אוקיי, בואו נדבר רגע על בוקר. לא על הבוקר האינסטגרמי הזה עם הקפה המושלם והזריחה המדהימה. אלא על הבוקר האמיתי. זה שמתחיל עם שעון מעורר צורם, מיליון מחשבות רצות בראש ודחף עז ללחוץ שוב על "נודניק".
אני מודה, גם אני הייתי שם. שנים התחלתי את היום במירוץ מטורף, עד שהבנתי – אני פשוט שוחקת את עצמי עוד לפני שהיום בכלל התחיל. ואז שמעתי על נשימות. כן, נשימות. נשמע פשוט, נכון?
אבל אז הבנתי, רובנו בכלל לא נושמים נכון. אנחנו נושמים שטחי, מהירים, כאילו אנחנו כל הזמן בורחים ממשהו. וזה, חברים, משפיע על הכל.
הניסוי שלי התחיל בספקנות. גדולה. אני, נעמה, בחורה של מעשים, תלויה בכמה נשימות בבוקר? נו באמת. אבל משהו בגישה של ד"ר אנדרו וייל, רופא וחוקר בעל שם עולמי, עם תרגילי הנשימה הפשוטים שלו, משך אותי. (תוכלו למצוא מידע נוסף על הטכניקה שלו, 4-7-8, כאן: [https://www.drweil.com/health-wellness/body-mind-spirit/stress-relaxation/breathing-three-exercises/]).
אז החלטתי לנסות.
אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות? חמש דקות בבוקר. זה הכל. התחלתי עם תרגיל הנשימה "4-7-8". ארבע שניות שאיפה, שבע שניות עצירה, שמונה שניות נשיפה. פשוט. אבל ההשפעה? וואו.
הדבר המפתיע הראשון היה השקט. פתאום, בין כל המחשבות שמציפות את הבוקר, היה רגע של שקט אמיתי. רגע שבו אני יכולה סוף סוף להרגיש את הגוף שלי, את הנשימה שלי.
נשימה אחת עמוקה יכולה לשנות הכל.
אבל השינוי האמיתי התחיל כשהוספתי אוט. כן, אוט. זה לא משהו שקשור לנשימות באופן ישיר, אבל תנו לי להסביר. גרתי באזור עירוני צפוף והנסיעה לעבודה גרמה לי חרדה. ברגע שהבנתי שהרכב הוא מקום המפלט שלי, התחלתי להקשיב להרצאות פודקאסט בנושאי התפתחות אישית, או סתם מוזיקה מרגיעה.
זה עבד מדהים!
הבנתי שהרכב הוא סוג של "קפסולת זמן" שבה אני יכולה להכין את עצמי ליום שלי.
אני לא רוצה להישמע כמו גורו רוחניקי, אבל זה באמת עשה שינוי עצום. מצאתי את עצמי מגיעה לעבודה רגועה יותר, ממוקדת יותר, ופחות עצבנית על הנהג שחתך אותי בכביש.
ואז הגיע האתגר האמיתי: השילוב בין הנשימות לאוט.
ניסיתי לעשות את תרגילי הנשימה שלי בתוך האוטו בפקק, אבל זה פשוט לא עבד. הרעש, הלחץ, הנהגים עצבניים - הכל הפך את זה לבלתי אפשרי.
אז שיניתי גישה.
הבנתי שאני צריכה ליצור טקס בוקר שלם. קודם הנשימות, בבית, בנחת, ואז האוט, כהמשך ישיר של הרוגע הזה.
מה שאני מנסה להגיד זה, זה לא משנה מה אתם עושים, העיקר שתמצאו את מה שעובד בשבילכם.
אבל הנה החלק המפתיע באמת: מה שגיליתי לא קשור רק לנשימות ולאוט. זה קשור למשהו הרבה יותר גדול.
זה קשור לשליטה.
לפעמים, הפעולות הכי קטנות יכולות להחזיר לנו את השליטה.
כי מה זה בעצם נשימה? זו הפעולה הכי בסיסית, הכי אוטומטית, אבל גם הכי מודעת שלנו. כשאנחנו מתחילים לשים לב לנשימה שלנו, אנחנו מתחילים לשים לב לגוף שלנו, למחשבות שלנו, לרגשות שלנו.
ואותו הדבר עם האוט. אנחנו בוחרים מה לשמוע, איך להגיב, איך להרגיש.
כשאנחנו לוקחים שליטה על הדברים הקטנים האלה, אנחנו מתחילים להרגיש שליטה על החיים שלנו. וזה, חברים, עושה את כל ההבדל.
אז מה אני מציעה לכם?
תתחילו בקטן. תנסו חמש דקות של נשימות מודעות בבוקר. תמצאו את הפודקאסט שמרגיע אתכם. תשימו שיר שגורם לכם לחייך.
ואל תפחדו לנסות דברים חדשים. אולי תגלו שהדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות בשביל עצמכם זה פשוט לנשום עמוק.
אני לא יודעת מה יהיה מחר, אבל אני יודעת דבר אחד: אני אקום בבוקר, אני אנשום, ואני אצא לדרך. ואני מקווה שגם אתן תעשו את זה.
אני באמת רוצה לשמוע – מה הטקס בוקר שלכן? מה הדבר הקטן שמשנה לכן את כל היום? שתפו אותי בתגובות!
