אוקיי, בואו נדבר על סטרס. לא הסטרס ה"קצת לחוץ בעבודה" הזה, אלא הסטרס העמוק, המשתק, זה שמשפיע על כל תחום בחיים. אני זוכרת תקופה שהייתי בטוחה שאני בסדר, "קצת עייפה" אולי, אבל אז...בום! הגוף שלי פשוט קרס. הבנתי שאני לגמרי מנותקת מעצמי.
ואז התחלתי לחקור. קראתי מחקרים, התייעצתי עם מומחים, אבל בעיקר הקשבתי לגוף שלי. גיליתי שהרבה פעמים אנחנו לא מודעים לרמת הסטרס האמיתית שלנו, כי אנחנו פשוט מתרגלים אליה. זה מפחיד, נכון?
אז החלטתי לפתח מבחן קצר, משהו שאפשר לעשות בבית, בלי לחץ, שיעזור לנו להבין איפה אנחנו באמת עומדים. זה לא מבחן מדעי קפדני, אלא יותר שיחה כנה עם עצמנו. תראו, הנטורופת שלי היה סקפטי בהתחלה, אבל בסוף הוא ממש התרשם. אני מקווה שגם אתן.
הבטחה רגשית: תרגישי יותר מחוברת לעצמך, יותר בשליטה על החיים שלך.
הבטחה פרקטית: תגלי מה רמת הסטרס האמיתית שלך ומה את יכולה לעשות כדי להשתפר.
אז בואו נתחיל?
חלק א': הסימנים המקדימים – האם את מתעלמת מהגוף שלך?
- האם את ישנה טוב? לא "כמה שעות את ישנה", אלא איך את ישנה. האם את מתעוררת רעננה או גמורה? האם את נרדמת בקלות או מתהפכת שעות? שינה איכותית היא כמו דלק לגוף, ואם המיכל ריק, הסטרס יחגוג.
- איך את מרגישה אחרי ארוחה? נפוחה? כבדה? מלאה ברגשות אשם? מערכת העיכול שלנו היא כמו המוח השני, והיא רגישה מאוד לסטרס. אם האוכל לא עובר חלק, משהו לא מאוזן.
- כמה פעמים את אומרת "אני חייבת"? "אני חייבת לסיים את זה", "אני חייבת לענות להודעה", "אני חייבת ללכת לחדר כושר". המילה "חייבת" היא כמו צלפת שוט פנימית. שימו לב כמה פעמים אתן משתמשות בה.
תחשבו על זה רגע: כמה פעמים ביום אתן עוצרות כדי לשאול את עצמכן "מה אני באמת צריכה עכשיו?"
(אני יודעת, זה קשה. גם אני הייתי אלופה בלהתעלם מהצרכים שלי).
חלק ב': המקורות הנסתרים – מה באמת מלחיץ אותך?
- מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת מתעוררת? בודקת את הטלפון? קופצת למיילים? מנהלת קרב עם הילדים? הבוקר שלנו קובע את הטון לכל היום. אם הוא מתחיל בלחץ, יהיה קשה להירגע אחר כך.
- איך את מבלה את הפסקות הצהריים שלך? אוכלת מול המחשב? גוללת באינסטגרם? עובדת שעות נוספות? הפסקה אמיתית היא כמו טעינת מצברים. ואני לא מדברת על הפסקה של 5 דקות, אלא על משהו משמעותי יותר.
- מה את עושה לפני השינה? צופה בחדשות? בודקת מיילים? מתווכחת עם בן הזוג? הערב שלנו צריך להיות מקום מפלט מהלחצים של היום.
אני יודעת, לפעמים אין ברירה. אבל אם רוב התשובות שלך מצביעות על לחץ, הגיע הזמן לעצור ולחשב מסלול מחדש.
מקור מקצועי מפתיע: מחקרים מראים שהזנת יתר של מידע (Information Overload) גורמת לעלייה ברמות הקורטיזול (הורמון הסטרס). (לדוגמה: "The Cost of Information Overload" מאת Jonathan B. Spira). מי היה מאמין שסתם גלילה בפייסבוק יכולה להזיק לנו כל כך?
חלק ג': מה עושים עם כל המידע הזה? (החלק האופטימי)
אז גילית שאת לחוצה. עכשיו מה? קודם כל, תנשמי. זה לא סוף העולם. העובדה שאת מודעת לבעיה היא כבר חצי פתרון.
- התחילי בקטן: אל תנסי לשנות הכל בבת אחת. בחרי הרגל אחד קטן שאת רוצה לשנות ותתמקדי בו. למשל, במקום לבדוק את הטלפון דבר ראשון בבוקר, תעשי מדיטציה של 5 דקות. (כן, אני יודעת, זה נשמע קלישאתי, אבל זה עובד!)
- תמצאי לך "עוגן": משהו שמרגיע אותך באופן מיידי. זה יכול להיות כוס תה, הליכה בטבע, שיחה עם חברה טובה או חיבוק מהילדים. כשאני מרגישה שהסטרס משתלט, אני פשוט עוצרת הכל ויוצאת לרקוד בסלון. זה משחרר!
- תלמדי להגיד "לא": אחד הדברים הכי קשים, אבל גם הכי חשובים. כל פעם שאת אומרת "כן" למשהו שלא בא לך עליו, את אומרת "לא" לעצמך. ואת חשובה יותר.
תובנה אישית: גיליתי שהכישלונות שלי היו הזרז לשינוי הכי גדול. כל פעם שנפלתי, קמתי יותר חזקה ויותר מודעת לעצמי.
גישה כנה: אין פתרונות קסם. מה שעובד בשבילי לא בטוח יעבוד בשבילך. העניין הוא למצוא את מה שעוזר לך להרגיש יותר טוב.
מקור מפתיע: הפילוסוף אלן ווטס אמר פעם "הדרך היחידה לעשות דברים באמת טובים היא לאהוב את מה שאתה עושה." אולי המפתח להורדת הסטרס טמון בלמצוא את מה שאנחנו באמת אוהבים לעשות ולשלב את זה בחיים שלנו?
אז מה עכשיו? אני באמת רוצה לשמוע מה דעתכן. האם המבחן הזה עזר לכן להבין משהו חדש על עצמכן? איזה צעד קטן אתן מתכוונות לעשות כדי להוריד את הסטרס?
אני כאן, מוזמנות לשתף. ביחד, נגלה איך להפוך את החיים שלנו למאוזנים ושמחים יותר.
