האמת? עד גיל 38 חשבתי שלנשום זה משהו שעושים בלי לחשוב עליו. אוטומטית. כמו למצמץ. ואז הגיע הלחץ. לא איזה לחץ קטן, אלא צונאמי של דאגות, פחדים וחרדות ששטף אותי. התחלתי לסבול מנדודי שינה, כאבי ראש תכופים ומתח בלתי פוסק בכתפיים. ניסיתי הכל – יוגה, מדיטציה, תה קמומיל, אפילו שיעורי איגרוף (שהיו כיפיים, אבל לא ממש פתרו את הבעיה).
ואז חברה המליצה לי על נשימה מעגלית. נשימה מעגלית? חשבתי לעצמי, נשמע כמו משהו שסבתות עושות בסדנאות ניו אייג'. אבל הייתי מיואשת מספיק כדי לנסות.
השיעור הראשון היה מוזר. להנשים ללא הפסקה, לחבר את השאיפה לנשיפה בלי אוויר תקוע באמצע? הרגשתי כמו דג מחוץ למים. "מה הקטע בכלל?" מלמלתי לעצמי אחרי חצי שעה של מאמץ מרוכז. המדריכה, אישה חייכנית בשם שרון, חייכה ואמרה: "הגוף שלך יודע לנשום, נעמה. הראש שלך צריך להרפות".
הרפיתי. ניסיתי. ולאט לאט, משהו התחיל לקרות.
הגוף שלי התחיל להרפות.
כן, זה נשמע קלישאתי, אבל זה בדיוק מה שקרה. המתח בכתפיים התחיל להשתחרר, הנשימה הפכה עמוקה יותר, ופתאום, אחרי שנים של דאגות בלתי פוסקות, הצלחתי להרגיש... שקט.
אבל מה זה בכלל נשימה מעגלית? בגדול, מדובר בטכניקה שבה מחברים את השאיפה והנשיפה בלי הפסקה, ליצירת זרימה רציפה של אוויר. זה גורם ליותר חמצן להגיע לתאים בגוף, מפעיל את מערכת העצבים הפאראסימפתטית (שמרגיעה אותנו) ויכול לשחרר טראומות ורגשות תקועים.
אני יודעת, נשמע קצת "וואו וואו", אבל תאמינו לי, זה עובד.
ההשפעה הייתה עמוקה יותר ממה שציפיתי. הבנתי שהלחץ שלי לא היה רק בעיה של "מחשבות טורדניות", אלא גם בעיה פיזית. הגוף שלי היה דרוך ומוכן לקרב כל הזמן, והנשימה המעגלית עזרה לי לשחרר את המתח הזה. ממש כמו שלמדו אותי בשיעור קינסיולוגיה יישומי (שגם אותו לקחתי בספקנות בהתחלה...).
אחת התובנות הכי משמעותיות שקיבלתי היא שהלחץ לא נעלם, אבל היכולת שלי להתמודד איתו השתנתה. פתאום, כשהרגשתי שהחרדה מתחילה להשתלט, יכולתי לעצור, לנשום כמה נשימות מעגליות, ולמצוא נקודת אחיזה.
אז מאיפה מגיע הלחץ הזה מלכתחילה? לפי מחקרים כמו זה שפורסם ב-Journal of Alternative and Complementary Medicine (Kreitzer, M.J., et al., 2017), מתח כרוני משפיע על המוח ועל הגוף, וגורם לירידה ביכולת שלנו להתמודד עם מצבים מלחיצים. נשימה מעגלית, לעומת זאת, עוזרת לאמן את המערכת העצבית שלנו להגיב בצורה רגועה יותר.
אבל הנה משהו שלא מספרים לכם: נשימה מעגלית היא לא תרופת קסם. היו פעמים שניסיתי לנשום ולא הצלחתי להירגע. היו ימים שהייתי עצבנית וחסרת סבלנות, והנשימה המעגלית רק גרמה לי להיות יותר מתוסכלת.
מה עושים במקרים כאלה?
למדתי שאם אני מנסה "להכריח" את עצמי להירגע, זה רק מחמיר את המצב. במקום זה, אני מנסה להיות עדינה עם עצמי. אני מזכירה לעצמי שזה בסדר להרגיש לחוצה, ושהנשימה המעגלית היא רק כלי אחד מתוך ארגז כלים שלם.
אני גם למדתי שלפעמים, הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה פשוט לצאת לטבע. טיול קצר בפארק, נשימה של אוויר צח, התבוננות בעצים – כל אלה עוזרים לי להרגיע את המערכת העצבית שלי.
דבר נוסף שהבנתי הוא שהתזונה שלי משפיעה מאוד על רמת הלחץ שלי. אם אני אוכלת הרבה סוכר ומעובדים, אני מרגישה יותר חרדה ועצבנית. לעומת זאת, אם אני אוכלת מזון בריא ומאוזן, אני מרגישה יותר רגועה ויציבה. כמו שד"ר אליסה אפל, מחברת הספר "Adrenal Reset Diet", מסבירה, תזונה נכונה היא קריטית לתמיכה בבלוטות האדרנל, שאחראיות על תגובת הלחץ שלנו.
אז מה אני עושה היום? אני משתמשת בנשימה מעגלית ככלי יומיומי. אני נושמת כמה נשימות מעגליות בבוקר, לפני שאני קמה מהמיטה. אני נושמת כמה נשימות מעגליות לפני פגישה חשובה. ואני נושמת כמה נשימות מעגליות לפני שאני הולכת לישון.
זה לא תמיד עובד, אבל זה תמיד עוזר.
האם זה אומר שהחיים שלי מושלמים עכשיו? ממש לא. אני עדיין מרגישה לחץ, אני עדיין דואגת, ואני עדיין לפעמים מתעצבנת. אבל עכשיו יש לי כלים להתמודד עם הלחץ הזה. ועכשיו אני יודעת שלנשום זה לא רק משהו שאני עושה בלי לחשוב עליו. זה משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את החיים שלי.
אז מה איתך? האם ניסית אי פעם נשימה מעגלית? ואם כן, איך זה השפיע עליך? אני סקרנית לשמוע את הסיפור שלך.
