היי בנות, נעמה כאן! 👋🏼
אני חייבת לשתף אתכן במשהו שמטריד אותי לאחרונה, משהו שקשור ל"קופסאות השקרים" שאנחנו פותחות (או יותר נכון, רואות) באינסטגרם מדי יום.
זוכרות את הפעם ההיא שגללתי באינסטגרם והרגשתי פתאום ממש רע עם עצמי? כאילו כולם מושלמים, מצליחים, מאושרים, ואני... פחות? כן, גם אני. וזה קורה לי יותר מדי.
האמת היא, שבזמן האחרון אני שואלת את עצמי ברצינות: האם אנחנו באמת רואות את האמת? האם החיים המושלמים שמציגים לנו ברשת הם באמת החיים שלהם? או שאנחנו פשוט נופלות בפח של הצגה מתוכננת היטב?
אז בואו נדבר על זה, בלי פילטרים ובלי מסכות.
הפילטר הוא רק ההתחלה
כולנו יודעות שפילטרים יכולים לעשות פלאים, אבל זה רק קצה הקרחון. מאחורי כל תמונה "ספונטנית" מסתתרים לא פעם שעות של תכנון, סטיילינג, צילום ועריכה. ואני לא אומרת את זה כדי לשפוט, כן? כי גם אני חוטאת בזה לפעמים.
אבל רגע, יש עוד משהו.
הפרדוקס של השקיפות
לפעמים נדמה לי שיש יותר שקיפות באינסטגרם מאי פעם, אבל האם זו באמת שקיפות אמיתית? או שזו רק גרסה מבוקרת ומסוננת של המציאות?
קחו לדוגמה את כל ה"אחריות" וה"אותנטיות" שאנחנו רואות. זה נהדר, באמת! אבל האם זה תמיד אמיתי? או שאנחנו פשוט למדנו איך לארוז את החוסר ביטחון שלנו באריזה יפה ולמכור את זה כ"פגיעות"? 🤔
אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני קצת סקפטית.
המחקר הקטן ששינה לי את הראש
נתקלתי לא מזמן במחקר מעניין (של אוניברסיטת הרווארד, אגב) על הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבריאות הנפשית. הממצאים היו די מדכאים: שימוש ממושך ברשתות חברתיות עלול להוביל לדיכאון, חרדה, תחושת בדידות ובעיות דימוי עצמי.
אני יודעת, זה לא חדש. אבל מה שבאמת תפס אותי זה ההסבר: ההשוואה החברתית הבלתי פוסקת. אנחנו כל הזמן משוות את עצמנו לאחרים, ואנחנו תמיד מפסידות. כי אנחנו משוות את החיים האמיתיים שלנו לרגעים הכי טובים, הכי ערוכים ומסוננים של אחרים.
וזה לא הוגן! 😔
השיעור הכי חשוב שלמדתי על בשרי
אני חייבת לשתף אתכן בכישלון קטן שלי. לפני כמה חודשים החלטתי שאני חייבת להעלות את התוכן שלי באינסטגרם לרמה הבאה. התחלתי להשקיע יותר זמן וכסף בצילומים, בעריכה, בקמפיינים ממומנים. רציתי להיות מושלמת.
מה קרה? ההיפך הגמור. הרגשתי מרוקנת, לחוצה וחסרת השראה. ומה שהכי גרוע – הרגשתי שאני מאבדת את הקשר עם הקהל שלי.
אז עצרתי. לקחתי צעד אחורה. ושאלתי את עצמי: מה אני באמת רוצה?
הבנתי שאני לא רוצה להיות מושלמת. אני רוצה להיות אמיתית. אני רוצה לשתף אתכן בחיים שלי, על הטוב ועל הרע, על ההצלחות ועל הכישלונות.
ואני רוצה לעודד אתכן לעשות את אותו הדבר.
מה עושים מכאן?
אז מה אפשר לעשות? איך אפשר להפסיק ליפול בפח של "קופסאות השקרים" באינסטגרם?
- זכרו שזה לא אמיתי: תזכירו לעצמכן שמה שאתן רואות באינסטגרם זה רק חלק קטן ומסונן של המציאות.
- הפסיקו להשוות: תתמקדו בעצמכן, בחוזקות שלכן, בדרך שלכן. אתן מדהימות בדיוק כמו שאתן!
- תהיו ביקורתיות: תשאלו שאלות, תפקפקו, אל תקבלו הכל כמובן מאליו.
- הגדירו מחדש את המושג "אותנטיות": תנסו לשתף דברים אמיתיים, פגיעים, לא מושלמים. זה הרבה יותר מעניין ומעורר השראה!
- קחו הפסקות: תכבו את הטלפון, תצאו לטבע, תבלו עם אנשים שאוהבים אתכן. תזכירו לעצמכן שיש חיים מחוץ לרשת.
אני יודעת, זה לא קל. אבל זה שווה את זה.
מחשבה לסיום
אולי הגיע הזמן שנפסיק לשפוט את עצמנו לפי סטנדרטים בלתי אפשריים, ונתחיל לחגוג את היופי האמיתי, הפגום, הלא מושלם שבחיים.
מה אתן אומרות? מוכנות להצטרף אלי למסע הזה?
אני מחכה לשמוע את המחשבות שלכן בתגובות! ❤️
