האמת? תמיד הייתי סקפטית לגבי רפלקסולוגיה. כאילו, לחיצות על כף הרגל באמת יכולות להשפיע על הגוף? נשמע קצת כמו קסם. אבל אחרי תקופה ארוכה של שינה טרופה, קראתי מחקר (מאוניברסיטת תל אביב, אגב, לא סתם איזה בלוג ניו אייג'י) על הקשר בין לחץ בכפות הרגליים לשיפור השינה, והסקרנות גברה על הספקנות. החלטתי לנסות.
הבטחתי לעצמי ניסוי רציני של שבועיים. כל ערב, לפני השינה, הקדשתי 15 דקות לרפלקסולוגיה עצמית. הורדתי אפליקציה, הדפסתי מפה של כף הרגל, והתחלתי ללחוץ על נקודות שונות.
ביום הראשון? כלום. אולי קצת רגישות בכפות הרגליים, אבל חוץ מזה – נאדה. ביום השני התחלתי להרגיש ניצוץ של רגיעה. אבל אז קרה משהו מוזר.
התחלתי לחלום.
וזה לא היה סתם חלום. אלו היו חלומות צלולים, חיים, כאלה שמעירים אותך בתחושה מוזרה של "מה לעזאזל קרה עכשיו?". וזה בדיוק השלב שבו חשבתי שאני הולכת לפרוש. הרי רציתי שינה טובה, לא סרט אימה לילי!
אבל אז עצרתי רגע. אולי החלומות האלה הם לא בהכרח דבר רע? אולי הם חלק מתהליך של שחרור מתחים? קראתי מאמר של ד"ר ברברה אננס, מומחית לחלומות ופסיכולוגיה גופנית, שטענה שרפלקסולוגיה יכולה לעורר מחדש זיכרונות ורגשות חבויים. וואו. אוקיי, נעמה, נסי להישאר עם זה עוד קצת.
אז המשכתי. ניסיתי להיות יותר קשובה לגוף שלי. לא רק ללחוץ על הנקודות לפי המפה, אלא להרגיש מה כל נקודה מעוררת בי. שמתי לב שהלחיצות באזור הסולר פלקסוס (אזור שמקושר להפגת מתחים) היו מאוד משמעותיות עבורי, והקדשתי להן יותר זמן.
וזה היה הטוויסט המפתיע: גיליתי שהרפלקסולוגיה לא רק משפרת לי את השינה (בסופו של דבר, כן, גם השינה השתפרה), אלא שהיא גם הפכה לכלי מדהים להקשבה לגוף שלי.
האם רפלקסולוגיה היא פתרון קסם? חד משמעית לא. האם היא מתאימה לכולם? אני לא יודעת. אבל אני כן יודעת שהניסוי הזה גרם לי להבין משהו חשוב: אנחנו כל כך עסוקים בלמצוא פתרונות חיצוניים לבעיות שלנו, שאנחנו שוכחים להקשיב לגוף שלנו.
הגוף שלנו מדבר אלינו כל הזמן, דרך כאבים, מתחים, חלומות... רק צריך ללמוד להקשיב. ורפלקסולוגיה, לפחות בשבילי, הייתה דרך מצוינת להתחיל.
אבל רגע, זה לא נגמר כאן. גיליתי משהו נוסף, עוד יותר מפתיע: הקשר בין כפות הרגליים שלנו לאדמה. כן, קראתם נכון. התחלתי לעשות "הארקה" – הליכה יחפה על האדמה כל בוקר למשך כמה דקות. וזה, חברים, שינה את הכל.
פתאום הבנתי שהרפלקסולוגיה, בלי חיבור לאדמה, הייתה כמו עץ בלי שורשים. היא עזרה לי להרפות מתחים ספציפיים, אבל הארקה נתנה לי תחושה של יציבות וחיבור עמוק יותר.
האם הניסוי שלי הצליח במאה אחוז? לא. היו לילות שעדיין התקשיתי להירדם, והיו ימים שהרגשתי מתוחה יותר. אבל למדתי משהו חשוב על עצמי, על הגוף שלי, ועל הקשר ביני לבין הטבע.
אז מה אתן חושבות? האם אי פעם ניסיתן רפלקסולוגיה? ואם כן, מה הייתה החוויה שלכן? אני ממש אשמח לשמוע! אולי נגלה יחד עוד טוויסטים מפתיעים...
