אוקיי, בואו נדבר על זה. באמת נדבר על זה. על קופסאות השקרים האלה באינסטגרם שגורמות לנו להרגיש כל כך... איך נאמר? פחות.
זוכרות את הפעם ההיא, לפני איזה שנה, שרכשתי איזה קורס דיגיטלי מבטיח? הבטיחו לי שם שתוך חודש אני מלכת האינסטגרם, עם אלפי עוקבים חדשים שמחכים בקוצר רוח לכל פוסט שלי. אז כן, חודש עבר. מלכה אני לא, והעוקבים... נו, הם עדיין עסוקים בעיקר בלהעלות תמונות של הכלב שלהם.
זה לא שאני נאיבית. אני יודעת שרוב מה שאנחנו רואות באינסטגרם הוא גרסה מצונזרת, מלוטשת ומהונדסת של המציאות. אבל לפעמים, זה מרגיש לי כמו לשחות בים של שקרים, ואני כבר לא יודעת מה אמיתי ומה לא.
אז מה בעצם קורה שם?
נתחיל עם העובדות היבשות: מחקר של אוניברסיטת הרווארד (כן, הלכתי על מקור רציני הפעם!) מצא שאנשים נוטים להציג גרסה אידיאלית של עצמם ברשתות החברתיות, דבר שיכול להוביל לתחושות שליליות כמו חרדה, דיכאון ותחושת בדידות. לא מפתיע, נכון? אבל כשזה מגובה במחקר, זה מקבל משנה תוקף.
אבל זה לא רק מחקרים. אני מדברת איתכן מניסיון. צפיתי בסרטונים, קראתי פוסטים, ואפילו ניסיתי ליישם חלק מה"טיפים" האלה בעצמי. והתוצאה? תסכול עמוק וחור בכיס.
אני זוכרת שפעם צפיתי בסרטון של איזה גורו שיווק באינסטגרם. הוא הסביר איך אפשר "לפרוץ" את האלגוריתם ולהגיע לקהל עצום תוך זמן קצר. הוא הציג גרפים מרהיבים ומספרים מדהימים, והבטיח שאם רק נקנה את הקורס שלו, גם אנחנו נוכל להגיע לאותן תוצאות.
אבל מה שהוא לא סיפר זה שמאחורי הגרפים האלה עומדת עבודה מפרכת של שנים, צוות שלם של עובדים, ותקציב פרסום עצום. הוא פשוט השמיט את הפרטים ה"קטנים" האלה, כדי לגרום לנו לחשוב שזה קל ופשוט.
אז למה אנחנו נופלות בפח הזה שוב ושוב?
זו שאלה טובה. ואני חושבת שהתשובה היא מורכבת. מצד אחד, אנחנו רוצות להאמין שאפשר להגיע להצלחה מהירה וקלה. אנחנו כמהות לפתרונות פשוטים לבעיות מורכבות. מצד שני, אנחנו מושפעות מהלחץ החברתי להיות "מוצלחות" ו"מושלמות". אנחנו רואות את התמונות המרהיבות באינסטגרם ומרגישות שאנחנו צריכות להדביק את הפער.
אבל רגע, האם באמת קיים פער? או שאולי זה רק אשליה שאנחנו מספרות לעצמנו?
אני חושבת שהתשובה היא איפשהו באמצע. כן, יש אנשים שמצליחים מאוד באינסטגרם. אבל הם לא הגיעו לשם בן לילה. הם עבדו קשה, הם התמידו, והם גם היו מוכנים להיכשל וללמוד מהטעויות שלהם.
אבל מה שמפריע לי יותר מכל זה ה"פילטרים" שאנחנו שמות על החיים שלנו. אנחנו מציגות רק את הצדדים היפים, המצליחים, והמושלמים. אנחנו מסתירות את הכישלונות, את הקשיים, ואת החולשות שלנו.
ואז אנחנו תוהות למה אנחנו מרגישות כל כך בודדות ומבודדות. למה אנחנו מרגישות שאנחנו לא מספיק טובות.
הנה התובנה המפתיעה:
אולי הדרך להתמודד עם קופסאות השקרים באינסטגרם היא פשוט להפסיק לשחק את המשחק. להפסיק לנסות להיות מי שאנחנו לא. להפסיק להשוות את עצמנו לאחרים.
אולי הדרך היא פשוט להיות אמיתיות. כן, גם עם הכישלונות, עם הקשיים, ועם החולשות שלנו.
אני יודעת, זה קשה. זה דורש אומץ. זה דורש פגיעות.
אבל אני מאמינה שזה שווה את זה. כי בסופו של דבר, האמת היא הרבה יותר יפה מהשקר. והחיים האמיתיים הרבה יותר מספקים מהתמונה המושלמת.
אז מה את אומרת? מוכנה לצאת איתי למסע הזה? מוכנה להפסיק להאמין לקופסאות השקרים ולהתחיל לחיות את האמת שלך?
אני כאן בשבילך. גם אם זה אומר רק להקשיב ולתמוך. כי בסוף היום, אנחנו צריכות אחת את השנייה. לא בשביל להשוות את עצמנו, אלא בשביל להזכיר אחת לשנייה שאנחנו מספיק טובות, בדיוק כמו שאנחנו.
אז ספרו לי, מה קופסת השקרים הכי גדולה שנתקלתן בה לאחרונה באינסטגרם? ואילו צעדים אתן עושות כדי להתמודד איתה? אני באמת רוצה לדעת.
