תאמינו לי, ניסיתי הכל. אפליקציות, יומנים מעוצבים, אפילו שיטת "בולט ג'ורנל" עם כל הקישוטים. אבל איכשהו, הלוח שנה שלי תמיד הרגיש כמו רשימת מטלות מנוכרת, לא כמו מפת דרכים לחיים שאני רוצה לחיות.
זוכרת את הרגע הזה, לפני כמה שנים, כשסגרתי את המחשב בסוף עוד יום מטורף, והרגשתי ריקנות מוחלטת? הצלחתי לעמוד בכל הדדליינים, אבל פספסתי את החיים. הבנתי שאני צריכה מנורה אחרת, כזו שמכירה לא רק את התאריך של הפגישה הבאה, אלא גם את הנשמה שלי. ואולי גם את שלך?
הבטחה רגשית: בסוף הקריאה, תרגישי שיש לך כלי אמיתי לתכנן את הזמן שלך בצורה שתזין אותך, לא רק תרוקן.
הבטחה פרקטית: תלמדי איך לשלב את הערכים שלך, הרצונות האמיתיים שלך והאילוצים היומיומיים לתוך לוח שנה אחד, הרמוני.
מקור 1: איך באמת משלבים ערכים ביומן? (ולמה זה לא קשור לסטיקרים מצחיקים)
אז, גילוי נאות, ניסיתי גם את זה. סטיקרים חמודים, צבעים מרהיבים... אבל בסוף, זה נשאר קישוט יפה על פני השטח. מה עושים כשצריך לחפור קצת יותר עמוק? כאן נכנס לתמונה מחקר שקראתי לאחרונה ב- "Journal of Positive Psychology" על הקשר בין תחושת משמעות לבין ניהול זמן. הממצאים הראו בצורה ברורה: אנשים שמקדישים זמן לפעילויות שמתאימות לערכים שלהם, מרגישים מסופקים יותר, גם כשהם עסוקים. ( Sheldon, K. M., & Lyubomirsky, S. (2006). How to increase and sustain positive emotion: The effects of expressing gratitude and visualizing best possible selves. Journal of Positive Psychology, 1(2), 73–82. )
אבל איך עושים את זה בפועל? אני גיליתי ששאלת המפתח היא: "מה באמת חשוב לי?". לא מה אמור להיות חשוב, אלא מה גורם לי להרגיש חיה, מלאה, משמעותית. בשבילי, זה אומר זמן עם המשפחה, יצירה (גם אם זה רק לשרבט במחברת), ולמידה (אני מכורה לקורסים מקוונים, מודה!).
אחרי שהגדרתי את הערכים שלי, התחלתי לשריין להם זמן ביומן. לא סתם "לנסות לדחוף" אותם בין הפגישות, אלא להקדיש להם חלון זמן מוגדר, ממש כמו פגישה עם לקוח חשוב. וזה עשה פלאים.
רגע, עצירה! יכול להיות שאת חושבת לעצמך: "נו, באמת, נעמה, מי בכלל מספיק לתכנן ככה?". ואני מבינה את הספקנות. גם אני הרגשתי ככה בהתחלה. אבל כאן מגיע הטוויסט.
מקור 2: "חוק פארקינסון" – איך לנצל את הזמן בצורה חכמה יותר (ולא רק לעבוד קשה יותר)
גיליתי ש"חוק פארקינסון" (Parkinson's Law) יכול להיות החבר הכי טוב של היומן שלי. החוק הזה אומר שהעבודה תמיד תתפשט כדי למלא את הזמן שמוקצב לה. במילים אחרות, אם תקציבי שעתיים לפרויקט מסוים, הוא ייקח שעתיים. אבל אם תקציבי לו שעה, יש סיכוי טוב שתסיימי אותו בשעה! (Parkinson, C. N. (1955). Parkinson's law. The Economist.)
זה אומר שאנחנו יכולים לנצל את החוק הזה לטובתנו. איך? על ידי הקצאת זמן קצרה יותר למשימות "שחורות", כדי לפנות מקום לדברים "הצבעוניים" שחשובים לנו. כן, זה דורש מיקוד וריכוז, אבל התמורה שווה את זה.
התחלתי ליישם את זה על מיילים. במקום לבדוק מיילים כל רגע, הקדשתי להם 20 דקות בבוקר ו-20 דקות בערב. בהתחלה זה היה קשה, אבל גיליתי שבסופו של דבר, אני יותר פרודוקטיבית ויותר רגועה.
ומה לגבי אותם דברים "דחופים" שצצים כל הזמן? כאן נכנס לתמונה ה"לא". ללמוד להגיד לא לדברים שלא תואמים את הערכים שלי, או שלא משרתים את המטרות שלי. זה קשה, אני יודעת. אבל זה משחרר.
החלק הכי חשוב: איך היומן משפיע על הנפש שלנו (ולמה זה לא רק עניין של ניהול זמן)
האמת היא, שהלוח שנה שלנו הוא הרבה יותר מסתם רשימת פגישות. הוא משקף את ההעדפות שלנו, את הערכים שלנו, את מי שאנחנו רוצים להיות.
לוח שנה שמלא רק במשימות עבודה, משדר לנו מסר ברור: העבודה היא הדבר הכי חשוב בחיים שלנו. וזה יכול להוביל לשחיקה, לתחושת ריקנות, לאובדן זהות.
לעומת זאת, לוח שנה שמשלב גם זמן למשפחה, ליצירה, ללמידה, משדר לנו מסר אחר: אנחנו חשובים, החיים שלנו חשובים, האושר שלנו חשוב. וזה משפיע על מצב הרוח שלנו, על הביטחון העצמי שלנו, על היחסים שלנו עם הסובבים אותנו.
נקודה למחשבה: איזה מסר הלוח שנה שלך משדר לך היום?
אז מה עכשיו? (ואיך מתחילים לשנות את הגישה)
אני לא הולכת לתת לך רשימת צ'קליסט מסודרת. כי האמת היא, שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. אבל אני כן יכולה להציע לך כמה שאלות שיעזרו לך להתחיל:
- מהם 3-5 הדברים שהכי חשובים לך בחיים? (מעבר לעבודה)
- כמה זמן את מקדישה להם בפועל בשבוע?
- איך את יכולה לשלב אותם יותר בלוח השנה שלך? (גם אם זה רק 15 דקות ביום)
- איך את יכולה להגיד "לא" לדברים שלא משרתים אותך?
- איזה מסר את רוצה שהלוח שנה שלך ישדר לך?
אני יודעת שזה לא קל. זה דורש זמן, מאמץ, ושינוי תפיסה. אבל אני מבטיחה לך, זה שווה את זה. כי בסופו של דבר, המטרה היא לא רק לתכנן את הזמן שלנו, אלא לתכנן את החיים שלנו.
אני עדיין בתהליך. עדיין עושה טעויות, עדיין לומדת. אבל אני כבר מרגישה שיש לי שליטה גדולה יותר על הזמן שלי, ועל החיים שלי.
אז מה דעתך? מוכנה לנסות? אשמח לשמוע בתגובות מה הטיפים שלך לניהול זמן שמזין את הנשמה.
