שלי למחזור הירח. בימי ירח מלא אני נמנעת מפגישות חשובות, מדיונים סוערים, ומכל מה שעלול להוציא ממני אנרגיה. במקום זאת, אני מתמקדת בדברים שמזינים אותי: יצירה, מדיטציה, זמן עם אנשים שאני אוהבת.
(חשוב להגיד – היו גם פעמים שניסיתי לעשות דברים בדיוק לפי מה ש"אומרים" באינטרנט. למשל, לצום בירח מלא. זה נגמר ברעב נוראי ובמצב רוח גרוע במיוחד. תמיד תקשיבו לגוף שלכן, ולא רק למה שכתוב.)
מצאתי גם מקור השראה לא צפוי: חקרתי את הקשר בין מחזורי הירח לחקלאות ביו-דינאמית. כן, אני יודעת, זה נשמע קצת הזוי. אבל יש משהו מאוד יפה ומעורר השראה בהבנה שהטבע פועל במחזורים, ושאנחנו חלק ממנו.
אז מה השורה התחתונה?
הירח לא הפך אותי לאדם חדש. אבל הוא כן גרם לי להיות יותר קשובה לעצמי.
וזו אולי המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל.
אני עדיין לומדת, עדיין מנסה, עדיין טועה. אבל אני כבר לא מפחדת מהירח המלא. להפך, אני מחכה לו. אני רואה בו הזדמנות.
אני תוהה, איך הירח משפיע עליכן? האם שמתן לב לקשר בין מצבי הרוח שלכן למחזורי הירח? שתפו אותי בתגובות!
