אוקיי, אני חייבת לשתף אתכם במשהו. תמיד הייתי בטוחה שאני אוכלת בריא. ירקות, פירות, דגנים מלאים… אתם יודעים, כל מה שאומרים שאנחנו צריכים. אבל משהו לא הסתדר לי. הייתי עייפה, השיער שלי נראה כמו קש, והייתי תמיד רעבה, גם אחרי ארוחות גדולות.
הלכתי לרופא, כמובן, אבל התשובות היו תמיד אותו דבר: "את צעירה, את בריאה, הכל בסדר". מכירות את זה? אני ממש שנאתי את זה.
אז החלטתי לקחת את העניינים לידיים. הזמנתי בדיקות דם מקיפות בעצמי. כן, אני יודעת שזה לא מה שכולם עושים, אבל הרגשתי שאני חייבת לדעת מה קורה בפנים. לא סתם משהו מרגיש לי לא טוב.
ואז זה קרה. קיבלתי את התוצאות.
הלם. פשוט הלם.
הייתי חסרה בוויטמינים חיוניים, חלבונים, מינרלים והכי גרוע? עמידות לאינסולין התחלתית. וואט דה פאק?!
אני, שאוכלת "בריא", עמידה לאינסולין? איך זה יכול להיות?
זה היה רגע של מפנה. הבנתי שמה שאני חושבת שהוא "בריא" הוא לא בהכרח מה שנכון לי.
אז מה עשיתי? שיניתי הכל. כן, לגמרי הכל. אבל לא סתם שיניתי. חקרתי, קראתי, התייעצתי, ובעיקר - הקשבתי לגוף שלי.
השינוי הראשון: הורדתי פחמימות. כן, אני יודעת, נשמע מפחיד. אבל הקטע הוא לא לוותר על הכל, אלא לבחור את הפחמימות הנכונות. עברתי לפחמימות מורכבות כמו קינואה, בטטה וירקות שורש, והורדתי משמעותית את הצריכה של לחם, פסטה וסוכר (שהיה חלק ניכר מהתזונה "הבריאה" שלי).
למה זה עבד? כי עמידות לאינסולין קשורה קשר הדוק לאופן שבו הגוף שלנו מגיב לפחמימות. הפחתת כמות הפחמימות, במיוחד אלו המעובדות, עוזרת לייצב את רמות הסוכר בדם ולשפר את הרגישות לאינסולין. לפי מחקר שפורסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, דיאטות דלות פחמימות הראו שיפור משמעותי ברמות האינסולין ובמשקל הגוף (Am J Clin Nutr. 2008;87(1):44-55).
השינוי השני: העליתי חלבון ושומן בריא. התחלתי לאכול יותר בשר, דגים, ביצים, אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. זה מילא אותי, נתן לי אנרגיה, והכי חשוב - הפסיק את התשוקה הבלתי פוסקת למתוק.
עכשיו, אני מודעת לשיח סביב שומן. פעם כולם פחדו משומן, אבל היום אנחנו יודעים שהוא חיוני לבריאות. שומנים בריאים עוזרים בספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן, תומכים בתפקוד המוח, ואפילו עוזרים לירידה במשקל. (מקור: "The Big Fat Surprise" מאת נינה טייכולץ).
השינוי השלישי: התחלתי להקשיב לגוף שלי. זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה הכי חשוב. התחלתי לשים לב איך אני מרגישה אחרי כל ארוחה. מה נותן לי אנרגיה? מה גורם לי להרגיש כבדה ועייפה? מה מעורר בי חשק למתוק?
גיליתי, למשל, שגם פירות, שאמורים להיות "בריאים", גורמים לי לתחושת רעב מוגברת אם אני אוכלת אותם על בטן ריקה. אז התחלתי לשלב אותם עם חלבון או שומן, וזה עשה את כל ההבדל.
הכישלונות? היו גם היו. ניסיתי דיאטות טרנדיות שנשמעו מבטיחות, אבל גרמו לי רק לתסכול. למדתי שאין פתרון קסם, ומה שעובד לאחת לא בהכרח יעבוד לאחרת.
מה השיער שלי קשור לכל זה?
אחרי כמה שבועות של שינוי תזונתי, התחלתי לשים לב למשהו מדהים. השיער שלי התחיל לנצנץ. כן, באמת. הוא הפסיק להיות יבש ושביר, והתחיל להיות חזק ובריא יותר.
זה היה עוד סימן שהשינוי שאני עושה עובד. התזונה שלנו משפיעה על כל חלק בגוף שלנו, כולל השיער. חוסרים תזונתיים יכולים לגרום לנשירת שיער, יובש ואיבוד ברק. (מקור: Journal of Clinical and Aesthetic Dermatology).
השינוי לא היה קל, אבל הוא היה שווה את זה. אני מרגישה יותר אנרגטית, יותר מרוכזת, והכי חשוב - יותר מחוברת לגוף שלי.
ועכשיו, לשאלה שמנקרת לי בראש: מה הלאה?
אני ממשיכה לחקור, ללמוד ולהתנסות. אני רוצה להבין איך התזונה משפיעה על הבריאות הנפשית, על היחסים שלי, על היצירתיות שלי. אני רוצה לגלות איך אפשר לחיות חיים מלאים, בריאים ומאושרים, בלי לוותר על ההנאות הקטנות.
אני לא אומרת שיש לי את כל התשובות. אני רק חולקת את המסע שלי, בתקווה שהוא יעורר בכם השראה לחקור ולגלות מה הכי נכון לכם.
אז מה השינוי הקטן שאתם יכולים לעשות כבר היום כדי להרגיש טוב יותר? שתפו אותי בתגובות! אני סקרנית לשמוע את הסיפורים שלכם.
