אני חייבת להתוודות. כשאומרים לי "ניקיון מהיר", מיד עולה לי תמונה של עצמי, מזיעה ומקללת בשקט תוך כדי קרצוף אסלות. אבל האמת היא, שהניקיון הכי מהיר שעשיתי לא היה קשור בכלל בחומרי ניקוי.
אני זוכרת את היום הזה כאילו היה אתמול. הבית היה בלגן אחד גדול – ערימות של בגדים שלא הספיקו להגיע לארון, כלים בכיור שצמחו להם מושבה משגשגת, ואבק... או, האבק. זה היה אחרי תקופה לחוצה בעבודה, ואני פשוט לא הצלחתי לגייס את הכוחות להתמודד עם הכאוס.
הרגשתי מוצפת. כאילו הבית שלי הוא מטפורה מושלמת לחיים שלי – עמוס, מבולגן וחסר שליטה. מוכר למישהי?
אז, במקום להתחיל לנקות (כמו שאני בדרך כלל עושה, מתוך תחושת אשמה), פשוט התיישבתי. כן, כן, אני יודעת מה אתן חושבות. "מה, התיישבת?! במקום לנקות?!"
אבל רגע, תנו לי להסביר. נזכרתי במשהו שקראתי פעם בספר של מארי קונדו (כן, אני יודעת, קלישאה, אבל היא צודקת בחלק מהדברים) – שאנחנו צריכים להתחיל בלסדר את המחשבות שלנו לפני שאנחנו מסדרים את הבית.
(מארי קונדו, "סוד הקסם היפני").
זה נשמע קצת ניו אייג'י, אני מודה. אבל החלטתי לנסות.
עצמתי עיניים, לקחתי כמה נשימות עמוקות, וניסיתי להרגיע את הלחץ. ואז, שאלתי את עצמי שאלה אחת פשוטה: "מה הדבר האחד שאני יכולה לעשות עכשיו, שירגיש לי הכי טוב?"
התשובה הכתה בי כמו פטיש. לא היה קשור לניקיון בכלל. זה היה קשור ללכת לישון.
כן, לישון!
אני יודעת, זה נשמע כמו תירוץ מעולה לברוח מאחריות, אבל הקשיבו לי.
הבנתי שהעייפות שלי היא השורש של הבעיה. כשאני מותשת, אין לי סבלנות לכלום. הכל מרגיש לי כמו מאמץ עצום.
אז, במקום לנסות לנקות את הבית עם מצברים גמורים, פשוט הלכתי לישון.
שנ"צ של שעתיים שלמות.
כשקמתי, הרגשתי כמו בן אדם חדש. פתאום, הערימות של הבגדים לא נראו לי מאיימות כל כך. הכלים בכיור לא נראו לי בלתי אפשריים.
אז, מה עשיתי? ניקיתי, כמובן. אבל זה היה שונה. זה לא היה ניקיון מתוך חובה או תסכול, אלא מתוך אנרגיה וחיוניות.
הניקיון הזה היה מהיר יותר, יעיל יותר ו... כן, אפילו מהנה יותר.
זו הייתה תובנה מפתיעה. לפעמים, הדרך הכי מהירה להגיע לתוצאה הרצויה היא לא לפעול ישירות, אלא לעצור רגע ולדאוג לעצמנו.
כמה פעמים אנחנו מנסות לדחוף את עצמנו לקצה, במקום להקשיב לצרכים שלנו? כמה פעמים אנחנו מנסות לטפל בסימפטומים, במקום לטפל בשורש הבעיה?
אני לא אומרת ששינה היא הפתרון לכל בעיה. אבל למדתי שטיפול עצמי הוא לעתים קרובות המפתח לפתרון בעיות אחרות.
לדוגמה, מחקר שפורסם ב"כתב העת לבריאות התנהגותית" מצא שאנשים שישנים מספיק נוטים יותר להצליח במשימות שלהם ולהיות פרודוקטיביים יותר (Tang NK, et al. "Sleep Health").
וזה לא רק שינה. זה יכול להיות כל דבר שנותן לנו אנרגיה – טיול בטבע, שיחה עם חברה טובה, קריאת ספר טוב, או סתם כמה דקות של מדיטציה.
מה שמביא אותי לשאלה - מה היית עושה לו רק היית יודעת שלתת לעצמך הפסקה זה לא בזבוז זמן, אלא השקעה? אולי הגיע הזמן לנסות את הניקיון המהיר הזה בעצמך? אני מבטיחה, זה שווה את זה. אולי אפילו תגלי שמדובר בכלל בתרגול של חמלה עצמית, שהבית הנקי הוא רק בונוס נלווה.
