זוכרים את הפעם הראשונה שנתקלתם במטריצת אייזנהאואר? "דחוף/חשוב", "לא דחוף/לא חשוב"... הכל נראה כל כך הגיוני, נכון? אני זוכרת את עצמי יושבת עם דף נייר, מנסה לסווג את החיים שלי לתוך ארבע משבצות קטנות. אחרי חצי שעה, כל מה שהשגתי היה כאב ראש ותחושה עמומה של כישלון.
האמת היא, שרוב שיטות ניהול הזמן הקלאסיות פשוט לא מתאימות לחיים האמיתיים. הן יפות בתיאוריה, אבל מתנגשות חזיתית במציאות המורכבת, הבלתי צפויה והאנושית שלנו. מבטיחה לכן שאחרי שתקראו את זה, תסתכלו על ניהול זמן אחרת לגמרי. הבטחה רגשית? הקלה. הבטחה פרקטית? יותר זמן, פחות לחץ.
מאיפה מתחיל הבלאגן? (רמז: זה לא רק 'אין לי זמן')
כולנו יודעים את התחושה הזו: רשימת מטלות אינסופית, אימיילים שמצטברים, טלפונים שצריך להחזיר, ואיפשהו בין לבין, אנחנו אמורים גם לאכול, לישון ולנסות לשמור על שפיות. אבל הבעיה היא לא רק כמות המשימות. הבעיה היא איך אנחנו חושבים על זמן.
פסיכולוגים חוקרים את התפיסה הסובייקטיבית שלנו לגבי זמן כבר שנים. אחד המחקרים המרתקים ביותר בתחום הזה הוא של פרופסור פיליפ זימבארדו, שחקר את השפעת נקודות מבט שונות על זמן על ההתנהגות שלנו. (Zimbardo, P. G., & Boyd, J. N. (2008). The time paradox: The new psychology of time that will change your life. Simon and Schuster.) אבל רגע, למה אני מספרת לכם על זה? כי הבנתי משהו חשוב: ניהול זמן אמיתי מתחיל בשינוי הגישה שלנו לזמן עצמו.
אחת התובנות המפתיעות ביותר עבורי הייתה שהתמקדות יתרה בעתיד, בניסיון לתכנן כל דבר מראש, יכולה דווקא להוביל לתחושת לחץ וחוסר שליטה. מדהים, לא?
הקשר הבלתי צפוי בין ניהול זמן לשמחה
הנה משהו שאולי יפתיע אתכם: ניהול זמן אפקטיבי הוא לא רק עניין של פרודוקטיביות. הוא גם עניין של אושר. מחקרים מראים שאנשים שמצליחים לנהל את הזמן שלהם בצורה טובה יותר נוטים להיות מאושרים יותר, מרוצים יותר מחייהם, ופחות חשופים ללחץ וחרדה. (Layous, K., Kurtz, J. L., Chancellor, J., & Lyubomirsky, S. (2014). To be happy, look within: The benefits of focusing on experiential appreciation. International Journal of Wellbeing, 4(1), 1-17.)
אני יודעת מה אתם חושבים: "בטח, קל להם להגיד. יש להם בטח צוות שלם שעושה הכל בשבילם!" אבל זה לא בהכרח נכון. ראיתי אנשים מצליחים מכל הסוגים – יזמים, אמהות חד הוריות, סטודנטים – שמצליחים לנהל את הזמן שלהם בצורה מדהימה, לא בזכות שיטות מתוחכמות, אלא בזכות הבנה עמוקה של הערכים והסדרי העדיפויות שלהם.
הנה נקודה קטנה למחשבה: מה אם ניהול זמן לא צריך להיות משימה מעיקה, אלא הזדמנות לחיות חיים מלאים ומספקים יותר?
לשחרר את השליטה: הגישה ההוליסטית (והפרקטית!)
אז איך עושים את זה בפועל? איך משחררים את עצמנו מהכלא של רשימות המטלות האינסופיות ועוברים לחיות חיים יותר מאוזנים ושמחים?
התשובה היא גישה הוליסטית לניהול זמן. גישה שמתייחסת אלינו כאל יצורים מורכבים, בעלי צרכים, רגשות, וערכים, ולא רק כאל מכונות ייצור.
הנה כמה עקרונות מפתח בגישה הזו:
- הכירו את הערכים שלכם: מה הכי חשוב לכם בחיים? מה נותן לכם תחושה של משמעות וסיפוק? כשהזמן שלנו מוקדש לדברים שחשובים לנו, אנחנו מרגישים יותר אנרגטיים וממוקדים.
- תכננו את הזמן שלכם בהתאם לאנרגיה שלכם: אנחנו לא כולנו עובדים באותה יעילות בכל שעות היום. חלקנו פרפרים של בוקר, חלקנו ינשופים של לילה. נסו לתכנן את המשימות הקשות ביותר לשעות שבהן אתם הכי אנרגטיים ורעננים. אגב, גיליתי שאם אני מנסה לכתוב משהו יצירתי אחרי 4 אחר הצהריים, זה פשוט לא קורה. למדתי מזה משהו חשוב על עצמי.
- היו גמישים: החיים לא תמיד הולכים לפי התוכניות שלנו. למדו לקבל שינויים בלתי צפויים ולהתאים את עצמכם אליהם. זה בסדר אם מדי פעם דברים משתבשים. זה חלק מהחיים.
- תנו לעצמכם מנוחה: אל תשכחו לקחת הפסקות קצרות במהלך היום כדי לנוח ולהתרענן. מנוחה היא לא בזבוז זמן. היא השקעה בפרודוקטיביות שלכם.
- היו נדיבים כלפי עצמכם: אל תלקו את עצמכם אם אתם לא מצליחים לעמוד בכל המטרות שלכם. זכרו, אתם בני אדם, לא מכונות.
אני מודה, לקח לי זמן להפנים את העקרונות האלה. היו לי הרבה רגעים של תסכול, ספק וכישלון. אבל בסופו של דבר, הבנתי שהדרך היחידה לנהל את הזמן שלי בצורה אפקטיבית היא להתחיל לנהל את עצמי בצורה טובה יותר.
לאן מכאן? (הזמנה לדיאלוג)
אז מה אתם חושבים? האם הגישה ההוליסטית הזו מדברת אליכם? האם יש לכם טיפים משלכם לניהול זמן אפקטיבי? אשמח לשמוע את המחשבות שלכם בתגובות!
