וואו, אני חייבת לשתף אתכן במשהו שהפך לי את הראש. תמיד הייתי מהבנות האלה שחושבות שהן "בריאות". אוכלת סלט, עושה קצת ספורט... אבל אז התחילו להופיע כל מיני סימנים מוזרים. שיער נושר, עייפות כרונית, ציפורניים שבירות. בהתחלה פשוט התעלמתי, אמרתי לעצמי שזה סטרס. אבל משהו בפנים לא נתן לי מנוח.
התחלתי לחקור. קראתי מאמרים, ספרים, אפילו צפיתי ביוטיוב (כן, גם אני נפלתי למלכודת הזו). אבל רוב המידע היה סותר או שטחי. הרגשתי שאני טובעת בים של מידע בלי מצפן. ואז, ממש במקרה, נתקלתי במחקר על הקשר בין סימני גוף ספציפיים לחוסרים תזונתיים. זה היה כמו לקבל מפה סודית!
רגע, לפני שאני ממשיכה, עצרו שנייה וחישבו: האם גם אתן מרגישות לפעמים שהגוף שלכן מנסה לספר לכן משהו? משהו מעבר לעייפות רגילה או כאב ראש חולף?
אז מה גיליתי? ובכן, מסתבר שהגוף שלנו גאון. הוא משדר לנו אותות SOS קטנים, רק שאנחנו צריכות לדעת איך לפענח אותם. למשל, ידעתן שנשירת שיער מוגברת יכולה להעיד על חוסר בברזל או בביוטין? או שסדקים בזוויות הפה יכולים לרמז על חוסר בוויטמין B2? (מקור: National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements).
הדבר הכי מפתיע? שרבים מהסימנים האלה הם כל כך נפוצים, שאנחנו פשוט מתרגלים אליהם. אנחנו חושבות שזה "נורמלי" להיות עייפות כל הזמן, או שהציפורניים שלנו "תמיד היו כאלה". אבל האמת היא, שהגוף שלנו זקוק לתשומת לב.
עכשיו, אני לא רופאה או דיאטנית, כן? אני פשוט מישהי שחווה את זה על הבשר שלה. ומה שלמדתי, זה שהאבחון העצמי הוא רק הצעד הראשון. אבל זה צעד קריטי. כי ברגע שאנחנו מזהות את הבעיה, אנחנו יכולות להתחיל לחפש את הפתרון.
אז איך עושים את זה בפועל? קודם כל, מתחילים להקשיב לגוף. באמת להקשיב. לוקחים מחברת ומתחילים לרשום את כל הסימנים המוזרים שאנחנו שמות לב אליהם. שינויים בעור, בשיער, במצב הרוח, ברמות האנרגיה... כל דבר!
אני יודעת, זה נשמע קצת מייגע. בהתחלה גם אני הייתי סקפטית. אמרתי לעצמי, "נו באמת, זה בטח שטויות". אבל ככל שהתחלתי לרשום, התחלתי לראות דפוסים. גיליתי, למשל, שהנשירת שיער שלי מתגברת בתקופות של סטרס מוגבר, ושאני אוכלת פחות ירקות ירוקים. (מקור: The American Journal of Clinical Nutrition).
עוד טיפ חשוב? אל תפחדו להתייעץ עם אנשי מקצוע. רופא משפחה, דיאטנית, נטורופת... הם יכולים לעזור לכן לפענח את הסימנים בצורה מדויקת יותר, ולהמליץ על בדיקות דם או תוספי תזונה מתאימים.
ואל תצפו לפתרונות קסם. זו לא תרופה של "זבנג וגמרנו". זה תהליך. לפעמים צריך לנסות כמה דברים עד שמוצאים את מה שעובד. אני, למשל, ניסיתי כמה תוספי תזונה שונים לפני שמצאתי את השילוב הנכון.
אבל הכי חשוב, תזכרו: הגוף שלכן הוא החבר הכי טוב שלכן. הוא רוצה שתהיו בריאות ומאושרות. פשוט צריך ללמוד את השפה שלו.
אגב, אחד הדברים המפתיעים שגיליתי במהלך המחקר שלי, זה שחוסרים תזונתיים יכולים להשפיע גם על מצב הרוח שלנו. כן, כן, קראתן נכון. חוסר במגנזיום, למשל, יכול לגרום לחרדה ודיכאון. מי הייתה מאמינה?
אז מה הלאה? אני ממשיכה לחקור, ללמוד ולנסות דברים חדשים. אני עדיין לא מומחית, אבל אני בהחלט מרגישה שיש לי יותר שליטה על הבריאות שלי. וזה, חברות, שווה הכל.
עכשיו תורי לספר קצת על כישלונות, כדי שתוכלי להבין שהדרך לא תמיד ישרה: ניסיתי פעם דיאטה קיצונית של ניקוי מיצים, כי חשבתי שזה יפתור את כל הבעיות שלי. זה היה נורא! לא רק שלא הרגשתי יותר טוב, אלא גם הייתי עצבנית ורעבה כל הזמן. הבנתי שלפעמים, הפתרון הכי טוב הוא גם הכי פשוט: תזונה מאוזנת, שינה מספקת ופעילות גופנית סדירה.
אז מה למדנו? שהגוף שלנו חכם יותר ממה שאנחנו חושבות, ושהוא תמיד מדבר אלינו. אנחנו רק צריכות ללמוד להקשיב.
ועכשיו תורי לשאול אתכן: אילו סימנים הגוף שלכן משדר לכן? אשמח לשמוע בתגובות! אולי ביחד נוכל לפענח את המפה הסודית של הגוף שלנו.
